דוד פרנקפורטר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הצלת 1 מקורות והוספת 0 לארכיון.) #IABot (v2.0.1
מאין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:
[[קובץ:PikiWiki Israel 14199 David Frankfurter garden in Ramat Gan.JPG|שמאל|ממוזער|250px|גן דוד פרנקפורטר ברמת גן]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 14199 David Frankfurter garden in Ramat Gan.JPG|שמאל|ממוזער|250px|גן דוד פרנקפורטר ברמת גן]]
[[קובץ:Memorial plaque to David Frankfurter in Petah Tikva.jpg|250px|ממוזער|שמאל|שלט הסבר על דוד פרנקפורטר ברחוב פרנקפורטר בפתח תקווה]]
[[קובץ:Memorial plaque to David Frankfurter in Petah Tikva.jpg|250px|ממוזער|שמאל|שלט הסבר על דוד פרנקפורטר ברחוב פרנקפורטר בפתח תקווה]]
'''דוד פרנקפורטר''' ([[9 ביולי]] [[1909]] - [[19 ביולי]] [[1982]]) היה [[יהודי]] שהתפרסם לאחר שהתנקש בחייו של מייסד סניף התנועה ה[[נאצי]]ת ב[[שווייץ]].
'''דוד פרנקפורטר''' ([[9 ביולי]] [[1909]] - [[19 ביולי]] [[1982]]) היה [[יהודי]] שהתנקש בחייו של מייסד סניף התנועה ה[[נאצי]]ת ב[[שווייץ]].


==קורות חייו==
==קורות חייו==
דוד פרנקפורטר נולד בשנת 1909 בעיירה [[דארובאר]] ב[[קרואטיה]] של היום, אז בתחומי [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]] ל[[משה פרנקפורטר|משה]], שכיהן [[רב ראשי|כרב הראשי]] של הקהילה ולרבקה. בגיל 22 החל ללמוד רפואת שיניים ב[[לייפציג]]. בשנת 1931 המשיך את לימודיו ב[[פרנקפורט]] ב[[גרמניה]]. משם ברח ל[[ברן]], לאחר שמקומו במעבדה סומן ב[[מגן דוד]] והוא הרגיש שהטבעת מתהדקת סביב צווארו.
דוד פרנקפורטר נולד ב-1909 בעיירה [[דארובאר]] ב[[קרואטיה]] של היום, אז בתחומי [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]] ל[[משה פרנקפורטר|משה]], שכיהן כ[[רב ראשי]] בקהילת ולרבקה. בגיל 22 דוד החל ללמוד רפואת שיניים ב[[לייפציג]]; ב-1931 המשיך את לימודיו ב[[פרנקפורט]] ב[[גרמניה]]. משם ברח ל[[ברן]], לאחר שמקומו במעבדה סומן ב[[מגן דוד]] והוא הרגיש שהטבעת מתהדקת סביב צווארו.


==ההתנקשות==
==ההתנקשות==
ב-[[4 בפברואר]] [[1936]] הגיע לביתו של [[וילהלם גוסטלוף]], מייסד התנועה הנאצית בשווייץ, בעיר הקיט [[דאבוס]] שב[[שווייץ]] וירה בו מספר יריות אקדח שגרמו למותו. גוסטלוף, אזרח שווייצרי, שמונה לתפקיד המנהיג האזורי - "גאולייטר", לאחר שהשביע למעלה מ-5,000 אזרחים שווייצריים ל[[הרייך השלישי|רייך השלישי]], עשה נפשות לרעיון שעל שווייץ לחבור ל[[גרמניה]] והיה אחראי להפיכת דאבוס למרכז הנאציזם בשווייץ.
ב-[[4 בפברואר]] [[1936]] הגיע לביתו של [[וילהלם גוסטלוף]], מייסד התנועה הנאצית ב[[שווייץ]], בעיירת הקייט [[דאבוס]] וירה בו 5 יריות מאקדחו שגרמו למותו. גוסטלוף, אזרח שווייצרי, שמונה לתפקיד המנהיג הארצי - "גאולייטר", לאחר שהצליח להשביע מעל 5,000 אזרחים שווייצריים כנאמני [[הרייך השלישי]], עשה נפשות לרעיון שעל שווייץ לחבור ל[[גרמניה]] והיה אחראי להפיכת דאבוס למרכז הנאציזם בשווייץ.


