אבו מוראלס – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה, עריכה
שורה 69: שורה 69:


== עוינות לישראל ==
== עוינות לישראל ==
מוראלס ידוע בביקורתו כלפי [[ישראל]]. בינואר [[2009]], כאות מחאה על מבצע [[עופרת יצוקה]] נגד [[חמאס]] בעזה, החליט הנשיא לנתק את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל. במהלך [[2014]] ביטל הסכם ארוך שנים שנחתם כבר ב-[[1972]] על תנועה חפשית (ללא ויזה) בין שתי המדינות. מוראלס קרא בפומבי לישראל "מדינת טרור"{{הערה|[http://latino.foxnews.com/latino/politics/2014/07/30/bolivian-president-evo-morales-renounces-treaty-with-israel-declares-it/ מוראלס קורא לישראל "מדינת טרור"], {{כ}}FoxNews, {{כ}}2014{{קישור שבור|20.3.2019}}}}. בשנת [[2011]] ניהל פגישה ידידותית עם [[אחמד וחידי]], [[משרד ההגנה האיראני|שר ההגנה האיראני]], שתכנן את [[הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בארגנטינה]] ב[[בואנוס איירס]] ב-[[1994]] בו נרצחו 85 איש ונפצעו 330 (וחידי מבוקש על ידי הרשויות ב[[ארגנטינה]], מאז הפיגועים). לאחר לחץ פוליטי משלל ארגונים יהודיים, התנצל מוראלס בפני [[יהדות ארגנטינה|הקהילה היהודית בארגנטינה]].
מוראלס ידוע בביקורתו כלפי [[ישראל]]. בינואר [[2009]], כאות מחאה על מבצע [[עופרת יצוקה]] נגד [[חמאס]] בעזה, החליט הנשיא לנתק את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל. במהלך [[2014]] ביטל הסכם ארוך שנים שנחתם כבר ב-[[1972]] על תנועה חפשית (ללא ויזה) בין שתי המדינות. מוראלס קרא בפומבי לישראל "מדינת טרור"{{הערה|[http://latino.foxnews.com/latino/politics/2014/07/30/bolivian-president-evo-morales-renounces-treaty-with-israel-declares-it/ מוראלס קורא לישראל "מדינת טרור"], {{כ}}FoxNews, {{כ}}2014{{קישור שבור|20.3.2019}}}}. בשנת [[2011]] ניהל פגישה ידידותית עם [[אחמד וחידי]], [[משרד ההגנה האיראני|שר ההגנה האיראני]], שתכנן את [[הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בארגנטינה|הפיגוע בבניין הקהילה היהודית]] ב[[בואנוס איירס]] ב-[[1994]], בו נרצחו 85 איש ונפצעו 330 (וחידי מבוקש על ידי הרשויות ב[[ארגנטינה]] מאז הפיגועים). לאחר לחץ פוליטי משלל ארגונים יהודיים, התנצל מוראלס בפני [[יהדות ארגנטינה|הקהילה היהודית בארגנטינה]].


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־20:32, 20 באוקטובר 2020


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
אוו מוראלס
Evo Morales
אוו מוראלס
אוו מוראלס
לידה 26 באוקטובר 1959 (בן 64)
אורינוקה, אואורו, בוליביה
שם לידה Juan Evo Morales Ayma עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה בוליביה
מפלגה תנועת הסוציאליזם (MAS)


שגיאות פרמטריות בתבנית:תפקיד מנהיג

פרמטרים [ סגן ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

נשיא בוליביה ה־80
22 בינואר 200611 בנובמבר 2019
(13 שנים)
פרסים והוקרה
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חואן אֶווֹ מוראלֶס אַיימָהספרדית: Juan Evo Morales Ayma, נולד ב-26 באוקטובר 1959) הוא מדינאי בוליביאני, נשיא בוליביה לשעבר. ב-19 בדצמבר 2005 נבחר לנשיאות, ונחשב לאינדיאני הראשון שנבחר לתפקיד נשיא בוליביה.

