וספה

וספה
	דגם PX125 מ-2006 המייצג נאמנה את עיצוב הווספה בשלושים השנה שקדמו לו
נתונים כלליים
מייסדים	Enrico Piaggio
תקופת הפעילות	23 באפריל 1946 – הווה (78 שנים)
חברת אם	פיאג'ו
מיקום המטה	פונטדרה
ענפי תעשייה	קטנוע, תעשיית הרכב
	www.vespa.com

ערך זה עוסק במותג קטנועים. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו וספה (פירושונים).

וֶסְפָּה (באיטלקית: Vespa - צרעה) הוא שם המותג של משפחת קטנועים המיוצרת על ידי חברת פיאג'ו האיטלקית. דגם הווספה הראשון הוצג בשנת 1946^[1] וכלל חידושים מהפכניים רבים שהפכו אותו באופן מעשי למייסד ענף הקטנועים, אף על פי שדגם בעל דמיון לקטנוע הוצג מספר שנים לפני כן בארצות הברית.

מאפיינים בולטים של הווספה הם שילדה אחודה ומבנה המגן על רגלי הרוכב, מנוע מכוסה הצמוד לגלגל, העברת הילוכים בידית הכידון וגלגל רזרבי. מעל ל-16 מיליון יחידות וספה נמכרו^[2] מאז הוצג הדגם, בעיקר משנות ה-50 ועד לשנות ה-70 של המאה ה-20 והפכו אותו לאחד מדגמי האופנועים הנמכרים ביותר אי פעם.

משפחת הווספה המיוצרת ללא הפסק מאז הוצגה, כללה במשך שנים רבות אך ורק דגמים בעלי דמיון רב למוצר המקורי. בשנות ה-90 של המאה ה-20 החלה משפחת הדגמים להתרחב וכללה קטנועים בעלי מאפיינים שונים באופן משמעותי. קטנועי הווספה הקלאסיים נשאו החל מ-1977 את שם הדגם המתחיל באותיות PX ובשנת 2007 הודיעה פיאג'ו על הפסקת ייצורם, ובשנת 2011 הוחלט לייצר שוב את ה-PX אך עם זיהום אוויר מופחת.

בישראל, משמש לעיתים הכינוי "וספה" כשם גנרי לקטנוע.

מאפיינים

דגמי הווספה הקלאסיים מבוססים על שילדה אחודה המורכבת מלוחות מתכת הלחוצים תחת מכבש ויוצרים מבנה קשיח. מבנה זה, הלקוח מעולם התעופה הביא להוזלת עלויות ייצור ומראה שונה מאופנועי התקופה בכך שהסתיר את חלקי המנוע ומנע את הלכלוך האופייני שרוכבי אופנועים באותה תקופה סבלו ממנו.

מיקום המנוע על הזרוע האחורית הימנית בסמוך לציר הגלגל האחורי חסך את השימוש בשרשרת הינע שהייתה מרכיב שדרש תחזוקה שוטפת הכרוכה בלכלוך. הווספה הקלאסית מונעת במנוע שתי פעימות בעל מבנה פשוט וזול לתחזוקה. העברת ההילוכים מתבצעת בידית הכידון השמאלית בשילוב עם מנוף המצמד. בחלק מן הדגמים קיים בכנף האחורית השמאלית, הנגדית למנוע גלגל רזרבי, ובדגמים אחרים מוצב הגלגל הרזרבי מול רגלי הרוכב. הזרועות הנושאות את גלגלי הווספה הן בעלות מבנה חד צדדי המאפשר את החלפת הגלגל בקלות יחסית במקרה של תקר.

היסטוריה

וספה בעלת עיצוב של הדגם המקורי משנות ה-40 של המאה ה-20 וסירת צד לנוסע

שורשי הווספה נעוצים במלחמת העולם השנייה, שהשאירה את איטליה הרוסה עם מפעלי תעשייה הזקוקים לשיקום. מפעל פיאג'ו שעסק בתחום התעופה עד שהופצץ במלחמה, הוגבל בעיסוק בתחום זה בעקבות הסכם הכניעה של איטליה ומנהל המפעל אנריקו פיאג'ו חיפש כיווני התפתחות חדשים. המצב הכלכלי הגרוע והכבישים ההרוסים הביאו את פיאג'ו לחשוב על פיתוח כלי תחבורה זול ועמיד. הוא כנראה הושפע מכלי הרכב הדו גלגליים של חברת "קשמן" שהובאו לאיטליה בהמוניהם בשנות המלחמה על ידי הצבא האמריקני. היו אלו אופנועים בעלי מאפייני קטנוע רבים. פיאג'ו פנה אל קוראדינו ד'אסניו שהיה מהנדס אווירונאוטיקה חסר ניסיון בתחום תכנון האופנועים וביקש ממנו לתכנן כלי רכב זול, קל לנהיגה לגברים ולנשים, שיהא מסוגל לשאת נוסע ושלא ילכלך את הנוהג בו. ד'אסניו סיים תוך מספר חודשים את תכנון הרכב תוך שהוא משתמש ברעיונות מעולם התעופה המוכר לו ומייסד למעשה את משפחת הקטנועים המוכרת כיום. עיצוב הרכב הזכיר לאנריקו פיאג'ו צרעה ומכאן מקור שמו (צרעה באיטלקית: וספה)^[3].

