סרטון ויראלי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Isragooner (שיחה | תרומות)
←‏השפעתו של הסרטון הוויראלי: עריכת כותרת ומשפט פתיחה
אין תקציר עריכה
שורה 6: שורה 6:


=== השימוש בסרטונים ויראליים ===
=== השימוש בסרטונים ויראליים ===
השימושים שנעשים בסרטונים ויראליים מגוונים. למשל, נעשה בהם שימוש נרחב בתחומי חיים שונים. חברות שיווק ופוליטיקאים הבינו את הכוח שיש בסרטון ויראלי להגיע לקהל נרחב יותר בהשוואה לקמפיינים מסורתיים. לדוגמה, במהלך הבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 2008, הסרטון "כן אנחנו יכולים" שתמך בבחירתו של [[ברק אובמה]] לנשיאות, הפך לוויראלי וזכה לכ-10 מיליון צפיות. סרטונים מסוג זה ממלאים תפקיד משמעותי גם בתחום השיווק. לדוגמה, בקמפיין היוטיוב של אולד ספייס, הופץ סרטון קצר של כ-30 שניות בו רואים את הפרזנטור של החברה, מחליף תפאורה ותלבושות כהרף עין, תוך שהוא חוזר ואומר שהוא אינו הגבר של הצופה בפרסומת למרות שהצופה הייתה רוצה בכך. גולת הכותרת של הסרטון היא שבמידה והצופה רוצה שהגבר שלה יהיה כמו הפרזנטור המופיע בסרטון עליו להשתמש במוצר של החברה. סרטון קומי זה הפך לוויראלי ושיפר את הפופולריות של המותג בקרב לקוחות צעירים.<ref>{{צ-מאמר|שם=Viral Video Style|קישור=http://dx.doi.org/10.1145/2578726.2578754|מו"ל=ACM|כתב עת=Proceedings of International Conference on Multimedia Retrieval|שנת הוצאה=2014-04|doi=10.1145/2578726.2578754|מחבר=Lu Jiang, Yajie Miao, Yi Yang, Zhenzhong Lan}}</ref>
השימושים שנעשים בסרטונים ויראליים מגוונים. למשל, נעשה בהם שימוש נרחב בתחומי חיים שונים. חברות שיווק ופוליטיקאים הבינו את הכוח שיש בסרטון ויראלי להגיע לקהל נרחב יותר בהשוואה לקמפיינים מסורתיים. לדוגמה, במהלך הבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 2008, הסרטון "כן אנחנו יכולים" שתמך בבחירתו של [[ברק אובמה]] לנשיאות, הפך לוויראלי וזכה לכ-10 מיליון צפיות. סרטונים מסוג זה ממלאים תפקיד משמעותי גם בתחום השיווק. לדוגמה, בקמפיין היוטיוב של אולד ספייס, הופץ סרטון קצר של כ-30 שניות בו רואים את הפרזנטור של החברה, מחליף תפאורה ותלבושות כהרף עין, תוך שהוא חוזר ואומר שהוא אינו הגבר של הצופה בפרסומת למרות שהצופה הייתה רוצה בכך. גולת הכותרת של הסרטון היא שבמידה והצופה רוצה שהגבר שלה יהיה כמו הפרזנטור המופיע בסרטון עליו להשתמש במוצר של החברה. סרטון קומי זה הפך לוויראלי ושיפר את הפופולריות של המותג בקרב לקוחות צעירים.<ref>{{צ-מאמר|שם=Viral Video Style|קישור=http://dx.doi.org/10.1145/2578726.2578754|מו"ל=ACM|כתב עת=Proceedings of International Conference on Multimedia Retrieval|שנת הוצאה=2014-04|doi=10.1145/2578726.2578754|מחבר=Lu Jiang, Yajie Miao, Yi Yang, Zhenzhong Lan}}</ref> דוגמה נוספת היא [[שיר מחאה|שירי המחאה]] של [[יונייטד שוברת גיטרות]] שבו יוצר הכין סרטון מחאה שהפך לויראלי עד כדי הפסדים משמעותיים לחברה נגדה מחה<ref>{{Cite news|title=הרשתות החברתיות משנות את כללי המשחק: לא נהנית? ספר לחבריך ברשת|url=https://www.themarker.com/consumer/1.579370|newspaper=TheMarker|access-date=2021-08-11}}</ref>.