לאחר הרצח הסגיר פרנקפורטר את עצמו לידי המשטרה המקומית. משפטו נפתח בדצמבר [[1936]], בציבור ובקרב היהודים הדעות על מעשה הרצח היו חלוקות. חלק מהציבור אהד אותו בשל העובדה שגוסטלוף היה נטע זר וגורם חתרני. רבים, ביניהם גם אביו של דוד, שללו את הרצח כסותר ערכים יהודיים בסיסיים. שלטונות שווייץ, שהיו תחת צל הטרור של הנאצים שנשפו בעורפם, שפטוהו בחומרה וניסו להציג את מעשהו כמעשה פלילי גרידא ללא ההקשר הנאצי. התובע ד"ר פרידריך בריגר הסתייע אף בעורך הדין הנאצי גרים (Grimm) - מאנשיו של שר התעמולה הנאצי [[גבלס]] - שייצג את אשתו של גוסטלוף. סנגורו של פרנקפורטר היה ד"ר קורטי (Curti) שהסתייע בעו"ד יהודי צעיר בשם ד"ר פייט וילר. בית המשפט הטיל על פרנקפורטר שמונה עשרה שנות מאסר, שלילת זכויות אזרח וגירוש לצמיתות משווייץ לאחר ריצוי עונשו.
לאחר הרצח הסגיר פרנקפורטר עצמו לידי המשטרה המקומית. משפטו נפתח בדצמבר [[1936]]; בציבור ובקרב היהודים הדעות על מעשה הרצח היו חלוקות. חלק מהציבור אהד אותו בשל העובדה שגוסטלוף היה נטע זר וגורם חתרני. רבים, ביניהם גם אביו של דוד, גינו את הרצח כסותר ערכים יהודיים בסיסיים. שלטונות שווייץ, שהיו תחת צל הטרור של הנאצים שנשפו בעורפם, שפטוהו בחומרה וניסו להציג את ההתנקשות כמעשה פלילי גרידא ללא ההקשר הנאצי. התובע ד"ר פרידריך בריגר הסתייע אף בעורך הדין הנאצי גרים (Grimm) - מאנשיו של שר התעמולה הנאצי [[גבלס]] - שייצג את אשתו של גוסטלוף. סנגורו של פרנקפורטר היה ד"ר קורטי (Curti) שהסתייע בעו"ד יהודי צעיר בשם ד"ר פייט וילר. בית המשפט הטיל על פרנקפורטר שמונה עשרה שנות מאסר, שלילת זכויות אזרח וגירוש לצמיתות משווייץ לאחר ריצוי עונשו.


הנאצים, שרתחו מזעם, לא הגיבו לרצח ב[[פוגרום]], כיוון שהתאריך היה בסמוך ל[[אולימפיאדת ברלין (1936)]], ו[[היטלר]] חשש מכך שהאולימפיאדה תבוטל.
הנאצים, שרתחו מזעם, לא הגיבו לרצח ב[[פוגרום]], בגלל סמיכות הזמנים למועד פתיחת [[אולימפיאדת ברלין (1936)]], ו[[היטלר]] חשש מכך שתבוטל.


בתום המלחמה, ב-[[1 ביוני]] [[1945]], זכה פרנקפורטר ל[[חנינה]] ושוחרר מהכלא. הוא עלה ל[[ארץ ישראל]] ב[[אוניית מעפילים]] עם [[סרטיפיקט]] של ידידו ד"ר פייט וילר. בהמשך עבד כפקיד ב[[הסוכנות היהודית|סוכנות היהודית]] ובמשרד הביטחון.
בתום המלחמה, ב-[[1 ביוני]] [[1945]], זכה פרנקפורטר ל[[חנינה]] ושוחרר מהכלא. הוא עלה ל[[ארץ ישראל]] המנדטורית ב[[אוניית מעפילים]] עם [[סרטיפיקט]] של ידידו, ד"ר פייט וילר. בהמשך הוא עבד כפקיד [[הסוכנות היהודית]] ואחרי כן במשרד הביטחון.


דוד פרנקפורטר נפטר בשנת [[1982]]. על שמו קרויים רחוב בעיר [[פתח תקווה]] וגן ציבורי ב[[רמת גן]].
דוד פרנקפורטר נפטר ב-[[1982]]. על שמו קרויים רחוב בעיר [[פתח תקווה]] וגן ציבורי ב[[רמת גן]].