ראשית דרכו

מוראלס נולד למשפחה איימרית, בעיירה אורינוקה, במחוז אורורו שבאלטיפלנו, רמה במרכז האנדים. משפחתו סבלה מעוני קיצוני, ומתוך שבעה אחים, רק שלושה הגיעו לבגרות. בנעוריו עבד במגוון עבודות: רועה צאן, אופה, עושה לבנים ואף חצוצרן.

בתחילת שנות ה-80 עברו בני משפחתו, כמו תושבי הרים אחרים, לשפלה הטרופית במזרח בוליביה. מוראלס ומשפחתו התיישבו בצ'פרה, והקדישו את חייהם לחקלאות, בין השאר של עלי קוקה. מוראלס השלים לימודי תיכון ולאחר מכן התגייס לצבא. במהלך הרפורמות הכלכליות של שנות ה-90 החלו כורים לשעבר לגדל אף הם קוקה, אך הממשלה בראשות הוגו בנסר החלה להילחם בגידול הקוקה במטרה להקטין את יצור הקוקאין, בתמיכת ארצות הברית, באמצע שנות ה-90.

בתור מנהיג תנועת מגדלי הקוקה, נבחר מוראלס לקונגרס של בוליביה בשנת 1997 כנציג אזור צ'פרה. הוא קיבל 70% מהקולות של אזור זה, האחוז הגבוה ביותר מבין 68 החברים של הפרלמנט שנבחרו ישירות בבחירות אלו.

מוראלס הוא מנהיג תנועה שמאלנית של איכרים המגדלים עלי קוקה. המפלגה מתנגדת למאמצי ממשלת ארצות הברית להשמיד את גידול עלי הקוקה באזור צ'פרה שבדרום-מזרח בוליביה. מוראלס הוא גם מנהיג מפלגת "תנועה לעבר הסוציאליזם".

בבחירות 2002 הוא נבחר במקום השני, מה שהדאיג את המפלגות המסורתיות. בכך הפך מוראלס לאישיות נודעת בכל היבשת. הוא נודע בהערות הקיצוניות שלו נגד ארצות הברית. בין היתר טען שההישג הנאה שלו בבחירות 2002 נבע בין השאר מתגובות שגריר ארצות הברית לבוליביה, שליבו את היצרים. בבחירות הבאות, של 2005, הוא זכה בנשיאות.

בין השאר, נודע מוראלס בכך שהוא מתעקש ללבוש סוודר פשוט, בסגנון הסריגה של איכרי האנדים, גם באירועים רשמיים ובפגישות עם מנהיגים אחרים.

כהונתו

בחירתו המשיכה את התנועה שמאלה של כמה מדינות בדרום אמריקה, לאחר בחירת הוגו צ'אווס בוונצואלה, מיצ'ל בצ'לט בצ'ילה ולואיז אינסיו דה סילבה ("לולה") בברזיל. בראשית כהונתו תהו רבים בעולם האם ייטה יותר לכיוון לולה, הדוגל בפוליטיקה של שמאל-מרכז, או לכיוונם של צ'אווס ופידל קסטרו, הדוגלים במדיניות של שמאל רדיקלי ואנטי-אמריקניזם. מפגשים חיוביים עם נציגי סחר של ארצות הברית העידו על הכיוון הראשון בראשית דרכו, אך לאחר מכן נקט מספר צעדים שהעידו על מדיניות שמאלנית.

ב-1 במאי 2006 הודיע מוראלס על הלאמת כל חברות הנפט והאנרגיה במדינה. כמו כן הורה לצבא להשתלט על שדות נפט וגז ומתקני אנרגיה. הנפגעת העיקרית מההלאמה היא ברזיל, כיוון שחברות ברזילאיות הן שהשקיעו את רוב הכספים בשדות הנפט בבוליביה. ב-11 באוגוסט 2006 הודיעה ממשלת בוליביה כי היא מעכבת עד להודעה חדשה את ההלאמה "בשל מחסור במשאבים כספיים".

