אמנם כן – הבדלי גרסאות

אמנם כן
	יוֹם יוֹם יִדְרוֹשׁוּן לָךְ: ; טוֹב לְמָעוֹז יְהִי עֹז מִלּוּלָךְ סלחתי:; אָמְנָם כֵּן יֶצֶר סוכֵן בָּנוּ:; בָּךְ לְהַצְדֵּק רַב צֶדֶק וַעֲנֵנוּ סָלַחְתִּי:; גְּעל מְרַגֵּל וְגַם פַּגֵּל סִפְּרו:; דּוד שׁואֵג בְּקול יִתֵּן קול דְּבָרו סָלַחְתִּי:; הַס קַטֵּגור וְקַח סַנֵּגור מְקומו:; וִיהִי ה' לְמִשְׁעָן לו לְמַעַן נָאֳמו סָלַחְתִּי:; זְכוּת אֶזְרַח גַּם יִפְרַח לְשׁושַׁנָּה:; חֵטְא הַעֲבֵר וְקול הַגְבֵּר מִמְּעוֹנָה סָלַחְתִּי:; טוב וְסַלָּח מְחַל וּסְלַח אֲשָׁמִים:; יָהּ הַקְשֵׁב וְגַם הָשֵׁב מִמְּרומִים סָלַחְתִּי:; כְּאֵב תַּחְבּשׁ וּבְצוּל תִּכְבּשׁ עֲונִי:; לְךָ תְהִלָּה אֱמר מִלָּה לְמַעֲנִי סָלַחְתִּי:; מְחֵה פֶשַׁע וְגַם רֶשַׁע בְּנֵי בְרִית:; נְהג חַסְדֶּךָ כֵּן הודֶךָ לִשְׁאֵרִית סָלַחְתִּי:; סְכות רַחֲשִׁי וְגַם לַחֲשִׁי תִּרְצֶה:; עָון נושֵׂא לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה וְתִפְצֶה סָלַחְתִּי:; פְּנֵה לְעֶלְבּון מְקום עָון לְהָשִׂים:; צַחַן הָסֵר וְגַם תְּבַשֵּׂר לְבָךְ חוסִים סָלַחְתִּי:; קולִי שְׁמַע וּרְאֵה דֶּמַע עֵינִי:; רִיב רִיבִי שְׁעֵה נִיבִי וַהֲשִׁיבֵנִי סָלַחְתִּי:; שֶׁמֶץ טַהֵר כְּעָב מַהֵר כְּנֶאֱמַר:; תִּמְחֶה פֶשַׁע לְעַם נושַׁע וְתאמַר סָלַחְתִּי:

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־16:29, 28 בפברואר 2021

אָמְנָם כֵּן יֶצֶר סוכֵן בָּנוּ הוא פיוט סליחה המיוחס לרבי יום טוב בן יצחק מיואני^[13]^[14]. בקהילות אשכנז ומזרח אירופה נהוג לומר את הפיוט בתפילת ערבית של יום הכיפורים, לאחר תפילת עמידה.

על הפיוט

הפיוט מסודר על פי סדר אלפביתי, כאשר בכל שורה מתחילה אות חדשה. כל בית מורכב משתי שורות, והוא חותם במילה "סלחתי". בבית הראשון חתם המחבר יום-טוב את שמו, כאשר השורה הראשונה פותחת במילה "יום" והשורה הראושנה פותחת במילה "טוב"^[15]. לא נהוג לומר בית זה בתפילה, ולכן הוא אינו מופיע ברוב מחזורי התפילה, ולכן הפיוט מכונה על שם הבית השני.

משקל הפיוט הוא ספרדי, בכל שורה 3 בתים, שני הראשונים בעלי שתי הברות (לדוגמא: אמ/נם/כן) והאחרון בעל שתי הברות (לא כולל הברות קצרות). כל שורה בעלת חריזה פנימית (לדוגמא: אמנם כן יצר סוכן), ושית המילים האחרונות בכל שורה שבאותו הבית מתחרזות ביניהן (לדוגמא: יצר סוכן בנו... רב צדק ועננו).

ישראל חיים טביוב כתב על הפיוט: "הפזמון היפה באומנותו אבל לא בשפתו וסגנונו"^[16].

לחנים וביצועים

אחד הלחנים המוכרים ביותר לחלק מבתי הפיוט ("פנה לעלבון..." עד "ריב ריבי...") הוא לחנו של משה צבי גולדמן מחסידות באבוב. הלחן זכה לביצועים רבים, בהם של יעקב שוואקי^[17], אודהליה ברלין^[18], תזמורת שלהבת^[19], אברמי רוט^[20] ועוד.