== בעקבות ההתנקשות ==
== בעקבות ההתנקשות ==
דוד פרנקפורטר הוציא ספר בשם "נקם", שבו הוא מתעד את סיפורו, ומה שהוביל אותו למה שעשה. ובו כתב בין היתר את הדברים הבאים:
דוד פרנקפורטר הוציא ספר בשם "נקם", שבו הוא מתעד את סיפורו, ומה שהוביל אותו למעשה, ובו כתב בין היתר את הדברים הבאים:
:"נכנסה שנת 1933, היא שנת הפורענות בגרמניה. מרעידים ישבו היהודים אל מקלטי-הרדיו ומנו מספר לקולות הנאצים בבחירות... ההמונים הוכו בשגעון, התזזית יצאה בחינגה בראש חוצות. {{ללא החלפה|מיסקרים}} ותהלוכות, דגלים ומוזיקה-של פח השתררו בחיי עם הגרמנים. חרדים שוטטו היהודים, בעצם מחול מכשפות זה של היממון חושים, לפני חומות עיר מולדתם שהייתה להם לעיר נכר. חפץ אחד בלבד היה בלבם – החבא אל הכלים, הרכן ראש ועמוד אי כה בסערה. "תבשיל, לא הרי בישולו כהרי אכילתו", הייתה אימרת-הקסם שלהם, קצרת הראות, אשר החזיקו בה כהחזק ב"אני מאמין". לא יכולתי לרדת לסופה של עמדה סבילה ומוגה זו, שעל כל בזיון ועלבון, על כל מאסר וחבישה ב[[מחנה ריכוז]] הייתה תשובתה – שתיקה ואפס מעשה".
:"נכנסה שנת 1933, היא שנת הפורענות בגרמניה. מרעידים ישבו היהודים אל מקלטי-הרדיו ומנו מספר לקולות הנאצים בבחירות... ההמונים הוכו בשגעון, התזזית יצאה בחינגה בראש חוצות. {{ללא החלפה|מיסקרים}} ותהלוכות, דגלים ומוזיקה של פח השתררו בחיי עם הגרמנים. חרדים שוטטו היהודים, בעצם מחול מכשפות זה של היממון חושים, לפני חומות עיר מולדתם שהייתה להם לעיר נכר. חפץ אחד בלבד היה בלבם – החבא אל הכלים, הרכן ראש ועמוד אי כה בסערה. "תבשיל, לא הרי בישולו כהרי אכילתו", הייתה אימרת-הקסם שלהם, קצרת הראות, אשר החזיקו בה כהחזק ב"אני מאמין". לא יכולתי לרדת לסופה של עמדה סבילה ומוגה זו, שעל כל בזיון ועלבון, על כל מאסר וחבישה ב[[מחנה ריכוז]] הייתה תשובתה – שתיקה ואפס מעשה".


פרופ' [[מאיר שוורץ]], מנהל "[[בית אשכנז]]" לחקר [[השואה]] ב[[גרמניה]], משער כי רצח זה היה בין הגורמים החשובים ששווייץ לא נכבשה על ידי הגרמנים ולא היה "[[אנשלוס]]", כמו ב[[אוסטריה]], וכך ניצלו כנראה, כ-20,000 מיהודי שווייץ מכליה. עוד הוא משער כי התנקשות בגוסטלוף וחוסר התגובה שבאה בעקבותיה, היוו מקור השראה ל[[הרשל גרינשפן]], כמעט שלוש שנים אחרי, לבצע את ההתנקשות שלו, התנקשות שהיוותה עילה ל[[פוגרום]] [[ליל הבדולח]].
פרופ' [[מאיר שוורץ]], מנהל "[[בית אשכנז]]" לחקר [[השואה]] ב[[גרמניה]], משער כי רצח זה היה בין הגורמים החשובים ששווייץ לא נכבשה על ידי הגרמנים ולא היה "[[אנשלוס]]", כמו ב[[אוסטריה]], וכך ניצלו כנראה, כ-20,000 מיהודי שווייץ מכליה. עוד הוא משער כי ההתנקשות בגוסטלוף וחוסר התגובה שבאה בעקבותיה, היוו מקור השראה ל[[הרשל גרינשפן]], כמעט שלוש שנים אחרי, לבצע את ההתנקשות שלו, התנקשות שהיוותה עילה ל[[פוגרום]] [[ליל הבדולח]].


