סמיר קונטאר

סמיר קונטאר (בערבית: سمير القنطار, תעתיק מדויק: סמיר אלקנטאר; נולד ב-20 ביולי 1962 בעביה שבהר הלבנון) - טרוריסט לבנוני ממוצא דרוזי. קונטאר נולד למשפחה דרוזית לבנונית, אולם כיום הוא רואה עצמו כחילוני חסר דת. הוא השתתף בהתקפת טרור על העיר נהריה בישראל בשנת 1979, שבה נרצחו בני משפחת הרן ושני שוטרים. הוא הורשע ברצח שני אזרחים ישראלים ובהריגתם של שני שוטרים ישראלים, ונידון לארבעה מאסרי עולם. ב-16 ביולי 2008 השתחרר קונטאר ושב ללבנון, במסגרת עסקה עם חיזבאללה שכללה החזרת גופות החיילים החטופים הישראלים אלדד רגב ואודי גולדווסר.

פעולות טרור

ערך מורחב – משפחת הרן

התקפה על ישראל מדרום לבנון

ב-22 באפריל 1979 הוביל סמיר קונטאר (בן שש עשרה וחצי) חוליה בת ארבעה אנשים מלבנון, שהשתייכו לחזית לשחרור פלסטין (בהנהגתו של אבו עבאס). בשעת חצות הם הגיעו בסירת גומי לנהריה וירדו לחוף. אנשי החוליה ירו על רכב משטרה, ובעקבות הירי נהרג השוטר אליהו שחר. אחר כך פרצו לדירתם של בני משפחת הרן בטרם הגיעה תגבורת של כוחות משטרה. הם לקחו כבן ערובה את דני הרן בן ה-28 יחד עם בתו בת הארבע, עינת. האם, סמדר, הצליחה להסתתר באינטרסול מעל חדר השינה יחד עם בתה בת השנתיים, יעל, ושכנה.

קרב יריות ולכידתו של קונטאר

לאחר תפיסת בני הערובה נלקחו דני ועינת אל חוף הים, שם התפתח קרב יריות עם שוטרים ועם חיילי צה"ל. סמיר קונטאר ירה בדני הרן מטווח קצר והרגו מול עיניה של הבת בת הארבע, ולאחר מכן הרג גם את עינת כשהוא מוחץ את ראשה בקת הרובה כנגד סלע, ומרסק את גולגלתה.

בביתם, באינטרסול, נחנקה למוות בתה בת השנתיים של סמדר, יעל, תוך כדי ניסיונותיה של האם להשתיקה כדי שלא יתגלו על ידי החוליה.

בחילופי היריות שהיו על החוף נהרגו שוטר ישראלי ושניים מאנשי החוליה של קונטאר. קונטאר ואיש החוליה הרביעי, אחמד אברס, נתפסו. זה האחרון שוחרר על ידי ישראל בעסקת ג'יבריל בשנת 1986, בו שוחררו 1,150 אסירים בתמורה לשלושה חיילים ישראלים.

התמיכה בסמיר קונטאר

קונטאר נשפט והורשע ברצח דני ועינת הרן. הוא הודה פעמים רבות במעשים המיוחסים לו ותחילה אף הביע גאווה על הריגת קרבנותיו^{[דרוש מקור]}. לימים הוא הביע הסתייגות ממעשיו, ואמר בריאיון ל"מעריב" כי מוטב היה לתקוף יעדים צבאיים ולא אזרחים. הוא גם הודה בריאיון כי הילדה עינת הרן הייתה חפה מפשע וכי היה עליו לשמור על חייה . בלבנון הוא נחשב כשבוי מלחמה, ויש רבים הרואים במעשהו פעולה מלחמתית לגיטימית. כיום עיקר התמיכה בסמיר קונטאר מגיעה מאנשי חזבאללה או מבעלי בריתה הפוליטיים בלבנון. זאת, על אף שקונטאר רואה עצמו אדם חילוני ודבק באידאולוגיה קומוניסטית הרחוקה מהאידאולוגיה של חזבאללה. אחיו של סמיר, בסאם קונטאר, מייצג את עניינו של אחיו בלבנון. לעומת זאת, הוריו של קונטאר התנגדו למעשהו.

החילופים המוצעים עם רון ארד

ב-2004 הסכימה ישראל לשחרר כ-400 אסירים בתמורה לשחרורם של איש העסקים אלחנן טננבוים ושל גופותיהם של שלושת חטופי הר דב שהוחזקו על ידי ארגון חזבאללה מאז שנת 2000. מנהיג חזבאללה חסן נסראללה סירב לבצע את העסקה אלא אם כן היא תכלול גם את קונטאר. "תנאי חזבאללה הפכו ברורים ומוגדרים, ואנו דבקים בהם בכל הנסיבות", הצהיר נסראללה . ישראל הסכימה אז לשחרר גם את קונטאר, אבל רק לאחר שחזבאללה יספק "ראיות מוצקות" על גורלו של רון ארד, נווט חיל האוויר הנעדר בלבנון מאז שנת 1986. . היות שחזבאללה לא סיפק מעולם מידע מוצק על ארד, המשיכה ישראל להחזיק בסמיר קונטאר. עם זאת, עסקת חילופי השבויים אכן יצאה לפועל.

