סטיקר – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 15: | שורה 15: | ||
* {{ynet|איתמר פליישמן|שלום, סטיקר. בחזרה לתקופת הדבק|4420806|23 באוגוסט 2013}} |
* {{ynet|איתמר פליישמן|שלום, סטיקר. בחזרה לתקופת הדבק|4420806|23 באוגוסט 2013}} |
||
==הערות שוליים== |
|||
[[קטגוריה:פוליטיקה]] |
|||
{{הערות שוליים}} |
|||
[[קטגוריה:תרבות: חפצים]] |
[[קטגוריה:תרבות: חפצים]] |
גרסה מ־22:17, 27 בפברואר 2020
סטיקר (על־פי האקדמיה ללשון העברית: דִּבְקִית[1]) הוא מדבקה אשר מציגה בדרך־כלל עמדות מסוימות, באה לפרסם עסק או עמותה כלשהם, או כשעשוע היתולי. הסטיקרים מחולקים בדרך־כלל במפגשים או בסניפים של הארגון אותו הסטיקר מייצג. גודלו של הסטיקר אינו עולה בדרך־כלל על גודלו של חצי עמוד A4 (לאורך) וצורתו היא לרוב מלבן או מעגל.
נהוג להדביק את הסטיקרים על השמשה האחורית של הרכב או מתחתיה, על דלת הבית או על דלתות וקירות במבנים ציבוריים.
בישראל הפכו הסטיקרים למצרך פופולרי מאז שנת 1995 שבה הופץ הסטיקר "שלום, חבר" בעקבות רצח רבין בכ־750,000 עותקים.
הסטיקרים מאופיינים בסיסמאות קליטות או במשפטים קצרים הממצים בתוכם רעיון כלשהו. לרוב, הסטיקרים צבועים ומעוצבים בהתאם לתוכנם, בפוליטיקה למשל, הם צבועים בצבע של המפלגה (הליכוד והעבודה - כחול. מרצ ועלה ירוק - ירוק).
ריבוי הסטיקרים על גבי כלי רכב הביא את דויד גרוסמן לכתוב את השיר "שירת הסטיקר" שכל מילותיו לקוחות מסטיקרים. השיר מבוצע על ידי להקת הדג נחש ויצא ב-2004.
קישורים חיצוניים
- איתמר פליישמן, שלום, סטיקר. בחזרה לתקופת הדבק, באתר ynet, 23 באוגוסט 2013
הערות שוליים
- ^ מילה דִּבְקִית, באתר האקדמיה ללשון העברית