[[אוניית נוסעים]] גדולה שנבנתה ב[[גרמניה]], נקראה על שמו של וילהלם גוסטלוף. בעת [[מלחמת העולם השנייה]] בשנת [[1945]] טובעה אוניה זו ב[[הים הצפוני|ים הצפוני]] משלושה [[טורפדו]]ת של [[צוללת]] [[רוסיה|רוסית]], בעת שהיו בה למעלה מ-6,000 פליטים גרמניים. אירוע זה נחשב לאסון הימי הגדול ביותר בעת החדשה. דרך אסון אוניית וילהלם גוסטלוף, גרמנים רבים זוכרים את שמו של נאצי זה. בספר "בהילוך של סרטן" של הסופר הגרמני [[גינטר גראס]], שב-2006 נחשף כי שירת ב[[ואפן אס אס]], ההתנקשות בגוסטלוף וטיבוע האוניה שנשאה את שמו מהוות ציר מרכזי. בדרך הצגת הדברים יש הרואים כמעוותת את האירועים.
[[אוניית נוסעים]] גדולה שנבנתה ב[[גרמניה]], נקראה על שמו של וילהלם גוסטלוף. בשלהי [[מלחמת העולם השנייה]] ב-[[1945]] טובעה אוניה זו ב[[הים הצפוני|ים הצפוני]] משלוש פצצות [[טורפדו]] מה[[צוללת]] ה[[רוסיה|רוסית]] ''S-13'', בעת שהיו בה קרוב ל-10000 פליטים אזרחיים גרמניים, כמו גם חיילי וורמאכט על ציודם. אירוע זה נחשב לאסון הימי הגדול ביותר בעת החדשה. בגלל אסון אוניית וילהלם גוסטלוף, הונצח שמו של מנהיג נאצי זה. בספר "בהילוך של סרטן" של הסופר הגרמני [[גינטר גראס]], שב-2006 נחשף כי שירת ב[[ואפן אס אס]], ההתנקשות בגוסטלוף וטיבוע האוניה שנשאה את שמו מהוות ציר מרכזי. את הדרך בה הוצגו הדברים יש הרואים כמעוותת את האירועים.


== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==

גרסה מ־10:17, 14 בספטמבר 2020

דוד פרנקפורטר מדבר במסיבת עיתונאים בתל אביב, עם עלייתו לארץ בשנת 1945
גן דוד פרנקפורטר ברמת גן
שלט הסבר על דוד פרנקפורטר ברחוב פרנקפורטר בפתח תקווה

דוד פרנקפורטר (9 ביולי 1909 - 19 ביולי 1982) היה יהודי שהתנקש בחייו של מייסד סניף התנועה הנאצית בשווייץ.

קורות חייו

דוד פרנקפורטר נולד ב-1909 בעיירה דארובאר בקרואטיה של היום, אז בתחומי האימפריה האוסטרו-הונגרית למשה, שכיהן כרב ראשי בקהילת ולרבקה. בגיל 22 דוד החל ללמוד רפואת שיניים בלייפציג; ב-1931 המשיך את לימודיו בפרנקפורט בגרמניה. משם ברח לברן, לאחר שמקומו במעבדה סומן במגן דוד והוא הרגיש שהטבעת מתהדקת סביב צווארו.

ההתנקשות

ב-4 בפברואר 1936 הגיע לביתו של וילהלם גוסטלוף, מייסד התנועה הנאצית בשווייץ, בעיירת הקייט דאבוס וירה בו 5 יריות מאקדחו שגרמו למותו. גוסטלוף, אזרח שווייצרי, שמונה לתפקיד המנהיג הארצי - "גאולייטר", לאחר שהצליח להשביע מעל 5,000 אזרחים שווייצריים כנאמני הרייך השלישי, עשה נפשות לרעיון שעל שווייץ לחבור לגרמניה והיה אחראי להפיכת דאבוס למרכז הנאציזם בשווייץ.

לאחר הרצח הסגיר פרנקפורטר עצמו לידי המשטרה המקומית. משפטו נפתח בדצמבר 1936; בציבור ובקרב היהודים הדעות על מעשה הרצח היו חלוקות. חלק מהציבור אהד אותו בשל העובדה שגוסטלוף היה נטע זר וגורם חתרני. רבים, ביניהם גם אביו של דוד, גינו את הרצח כסותר ערכים יהודיים בסיסיים. שלטונות שווייץ, שהיו תחת צל הטרור של הנאצים שנשפו בעורפם, שפטוהו בחומרה וניסו להציג את ההתנקשות כמעשה פלילי גרידא ללא ההקשר הנאצי. התובע ד"ר פרידריך בריגר הסתייע אף בעורך הדין הנאצי גרים (Grimm) - מאנשיו של שר התעמולה הנאצי גבלס - שייצג את אשתו של גוסטלוף. סנגורו של פרנקפורטר היה ד"ר קורטי (Curti) שהסתייע בעו"ד יהודי צעיר בשם ד"ר פייט וילר. בית המשפט הטיל על פרנקפורטר שמונה עשרה שנות מאסר, שלילת זכויות אזרח וגירוש לצמיתות משווייץ לאחר ריצוי עונשו.

