תרגום יונתן בן עוזיאל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Xqbot (שיחה | תרומות)
מ בוט: מתקן הפניה כפולה → תרגום התורה המיוחס ליונתן
תגית: שינוי יעד הפניה
תגית: הסרת הפניה
שורה 1: שורה 1:
'''תרגום יונתן בן עוזיאל''' הוא תרגום של ה[[נביאים]] ל[[ארמית]].
#הפניה [[תרגום התורה המיוחס ליונתן]]

התרגום כתוב ב[[ארמית גלילית]], ומעיד על מקום חיבורו, [[ארץ ישראל]]. אמנם, כנראה שהתרגום המשיך לעבור עריכה ועיבוד בבבל ובעקבות כך נכנסו אליו מילים וביטויים ב[[ארמית בבלית]]. החוקרים סבורים כי העריכה הסופית של הגרסה שבידינו הסתיימה בבבל במאה ה-7 לספירה; חכמי בבל אף כינו אותו "תרגום שלנו". רוב מהדורות ה[[דפוס]] של ספרי הנביאים, בהן מהדורת [[מקראות גדולות]], הדפיסו את תרגום יונתן בן עוזיאל לנביאים בצד כל עמוד.

התרגום מיוחס, על פי ה[[תלמוד בבלי|תלמוד]], ל[[יונתן בן עוזיאל]], תלמידו של [[הלל הזקן]], שקיבלו במסורת מהנביאים [[חגי]], [[זכריה הנביא|זכריה]] ו[[מלאכי]]{{הערה|{{בבלי|מגילה|ג|א}}}}.

בשונה מ[[תרגום אונקלוס]], תרגום יונתן מרחיב מעט את התרגום והסגנון ומשלב לעיתים דברי אגדה (אם כי לא בצורה המורחבת של [[תרגום התורה המיוחס ליונתן]]), אך גם הוא כאונקלוס מרחיק את ביטויי ההגשמה.

התרגום ל[[נביאים ראשונים]] הוא מילולי, ואילו על [[נביאים אחרונים]] הוא מדרשי.

[[קטגוריה:מהדורות ותרגומים של התנ"ך]]

גרסה מ־00:23, 23 ביולי 2021

תרגום יונתן בן עוזיאל הוא תרגום של הנביאים לארמית.

התרגום כתוב בארמית גלילית, ומעיד על מקום חיבורו, ארץ ישראל. אמנם, כנראה שהתרגום המשיך לעבור עריכה ועיבוד בבבל ובעקבות כך נכנסו אליו מילים וביטויים בארמית בבלית. החוקרים סבורים כי העריכה הסופית של הגרסה שבידינו הסתיימה בבבל במאה ה-7 לספירה; חכמי בבל אף כינו אותו "תרגום שלנו". רוב מהדורות הדפוס של ספרי הנביאים, בהן מהדורת מקראות גדולות, הדפיסו את תרגום יונתן בן עוזיאל לנביאים בצד כל עמוד.

התרגום מיוחס, על פי התלמוד, ליונתן בן עוזיאל, תלמידו של הלל הזקן, שקיבלו במסורת מהנביאים חגי, זכריה ומלאכי[1].

בשונה מתרגום אונקלוס, תרגום יונתן מרחיב מעט את התרגום והסגנון ומשלב לעיתים דברי אגדה (אם כי לא בצורה המורחבת של תרגום התורה המיוחס ליונתן), אך גם הוא כאונקלוס מרחיק את ביטויי ההגשמה.

התרגום לנביאים ראשונים הוא מילולי, ואילו על נביאים אחרונים הוא מדרשי.