באפריל 1946 פיאג'ו רשמה פטנט על הווספה והחלה למכור אותה. הדגם הראשון צויד בגלגלי שמונה אינץ', מנוע 98 סמ"ק דו פעימתי, זרוע אחורית קשיחה ללא מתלה ופנס ראשי על כנף הגלגל הקדמי. באותה שנה נמכרו יחידות בודדות, אך ב-1947 כבר נמכרו כ-2,500 יחידות וב-1950 כ-60,000‏^[4]. ב-1948 הוצג דגם משופר בנפח 125 סמ"ק ומתלה אחורי. ב-1953 שופר הספק המנוע והפנס הראשי עבר מהכנף אל הכידון. ב-1955 הוצג דגם 150 סמ"ק בשם GS שבו הוצג לראשונה הכידון בעל החיפוי שהפך לאחד מסימני ההיכר של וספה וקטנועים בכלל. ב-1956 כבר נמכרו מיליון יחידות מהווספה.

הפופולריות של וספה באירופה בשנות ה-50 הביאה להקמת מועדוני וספה במקומות רבים בעולם. עם השגשוג הכלכלי של שנות ה-60, הפכה הווספה למוצר פחות אטרקטיבי לצרכנים רבים שכבר היו מסוגלים לרכוש מכונית, אך הווספה המשיכה לשמור על פופולריות תוך שהיא עוברת מיצוב מחדש מכלי תחבורה של המעמד הבינוני לכלי תחבורה אופנתי הנמצא בשימוש ילדי הפרחים של שנות ה-60. באותן שנים נמכרו שתי משפחות דגמים. האחת הייתה בעלת שילדה קטנה ונפחי מנוע שנעו בין 50 ל-125 סמ"ק. השנייה, בעלת שילדה גדולה יותר ונפחי מנוע בין 125 ל-200 סמ"ק.

צורת שיווק ייחודית בארצות הברית בין השנים 1951–1966 של 2 דגמי "וספה" באמצעות אולסטייט (מותג רכב) שהיה מותג של כלי רכב אמריקאים ששווקו על ידי רשת "סירס" (אנ') (שם רשמי: "Sears, Roebuck and Company") בארצות הברית. דגם "וספה 125" שווק בין השנים 1951-1965 בשם "אולסטייט", ובשנת 1966 בשם "סירס" ודגם "וספה 150" שווק בשנת 1966 בשם "סירס"^[5].

בשנת 1977 הוחלפה משפחת קטנועי השילדה הגדולה במשפחת קטנועי ה-PX. עיצובה של משפחת ה-PX הוא המוכר והנפוץ ביותר בימינו. עד לשנת 2007, עת הודיעה פיאג'ו על הפסקת ייצור משפחת ה-PX, היא יוצרה כמעט ללא שינוי, פרט לשימוש בבלם דיסק והתאמות מנוע שנועדו לעמוד בתקנות זיהום האוויר האירופאיות. לקראת סוף שנות ה-80 הציגה פיאג'ו את הווספה קוזה, שהייתה דומה במאפיינים המכניים לדגמי ה-PX אך עוצבה בקווים מודרניים.

בתחילת שנות ה-90 ירדו מכירות דגמי הווספה לשפל עקב התיישנות המוצר והמוצרים המודרניים של המתחרים. בעוד שהמתחרים החלו להציע קטנועים אוטומטיים ומונעים במנועי ארבע פעימות, קטנועי וספה היו עדיין בעלי הילוכים ידניים ומנוע שתי הפעימות. התשובה של וספה הייתה משפחת ה-ET שכללה לראשונה תמסורת הילוכים אוטומטית. במסגרת המשפחה הוצגו ה-ET2, קטנוע 50 סמ"ק, שתי פעימות מודרני וה-ET4 שהיו בעלי מנוע 125 או 150 סמ"ק ארבע פעימות, לראשונה בווספה. פיאג'ו נחלה הצלחה במכירות קטנועים אלו^[6].

משבר כלכלי שעבר על פיאג'ו בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21 העיב על פיתוח דגמים חדשים אך עם ההתאוששות הוצגו משפחות חדשות של קטנועי וספה, שכולן מבוססות על בסיס מכני משותף של מנועי ארבע פעימות מודרניים ושילדת הפלדה האחודה שליוותה את וספה מאז ומתמיד. משפחת ה-LX החליפה את דגמי ה-ET הבסיסיים ומשפחת ה-GT החליפה את הדגמים הגדולים. בראש דגמי וספה עמד ה-GTS250 שהוצג ב-2005, לראשונה עם מנוע ארבע פעימות בעל הזרקת דלק ועמידה בתקני זיהום האוויר המחמירים ביותר באותה עת^[7]^[8].

לכבוד יובל ה-60 שנה של וספה ב-2006, הוצגו עיצובי רטרו למשפחות הקטנועים הקיימות שכונו LXV ו-GTV. ה-GTV שהיה מבוסס על קטנוע ה-GTS פנה לעיצוב רטרו המשחזר אלמנטים מימיה הראשונים של הווספה כדוגמת פנס קדמי שהוצב על כנף הגלגל הקדמי^[9].

בשנת 2014, קוטי, יצרנית הבשמים ומוצרי הטיפוח האמריקאית, חתמה על הסכם זיכיון עם יצרנית וספה, פיאג'יו, לייצור בשמים במותג וספה^[10].