אינוצ'נטי – הבדלי גרסאות

**אינוצ'נטי**
	מכונית מדגם אינוצ'נטי ספיידר 950ת משנת ייצור 1961
	מכונית מדגם אינוצ'נטי ספיידר 950ת משנת ייצור 1961
נתונים כלליים
מייסדים	פרדיננדו אינוצ'נטי
תקופת הפעילות	1933–1997 (כ־64 שנים)
חברת אם	בריטיש ליילנד
מיקום המטה	מילאנו
ענפי תעשייה	manufacture of motor vehicles, מכונאות, Manufacture of motorcycles
מוצרים עיקריים	מכונית, למברטה

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־15:07, 27 באוקטובר 2020

אינוצ'נטי (באיטלקית: Innocenti), הייתה חברה איטלקית לייצור רכב שנרכשה על ידי פיאט ב-1989, והמשיכה להתקיים שם כחטיבה עד 1997.

תולדות החברה

בשנות ה-20 של המאה ה-20 הקים פרדיננדו אינוצ'נטי חברה לייצור מכונות.

לאחר מלחמת העולם השנייה, החלה אינוצ'נטי לייצר קטנועים תחת המותג למברטה, שהורכבו ברישיון גם בישראל^[1], והפכה למתחרה הגדולה של הווספה.

כל הפעילות התעשייתית של הקבוצה התרכזה במפעל ענק ברובע למברטה (Lambrate), במזרח מילאנו. אינוצ'נטי הקימה מספר חברות בנות ברחבי העולם, ביניהן חברת הפלדה פלאנטה אינוצ'נטי אורינוקו באמריקה הלטינית.

קבוצת אינוצ'נטי התחלקה לשלושה חלקים נפרדים:

אינוצ'נטי הנדסה שהתעסקה בישומי מכניקה, ויצרנית של בתי מתח גבוה ומערכות ייצור.
אינוצ'נטי למברטה יצרנית האופנועים.
אינוצ'נטי רכב, יצרנית מכוניות של מודלים בריטים תחת רישיון של יצרנים זרים.

עם מותו של מייסד החברה בשנת 1966, החברה נוהלה על ידי בנו לואיג'י, אשר בשנות ה -1970 המוקדמות, החליט להופך את שלוש החטיבות הנפרדות לחברות עצמאיות. בשנים אלה נמכרה חברת ההנדסה לחברת סנטאוסטקיו (Santeustachio) שבבעלות קונצרן IRI השייך לממשלת איטליה.

חרף ההצלחה של הלמברטה באיטליה, נפגעה החברה עקב העדפת המכונית על ידי האיטלקים, והמפעלים הועתקו לחברות בנות בספרד ובהודו.

בין השנים 1961 ל-1976 הפעילה אינוצ'נטי מפעל הרכבה (ברישיון) של דגמי מכוניות מתוצרת BMC (בריטיש מוטורס קומפני), ואחרי שחברת BMC נרכשה על ידי בריטיש ליילנד המשיכה אינוצ'נטי להרכיב מכוניות של ליילנד.

המכונית הראשונה שייצרה הייתה האוסטין A40 פארינה. בהמשך, ייצרה אינוצ'נטי את ה IM3,J4 ו I5 שהיו גרסאות של אינוצ'נטי ל BMC ADO16 (לימים ה מוריס 1100). לאחר מכן, ייצרה אינוצ'נטי את מכונית הקבריולה הראשונה שלה ה 950S שהייתה למעשה אוסטין הילי ספרייט אך בעיצוב איטלקי. באמצע שנות השישים החלה אינוצ'נטי לייצר את המיני, תחת השם האינוצ'נטי מיני וזאת ברישיון מבריטיש ליילנד, ייצור שנמשך למעלה מעשור^[2]. מכוניות מדגם זה ייבאו לישראל במשך תקופה קצרה^[3].

ב-1972 השתלטה בריטיש ליילנד על אינוצ'נטי, והחליטה על הפסקת ייצור קטנועי הלמברטה. באותה תקופה, החלה אינוצ'נטי לייצר את הריג'נט שהייתה בעצם גרסה זהה לאוסטין אלגרו.

ב-1976 נקלעה בריטיש ליילנד לקשיים ומכרה את אינוצ'נטי לממשלה האיטלקית ולקונצרן דה תומסו בראשות אלחנדרו דה תומסו. המכונית הראשונה שיצרה אינוצ'נטי לאחר שינוי הבעלים הייתה הברטונה, שהייתה עדיין מבוססת על מכלולים ומנוע בריטיים. ב 1982 החליפה אינוצ'נטי את כל המכלולים ואת המנוע באלו של דייהטסו. ייצורה של הברטונה המשיך כך עד 1992 תחת שמות שונים כגון דה תומסו.

ב-1993 מכרה דה תומסו את המפעל ואת המותגים שלה אינוצ'נטי ומזראטי לפיאט. פיאט סגרה את המפעל באותה שנה, והשתמשה בשם אינוצ'נטי עבור מותגים שייבאה לאיטליה, כגון אינוצ'נטי קורל עבור היוגו 45 של זאסטבה שהייתה חברה בת של פיאט ואינוצ'נטי אלבה שהייתה בעצם פיאט אונו תוצרת ברזיל.