לחנים נוספים הם של חסידות חב"ד^[21], חסידות ברסלב^[22]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

^ ספר ישעיהו, פרק נ"ח, פסוק ב': "וְאוֹתִי יוֹם יוֹם יִדְרֹשׁוּן"
^ ספר נחום, פרק א', פסוק ז': "טוֹב ה' לְמָעוֹז בְּיוֹם צָרָה"
^ ספר ירמיהו, פרק כ"ה, פסוק ל': "ה' מִמָּרוֹם יִשְׁאָג וּמִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ יִתֵּן קוֹלוֹ".
^ ספר תהלים, פרק י"ח, פסוק י"ט: "וַיְהִי ה' לְמִשְׁעָן לִי"
^ על פי תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ט"ו, עמוד א': אברהם אבינו.
^ ספר תהלים, פרק פ"ו, פסוק ה': "כִּי אַתָּה ה' טוֹב וְסַלָּח".
^ ספר איוב, פרק ה', פסוק י"ח: "כִּי הוּא יַכְאִיב וְיֶחְבָּשׁ"
^ ספר מיכה, פרק ז', פסוק י"ט: "יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲו‍ֹנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם"
^ ¹ ² על פי ספר ישעיה, פרק מ"ג, פסוק כ"ה: "אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי"
^ על פי ספר שמות, פרק ל"ד, פסוק ז': "נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה"
^ שתי שורות אלו על-פי: ספר ישעיה, פרק מ"ד, פסוק כ"ב: "מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ"
^ ספר דברים, פרק ל"ג, פסוק כ"ט: "אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ עַם נוֹשַׁע בַּה'"
^ דוידזון, אוצר השירה והפיוט, חלק ב עמ' 337 מס' 1775 וחלק ד עמ' 398.
^ רפאל הלפרין, אטלסעץ חיים חלק ה סעיף 1781.
^ דניאל גולדשמידט, מחזור ליום הכיפורים, עמ' 28.
^ אוצר השירה והמליצה, מבוא, עמ' XXXIV.
^ באתר יוטיוב
^ באתר יוטיוב
^ באתר יוטיוב
^ באתר יוטיוב
^ ראו ערך "ז_(אמנם_כן) ניגון ע"ז (אמנם כן), אתר חב"דפדיה
^ אמנם כן - אצל האדמו"ר מתולדות אהרן, אתר "שער ברסלב"

[1] ספר ישעיהו, פרק נ"ח, פסוק ב': "וְאוֹתִי יוֹם יוֹם יִדְרֹשׁוּן"

[2] ספר נחום, פרק א', פסוק ז': "טוֹב ה' לְמָעוֹז בְּיוֹם צָרָה"

[3] ספר ירמיהו, פרק כ"ה, פסוק ל': "ה' מִמָּרוֹם יִשְׁאָג וּמִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ יִתֵּן קוֹלוֹ".

[4] ספר תהלים, פרק י"ח, פסוק י"ט: "וַיְהִי ה' לְמִשְׁעָן לִי"

[5] על פי תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ט"ו, עמוד א': אברהם אבינו.

[6] ספר תהלים, פרק פ"ו, פסוק ה': "כִּי אַתָּה ה' טוֹב וְסַלָּח".

[7] ספר איוב, פרק ה', פסוק י"ח: "כִּי הוּא יַכְאִיב וְיֶחְבָּשׁ"

[8] ספר מיכה, פרק ז', פסוק י"ט: "יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲו‍ֹנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם"

[למענך-9] ¹ ² על פי ספר ישעיה, פרק מ"ג, פסוק כ"ה: "אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי"

[10] על פי ספר שמות, פרק ל"ד, פסוק ז': "נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה"

[11] שתי שורות אלו על-פי: ספר ישעיה, פרק מ"ד, פסוק כ"ב: "מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ"

[12] ספר דברים, פרק ל"ג, פסוק כ"ט: "אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ עַם נוֹשַׁע בַּה'"

[13] דוידזון, אוצר השירה והפיוט, חלק ב עמ' 337 מס' 1775 וחלק ד עמ' 398.

[14] רפאל הלפרין, אטלסעץ חיים חלק ה סעיף 1781.

[15] דניאל גולדשמידט, מחזור ליום הכיפורים, עמ' 28.

[16] אוצר השירה והמליצה, מבוא, עמ' XXXIV.

[17] באתר יוטיוב

[18] באתר יוטיוב

[19] באתר יוטיוב

[20] באתר יוטיוב

[21] ראו ערך "ז_(אמנם_כן) ניגון ע"ז (אמנם כן), אתר חב"דפדיה

[22] אמנם כן - אצל האדמו"ר מתולדות אהרן, אתר "שער ברסלב"

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

@@ שורה 29: / שורה 29: @@
 </poem>}}
-'''אָמְנָם כֵּן יֶצֶר סוכֵן בָּנוּ''' הוא פיוט [[סליחות|סליחה]] המיוחס לרבי [[יום טוב בן יצחק מיואני]]{{הערה|דוידזון, אוצר השירה והפיוט, חלק ב עמ' 337 מס' 1775 וחלק ד עמ' 398.}}. בקהילות [[יהדות אשכנז|אשכנז]] ו[[יהדות מזרח אירופה|מזרח אירופה]] נהוג לומר את הפיוט ב[[תפילת ערבית]] של [[יום הכיפורים]], לאחר [[תפילת עמידה]].
+'''אָמְנָם כֵּן יֶצֶר סוכֵן בָּנוּ''' הוא פיוט [[סליחות|סליחה]] המיוחס לרבי [[יום טוב בן יצחק מיואני]]{{הערה|דוידזון, אוצר השירה והפיוט, חלק ב עמ' 337 מס' 1775 וחלק ד עמ' 398.}}{{הערה|[[רפאל הלפרין]], אטלסעץ חיים חלק ה סעיף 1781.}}. בקהילות [[יהדות אשכנז|אשכנז]] ו[[יהדות מזרח אירופה|מזרח אירופה]] נהוג לומר את הפיוט ב[[תפילת ערבית]] של [[יום הכיפורים]], לאחר [[תפילת עמידה]].
 ==על הפיוט==