במהלך חודש מאי, בעקבות חתימת הסכמי סחר חופשי בין פרו ובוליביה לבין ארצות הברית, בהם הוסכם כי האחרונה תורשה לייצא פולי סויה לשתי המדינות ובכך תאיים על מוצר היצוא העיקרי של בוליביה, הודיע מוראלס כי בכוונתו ללכת בעקבות ונצואלה ולפרוש מאיחוד הקהילות האנדיות. צ'אווס וקסטרו התחייבו כי יקנו את כל יבול הסויה של בוליביה, כדי לפצותה על הסיכונים שבפרישה מהאיחוד.

על פי חוקת בוליביה מותר לאדם לכהן כנשיא במהלך שתי קדנציות לכל היותר. בסוף הקדנציה השנייה שלו יזם מוראלס משאל עם שיאפשר לו להתמודד לנשיאות פעם שלישית. העם דחה את ההצעה. למרות תוצאות המשאל, הוא התמודד בבחירות הבאות. בבחירות הכלליות ב 2019, זכה מוראלס ב-47% מהקולות בסיבוב הראשון - רוב המבטל את הצורך בסיבוב שני. תוצאה זו עוררה מחלוקת בשל חשד לזיופים, ומחאות פרצו ברחבי המדינה. ארגון מדינות אמריקה פרסם דו"ח שבו נטען כי התקיימה מניפולציה בהליך הבחירות, הכוללת שינויים בתיעוד וזיוף חתימות. למחרת פרסום הדו"ח, מוראלס קרא לבחירות חוזרות.[1] ראשי המשטרה הצטרפו למחאות נגד מוראלס, וראש הצבא קרא לו להתפטר. בעקבות כך התפטר מוראלס וברח למקסיקו.[2] הוא רואה בהליכים נגדו הפיכה צבאית, עמדה שאליה הצטרפו כמה מדינות בדרום אמריקה.[3]

הערכת הישגיו

המדיניות הסוציאליסטית בבוליביה של הנשיא אוו מוראלס הצליחה להוריד את שיעור העוני במדינה בצורה דרסטית מ-60% ל-33%, להזניק את הכנסות האזרחים פי כמעט 4 (מ-1035 דולר בשנה ב-2005 ל-3923 דולר בשנה ב-2019) ולהגדיל את ההשקעות הממשלתיות בכלכלה מ-629 מיליון דולר ב-2005 ל-5 מיליארד דולר ב-2016.[דרוש מקור]

ההלאמות הנרחבות של סקטורי האנרגיה, הכרייה, החשמל, המלט, הטלקום (תקשורת), התחבורה והתשתיות הצליחו להגדיל את גודל המשק שבשליטת המדינה מ-17% ב-2005 לכמעט 40% מהמשק ב-2016. הכנסות המדינה מהלאמות גדלו מ-2.5 מיליארד דולר בשנים 1995–2005 ל-31.5 מיליארד דולר בין 2005–2015. שווי חברת אנטל העוסקת בתחום התקשרות גדל פי שלושה מאז ההלאמה.

על פי נתוני ארגונים בינלאומיים כמו: המכון למחקר כלכלה ומדיניות והמועצה לענייני חצי הכדור: הכלכלה צמחה ב-300 אחוזים ב-10 שנים, ההוצאה הריאלית על רווחה צמחה ב-45 אחוזים ופערי ההכנסה ירדו מ-60 ל-44.6 על פי מדד ג'יני[4][5].

מוראלס מקדם את ה"סוציאליזם נוסח המאה ה-21" שמשמעותו הרחבה משמעותית של השליטה המדינתית על המשק, צמצום גדול של אי השוויון, הורדת שיעור העוני, והגברת הכלכלה הדמוקרטית.