גרסה מ־11:56, 11 באוגוסט 2021

סרטון ויראלי (מטאפורה מוירוס) הוא סרטון שהפך פופולרי מאוד בתקופה קצרה כתוצאה מתהליך של שיתוף גולשים באינטרנט, בדרך כלל באמצעות אתרי שיתוף וידאו (שהבולט בהם הוא יוטיוב), באמצעות רשתות חברתיות מקוונות ובאמצעות דואר אלקטרוני[1]. במקרים מסוימים מגיעים סרטונים ויראליים תוך ימים ספורים למאות אלפי ואף מיליוני צפיות, בכל רחבי העולם. סרטוני וידאו ויראליים מכילים פעמים רבות תוכן הומוריסטי, קטעי וידאו חובבים (תוכן גולשים), הפקות מקוריות המיועדות לאינטרנט, וידאו קליפים, קטעים תיעודיים של אירועים חדשותיים על ידי עדי ראייה אקראיים ועוד.

עם ההתפשטות של המצלמה המובנית בטלפונים סלולריים[2], חלה עלייה בסרטונים הוויראליים המוצלמים על ידי חובבים במכשירים אלו. העלות הנמוכה והזמינות של עריכת וידאו, כמו גם התוכנה להפצת הסרטונים, מאפשרים לציבור לצלם באמצעות טלפונים סלולריים, לערוך ולהפיץ ויראלית, בדוא"ל או באתר האינטרנט, ובין טלפונים של Bluetooth או MMS. סרטונים אלו, המצולמים על ידי צרכנים, הם בדרך כלל לא מסחריים, ונועדו לצפייה על ידי חברים או משפחה.

הפיכתו של סרטון לוויראלי היא לעיתים תופעה בלתי צפויה, ועל כן סרט לא יכול להיקרא ויראלי אך ורק בשל כוונתו של היוצר, בעת הצילומים.

השימוש בסרטונים ויראליים

השימושים שנעשים בסרטונים ויראליים מגוונים. למשל, נעשה בהם שימוש נרחב בתחומי חיים שונים. חברות שיווק ופוליטיקאים הבינו את הכוח שיש בסרטון ויראלי להגיע לקהל נרחב יותר בהשוואה לקמפיינים מסורתיים. לדוגמה, במהלך הבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 2008, הסרטון "כן אנחנו יכולים" שתמך בבחירתו של ברק אובמה לנשיאות, הפך לוויראלי וזכה לכ-10 מיליון צפיות. סרטונים מסוג זה ממלאים תפקיד משמעותי גם בתחום השיווק. לדוגמה, בקמפיין היוטיוב של אולד ספייס, הופץ סרטון קצר של כ-30 שניות בו רואים את הפרזנטור של החברה, מחליף תפאורה ותלבושות כהרף עין, תוך שהוא חוזר ואומר שהוא אינו הגבר של הצופה בפרסומת למרות שהצופה הייתה רוצה בכך. גולת הכותרת של הסרטון היא שבמידה והצופה רוצה שהגבר שלה יהיה כמו הפרזנטור המופיע בסרטון עליו להשתמש במוצר של החברה. סרטון קומי זה הפך לוויראלי ושיפר את הפופולריות של המותג בקרב לקוחות צעירים.[3] דוגמה נוספת היא שירי המחאה של יונייטד שוברת גיטרות שבו יוצר הכין סרטון מחאה שהפך לויראלי עד כדי הפסדים משמעותיים לחברה נגדה מחה[4].


דוגמאות נוספות לסרטונים ויראליים:

"Charlie Bit My Finger", קוני 2012, סרטוני ליפ דאב, סרטוני הרמיקס של נוי אלוש, מערכונים של נועם ורדי, שרוטונים וסרטוני הארלם שייק.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Urban Dictionary Definition
  2. ^ Wall Street Journal reports on proliferation of camera phones (24 Sept 2010): WSJ.com
  3. ^ Lu Jiang, Yajie Miao, Yi Yang, Zhenzhong Lan, Viral Video Style, Proceedings of International Conference on Multimedia Retrieval, ACM, 2014-04 doi: 10.1145/2578726.2578754
  4. ^ "הרשתות החברתיות משנות את כללי המשחק: לא נהנית? ספר לחבריך ברשת". TheMarker. נבדק ב-2021-08-11.
ערך זה הוא קצרמר בנושא תקשורת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.