אמנם כן – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
'''רִ'''יב רִיבִי שְׁעֵה נִיבִי וַהֲשִׁיבֵנִי {{יישור טקסט|שמאל|סָלַחְתִּי:}} |
'''רִ'''יב רִיבִי שְׁעֵה נִיבִי וַהֲשִׁיבֵנִי {{יישור טקסט|שמאל|סָלַחְתִּי:}} |
||
'''שֶׁ'''מֶץ טַהֵר כְּעָב מַהֵר כְּנֶאֱמַר: |
'''שֶׁ'''מֶץ טַהֵר כְּעָב מַהֵר כְּנֶאֱמַר: |
||
'''תִּ'''מְחֶה פֶשַׁע{{הערה|שתי שורות אלו על-פי: {{תנ"ך|ישעיה|מד|כב}}: "מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ"}} לְעַם נושַׁע וְתאמַר {{יישור טקסט|שמאל|סָלַחְתִּי:}} |
'''תִּ'''מְחֶה פֶשַׁע{{הערה|שתי שורות אלו על-פי: {{תנ"ך|ישעיה|מד|כב}}: "מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ"}} לְעַם נושַׁע{{הערה|{{תנ"ך|דברים|לג|כט}}: "אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ עַם נוֹשַׁע בַּה'"}} וְתאמַר {{יישור טקסט|שמאל|סָלַחְתִּי:}} |
||
</poem>}} |
</poem>}} |
||
גרסה מ־13:29, 28 בפברואר 2021
אמנם כן
|
|---|
|
יוֹם יוֹם יִדְרוֹשׁוּן לָךְ[1]: סלחתי: אָמְנָם כֵּן יֶצֶר סוכֵן בָּנוּ: סָלַחְתִּי: גְּעל מְרַגֵּל וְגַם פַּגֵּל סִפְּרו: סָלַחְתִּי: הַס קַטֵּגור וְקַח סַנֵּגור מְקומו: סָלַחְתִּי: זְכוּת אֶזְרַח[5] גַּם יִפְרַח לְשׁושַׁנָּה: סָלַחְתִּי: טוב וְסַלָּח[6] מְחַל וּסְלַח אֲשָׁמִים: סָלַחְתִּי: כְּאֵב תַּחְבּשׁ[7] וּבְצוּל תִּכְבּשׁ עֲונִי[8]: סָלַחְתִּישגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; שם (name) לא יכול להיות מספר שלם פשוט. יש להשתמש בכותרת תיאורית:מְחֵה פֶשַׁע וְגַם רֶשַׁע בְּנֵי בְרִית: סָלַחְתִּי: סְכות רַחֲשִׁי וְגַם לַחֲשִׁי תִּרְצֶה: <ref> לא תקין; שם (name) לא יכול להיות מספר שלם פשוט. יש להשתמש בכותרת תיאורית וְתִפְצֶה סָלַחְתִּי: פְּנֵה לְעֶלְבּון מְקום עָון לְהָשִׂים: סָלַחְתִּי: קולִי שְׁמַע וּרְאֵה דֶּמַע עֵינִי: סָלַחְתִּי: שֶׁמֶץ טַהֵר כְּעָב מַהֵר כְּנֶאֱמַר: סָלַחְתִּי:
|
אָמְנָם כֵּן יֶצֶר סוכֵן בָּנוּ הוא פיוט סליחה המיוחס לרבי יום טוב בן יצחק מיואני[12]. בקהילות אשכנז ומזרח אירופה נהוג לומר את הפיוט בתפילת ערבית של יום הכיפורים, לאחר תפילת עמידה.
על הפיוט
הפיוט מסודר על פי סדר אלפביתי, כאשר בכל שורה מתחילה אות חדשה. כל בית מורכב משתי שורות, והוא חותם במילה "סלחתי". בבית הראשון חתם המחבר יום-טוב את שמו, כאשר השורה הראשונה פותחת במילה "יום" והשורה הראושנה פותחת במילה "טוב"[13]. לא נהוג לומר בית זה בתפילה, ולכן הוא אינו מופיע ברוב מחזורי התפילה, ולכן הפיוט מכונה על שם הבית השני.
משקל הפיוט הוא ספרדי, בכל שורה 3 בתים, שני הראשונים בעלי שתי הברות (לדוגמא: אמ/נם/כן) והאחרון בעל שתי הברות (לא כולל הברות קצרות). כל שורה בעלת חריזה פנימית (לדוגמא: אמנם כן יצר סוכן), ושית המילים האחרונות בכל שורה שבאותו הבית מתחרזות ביניהן (לדוגמא: יצר סוכן בנו... רב צדק ועננו).
ישראל חיים טביוב כתב על הפיוט: "הפזמון היפה באומנותו אבל לא בשפתו וסגנונו"[14].
לחנים וביצועים
אחד הלחנים המוכרים ביותר לחלק מבתי הפיוט ("פנה לעלבון..." עד "ריב ריבי...") הוא לחנו של משה צבי גולדמן מחסידות באבוב. הלחן זכה לביצועים רבים, בהם של יעקב שוואקי[15], אודהליה ברלין[16], תזמורת שלהבת[17], אברמי רוט[18] ועוד.
לחנים נוספים הם של חסידות חב"ד[19], חסידות ברסלב[20]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ ספר ישעיהו, פרק נ"ח, פסוק ב': "וְאוֹתִי יוֹם יוֹם יִדְרֹשׁוּן"
- ^ ספר נחום, פרק א', פסוק ז': "טוֹב ה' לְמָעוֹז בְּיוֹם צָרָה"
- ^ ספר ירמיהו, פרק כ"ה, פסוק ל': "ה' מִמָּרוֹם יִשְׁאָג וּמִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ יִתֵּן קוֹלוֹ".
- ^ ספר תהלים, פרק י"ח, פסוק י"ט: "וַיְהִי ה' לְמִשְׁעָן לִי"
- ^ על פי תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ט"ו, עמוד א': אברהם אבינו.
- ^ ספר תהלים, פרק פ"ו, פסוק ה': "כִּי אַתָּה ה' טוֹב וְסַלָּח".
- ^ ספר איוב, פרק ה', פסוק י"ח: "כִּי הוּא יַכְאִיב וְיֶחְבָּשׁ"
- ^ ספר מיכה, פרק ז', פסוק י"ט: "יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם"
- ^ על פי ספר שמות, פרק ל"ד, פסוק ז': "נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה"
- ^ שתי שורות אלו על-פי: ספר ישעיה, פרק מ"ד, פסוק כ"ב: "מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ"
- ^ ספר דברים, פרק ל"ג, פסוק כ"ט: "אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ עַם נוֹשַׁע בַּה'"
- ^ דוידזון, אוצר השירה והפיוט, חלק ב עמ' 337 מס' 1775 וחלק ד עמ' 398.
- ^ דניאל גולדשמידט, מחזור ליום הכיפורים, עמ' 28.
- ^ אוצר השירה והמליצה, מבוא, עמ' XXXIV.
- ^ באתר יוטיוב
- ^ באתר יוטיוב
- ^ באתר יוטיוב
- ^ באתר יוטיוב
- ^ ראו ערך "ז_(אמנם_כן) ניגון ע"ז (אמנם כן), אתר חב"דפדיה
- ^ אמנם כן - אצל האדמו"ר מתולדות אהרן, אתר "שער ברסלב"