רמות האי שוויון והעוני בבוליביה היו מאוד גבוהות וירדו דרסטית מאז 2006 שבה מוראלס התחיל לבצע את מדיניותו (אי השוויון צנח מ-0.60 ב-2005 ל-0.44 ב-2018). החלטתו של מוראלס להלאים את סקטור האנרגיה (גז, נפט ועוד) ולחתום על הסכמים עם חברות גז ונפט זרות כך ש-80% מרווחיהן יזרמו לקופת המדינה נחשבת בעיני ממשלת בוליביה וכלכלנים שמאליים בעולם כמה שאפשר את העלייה ברמת החיים במדינה.

מוראלס החליט להלאים מפעלי מלט וכרייה כדי שיהוו מקור הכנסות נוסף לתוכניותיו החברתיות והשקעות בכלכלה הבוליביאנית.

127,000 יחידות דיור נבנו בין 2012 ל-2017 בתוכנית הבנייה הממשלתית כשההערכה היא שיבנו יותר מ-30,000 יחידות דיור על ידי המדינה מדי שנה.

גם חברות טלקומניקציה (תקשורת), חשמל ותשתיות הולאמו מה שאיפשר למדינה להגדיל את התכנון של המרחב הציבורי (בנוסף להכנסות הנוספות של המדינה), למשל:[6]

  1. בעוד שב-2005 רק 25% מהבתים במרחב הכפרי היו מחוברים לחשמל, עד 2016 המספר זינק ל-66% מהבתים במרחב הכפרי שחוברו לחשמל על ידי חברת החשמל הממשלתית.
  2. מספר משקי הבית עם חיבורי הגז עלה ב -835% מאז עלה מוראלס לשלטון.
  3. מספר העיריות עם כיסוי הטלקומוניקציה (תקשורת) עלה מ-110 ב-2005 ל-324 מתוך 339 ב-2015.

הגדלת תקציבי המשרדים החברתיים, הגדלת מימון תוכניות הרווחה בצורה משמעותית והעלאת שכר המינימום ב-372%, תרמו להורדה המשמעותית של אי השוויון והעוני במדינה..

עוינות לישראל

מוראלס ידוע בביקורתו כלפי ישראל. בינואר 2009, כאות מחאה על מבצע עופרת יצוקה נגד חמאס בעזה, החליט הנשיא לנתק את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל. במהלך 2014 ביטל הסכם ארוך שנים שנחתם כבר ב-1972 על תנועה חפשית (ללא ויזה) בין שתי המדינות. מוראלס קרא בפומבי לישראל "מדינת טרור"[7]. בשנת 2011 ניהל פגישה ידידותית עם אחמד וחידי, שר ההגנה האיראני, שתכנן את הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס ב-1994, בו נרצחו 85 איש ונפצעו 330 (וחידי מבוקש על ידי הרשויות בארגנטינה מאז הפיגועים). לאחר לחץ פוליטי משלל ארגונים יהודיים, התנצל מוראלס בפני הקהילה היהודית בארגנטינה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אבו מוראלס בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ "Bolivia's Morales to call fresh vote after audit" (באנגלית בריטית). 2019-11-10. נבדק ב-2019-11-15.
  2. ^ Deutsche Welle (www.dw.com), Evo Morales lands in Mexico after fleeing Bolivia | DW | 12.11.2019, DW.COM (באנגלית)
  3. ^ Collyns, Dan (2019-11-11). "Bolivian president Evo Morales resigns after election result dispute". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2019-11-15.
  4. ^ Jake Johnston and Stephan Lefebvre, Bolivia's Economy Under Evo in 10 Graphs | The Americas Blog | CEPR, cepr.net (באנגלית)
  5. ^ COHA, Eleven Years of the “Process of Change” in Evo Morales’ Bolivia (באנגלית)
  6. ^ How rejecting neoliberalism rescued Bolivia's economy, Green Left Weekly, ‏2016-09-06 (באנגלית)
  7. ^ מוראלס קורא לישראל "מדינת טרור", ‏FoxNews, ‏2014(הקישור אינו פעיל, 20.3.2019)