הנאצים, שרתחו מזעם, לא הגיבו לרצח בפוגרום, בגלל סמיכות הזמנים למועד פתיחת אולימפיאדת ברלין (1936), והיטלר חשש מכך שתבוטל.

בתום המלחמה, ב-1 ביוני 1945, זכה פרנקפורטר לחנינה ושוחרר מהכלא. הוא עלה לארץ ישראל המנדטורית באוניית מעפילים עם סרטיפיקט של ידידו, ד"ר פייט וילר. בהמשך הוא עבד כפקיד הסוכנות היהודית ואחרי כן במשרד הביטחון.

דוד פרנקפורטר נפטר ב-1982. על שמו קרויים רחוב בעיר פתח תקווה וגן ציבורי ברמת גן.

בעקבות ההתנקשות

דוד פרנקפורטר הוציא ספר בשם "נקם", שבו הוא מתעד את סיפורו, ומה שהוביל אותו למעשה, ובו כתב בין היתר את הדברים הבאים:

"נכנסה שנת 1933, היא שנת הפורענות בגרמניה. מרעידים ישבו היהודים אל מקלטי-הרדיו ומנו מספר לקולות הנאצים בבחירות... ההמונים הוכו בשגעון, התזזית יצאה בחינגה בראש חוצות. מיסקרים ותהלוכות, דגלים ומוזיקה של פח השתררו בחיי עם הגרמנים. חרדים שוטטו היהודים, בעצם מחול מכשפות זה של היממון חושים, לפני חומות עיר מולדתם שהייתה להם לעיר נכר. חפץ אחד בלבד היה בלבם – החבא אל הכלים, הרכן ראש ועמוד אי כה בסערה. "תבשיל, לא הרי בישולו כהרי אכילתו", הייתה אימרת-הקסם שלהם, קצרת הראות, אשר החזיקו בה כהחזק ב"אני מאמין". לא יכולתי לרדת לסופה של עמדה סבילה ומוגה זו, שעל כל בזיון ועלבון, על כל מאסר וחבישה במחנה ריכוז הייתה תשובתה – שתיקה ואפס מעשה".

פרופ' מאיר שוורץ, מנהל "בית אשכנז" לחקר השואה בגרמניה, משער כי רצח זה היה בין הגורמים החשובים ששווייץ לא נכבשה על ידי הגרמנים ולא היה "אנשלוס", כמו באוסטריה, וכך ניצלו כנראה, כ-20,000 מיהודי שווייץ מכליה. עוד הוא משער כי ההתנקשות בגוסטלוף וחוסר התגובה שבאה בעקבותיה, היוו מקור השראה להרשל גרינשפן, כמעט שלוש שנים אחרי, לבצע את ההתנקשות שלו, התנקשות שהיוותה עילה לפוגרום ליל הבדולח.

אוניית נוסעים גדולה שנבנתה בגרמניה, נקראה על שמו של וילהלם גוסטלוף. בשלהי מלחמת העולם השנייה ב-1945 טובעה אוניה זו בים הצפוני משלוש פצצות טורפדו מהצוללת הרוסית S-13, בעת שהיו בה קרוב ל-10000 פליטים אזרחיים גרמניים, כמו גם חיילי וורמאכט על ציודם. אירוע זה נחשב לאסון הימי הגדול ביותר בעת החדשה. בגלל אסון אוניית וילהלם גוסטלוף, הונצח שמו של מנהיג נאצי זה. בספר "בהילוך של סרטן" של הסופר הגרמני גינטר גראס, שב-2006 נחשף כי שירת בואפן אס אס, ההתנקשות בגוסטלוף וטיבוע האוניה שנשאה את שמו מהוות ציר מרכזי. את הדרך בה הוצגו הדברים יש הרואים כמעוותת את האירועים.

לקריאה נוספת

  • אמיל לודוויג, רצח בדאבוס, יצא לאור בשנת 1936 באמסטרדם. תורגם לאנגלית באותה שנה בהוצאת ויקינג, בשם The Davos Murder. לא הופיע בתרגום עברי.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דוד פרנקפורטר בוויקישיתוף