ב-1997 הפסיקה פיאט להשתמש במותג אינוצ'נטי ומאז המותג אינו בשימוש.

מכוניות החברה

אינוצ'נטי דה תומסו
אינוצ'נטי ריג'נט
אינוצ'נטי מיני
אינוצ'נטי A40
אינוצ'נטי אלבה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אינוצ'נטי בוויקישיתוף

יונתן קלרמן, אינוצ'נטי - לא כל כך תמימה כמו שהיא נראית, כותרת ראשית, 28 בדצמבר 1983

הערות שוליים

^ הממשלה אישרה סופית תוכנית כור לייצור קטנועי "למבדטה", למרחב, 30 ביולי 1957
^ איתי לב, ‏50 למיני מיינור המקורית, באתר גלובס, 11 במאי 2009
^ הארץ, לא עוצר ברמזור, באתר TheMarker‏, 7 באפריל 2006

[1] הממשלה אישרה סופית תוכנית כור לייצור קטנועי "למבדטה", למרחב, 30 ביולי 1957

[2] איתי לב, ‏50 למיני מיינור המקורית, באתר גלובס, 11 במאי 2009

[3] הארץ, לא עוצר ברמזור, באתר TheMarker‏, 7 באפריל 2006

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{חברה מסחרית
+|סמל=-
+|תמונה=[[קובץ:1961 Innocenti Spider (10470885825).jpg|250px|ללא]]
+|כיתוב= מכונית מדגם אינוצ'נטי ספיידר 950ת משנת ייצור 1961
+}}
 '''אינוצ'נטי''' (ב[[איטלקית]]: '''Innocenti'''), הייתה חברה [[איטליה|איטלקית]] לייצור רכב שנרכשה על ידי [[פיאט]] ב-1989, והמשיכה להתקיים שם כחטיבה עד 1997.
 ==תולדות החברה==
 ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20]] הקים [[פרדיננדו אינוצ'נטי]] חברה לייצור מכונות.
-לאחר מלחמת העולם השנייה, החלה אינוצ'נטי לייצר [[קטנוע]]ים תחת המותג [[למברטה]] (Lambretta), והפכה למתחרה הגדולה של הווספה.
+לאחר מלחמת העולם השנייה, החלה אינוצ'נטי לייצר [[קטנוע]]ים תחת המותג [[למברטה]], שהורכבו ברישיון גם בישראל{{הערה|{{למרחב||הממשלה אישרה סופית תוכנית כור לייצור קטנועי "למבדטה"|1957/07/30|00203}}}}, והפכה למתחרה הגדולה של הו[[וספה]].
 כל הפעילות התעשייתית של הקבוצה התרכזה במפעל ענק ברובע למברטה (Lambrate), במזרח מילאנו. אינוצ'נטי הקימה מספר חברות בנות ברחבי העולם, ביניהן חברת הפלדה פלאנטה אינוצ'נטי אורינוקו באמריקה הלטינית.
@@ שורה 21: / שורה 25: @@
 המכונית הראשונה שייצרה הייתה ה[[אוסטין A40 פארינה]]. בהמשך, ייצרה אינוצ'נטי את ה IM3,J4 ו I5 שהיו גרסאות של אינוצ'נטי ל BMC ADO16 (לימים ה [[מוריס (חברה)|מוריס]] 1100). לאחר מכן, ייצרה אינוצ'נטי את מכונית הקבריולה הראשונה שלה ה 950S שהייתה למעשה [[אוסטין]] הילי ספרייט אך בעיצוב איטלקי.
-באמצע שנות השישים החלה אינוצ'נטי לייצר את ה[[מיני (מותג מכוניות)|מיני]], תחת השם האינוצ'נטי מיני וזאת ברישיון מ[[בריטיש ליילנד]], ייצור שנמשך למעלה מעשור.
+באמצע שנות השישים החלה אינוצ'נטי לייצר את ה[[מיני (מותג מכוניות)|מיני]], תחת השם האינוצ'נטי מיני וזאת ברישיון מ[[בריטיש ליילנד]], ייצור שנמשך למעלה מעשור{{הערה|{{גלובס|איתי לב|50 למיני מיינור המקורית|1000448790|11 במאי 2009}}}}. מכוניות מדגם זה ייבאו לישראל במשך תקופה קצרה{{הערה|{{TheMarker|הארץ|לא עוצר ברמזור|1.360230|7 באפריל 2006}}}}.
 ב-1972 השתלטה [[בריטיש ליילנד]] על אינוצ'נטי, והחליטה על הפסקת ייצור קטנועי ה[[למברטה]].  באותה תקופה, החלה אינוצ'נטי לייצר את הריג'נט שהייתה בעצם גרסה זהה לאוסטין אלגרו.
@@ שורה 42: / שורה 46: @@
 ==קישורים חיצוניים==
 {{ויקישיתוף בשורה}}
+* {{כותרת ראשית|יונתן קלרמן|אינוצ'נטי - לא כל כך תמימה כמו שהיא נראית|1983/12/28|05100}}
+==הערות שוליים==
+{{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:יצרני רכב איטלקיים]]
 [[קטגוריה:פיאט]]