מעודד מחילופי השבויים, גם החמאס הצהיר כמה ימים מאוחר יותר שאנשיו גם הם יחטפו חיילים ישראלים כדי להביא לשחרורם של אסירים פלסטינים. בה בשעה הבטיח נסראללה לתומכיו כי חזבאללה ימשיך לחטוף ישראלים עד אשר לא יישאר בבתי הכלא הישראליים "אף אסיר אחד".

במהלך שהותו בכלא הישראלי נרשם קונטאר ללימודים באוניברסיטה הפתוחה (הישראלית). בספטמבר 1998 העניקה לו האוניברסיטה הפתוחה תואר בוגר (BA) במדעי הרוח והחברה. ב-8 ביולי 2005 פרסם "מעריב" ריאיון שערכה הכתבת חן קוטס-בר עם קונטאר בכלא הדרים. בריאיון גילה קונטאר כי עורך הדין שלו העביר לו מסר מגורמים פוליטיים בלבנון שביקשו ממנו להציג מועמדות לפרלמנט הלבנוני מטעמם. קונטאר סירב לחשוף את זהות הגורמים. הוא אמר שסירב להצעה כיוון שחשב שאין הוא יכול למלא את התפקיד מן הכלא, וכי אינו מעוניין לנצל את מצבו כמנוף פוליטי. הוא הוסיף עוד כי הוא עוקב אחרי האירועים בלבנון באמצעות הטלוויזיה והרדיו וכי הוא מקווה כי החברה הלבנונית תהפוך בסופו של דבר לחברה חילונית ללא חלוקה עדתית .

תוכנית לבנון

בשנת 2006 הפך קונטאר לחלק מתוכנית מדינית מורכבת יותר, שאותה ניסו לקדם ראש ממשלת לבנון פואד סניורה ושליח האו"ם למזרח התיכון טריה לארסן. תוכנית זו כללה שישה שלבים:

1. האו"ם יסמן את הגבול בין לבנון לבין סוריה;
2. סוריה תכריז רשמית כי חוות שבעא הן טריטוריה לבנונית;
3. צבא לבנון יתפוס עמדות על גבולה הדרומי של לבנון עם ישראל;
4. ישראל תיסוג מחוות שבעא ותעביר אותן ללבנון; חיל האוויר הישראלי יפסיק את טיסותיו מעל שמי לבנון;
5. סניורה יכריז רשמית על סיום הכיבוש הישראלי, וכל המיליציות, כולל חזבאללה, יתפרקו מנשקן;
6. ייעשה כל שאפשר כדי לחקור מה עלה בגורלו של רון ארד; ישראל תשחרר את סמיר קונטאר ואת כל שאר האסירים הלבנונים; חזבאללה יסתלק מאזור הגבול עם ישראל.

האירועים שהובילו לשחרורו של קונטאר

ב-12 ביולי 2006 תקף ארגון חזבאללה סיור ישראלי באזור הגבול עם לבנון וחטף שני חיילים, צעד שהוביל למלחמת לבנון השנייה. הכוונה הייתה לשחררם בתמורה לסמיר קונטאר. בראיונות שניתנו אחר כך ברשת הטלוויזיה של חזבאללה אל-מנאר, ד"ר מוחמד ג'וואד ח'ליפה, שר הבריאות של לבנון, בירך את חזבאללה על "פעולותיו הכבירות" ואמר כי "ללבנון הזכות לקבל בחזרה את שבוייה ולשחררם". עלי עמאר, חבר הפרלמנט הלבנוני מטעם חזבאללה, הביע את דעתו כי "בפרט בשלב בסיסי זה בתולדות המולדת והאומה, הממשל הנוכחי היה אמור להביע סולידריות עם עמו ולתת לסמיר קונטאר לחוש כי הוא לבנוני פר אקסלנס".

ב-29 ביוני 2008 אישרה ממשלת ישראל, ברוב של 22 שרים מול 3, עסקת חילופי שבויים שבה ישוחררו קונטאר ו-4 אסירים נוספים. בתמורה תקבל ישראל מחזבאללה את שני החיילים החטופים אלדד רגב ואודי גולדווסר, וכן תקבל מידע על הנווט השבוי רון ארד. העסקה המוצעת עוררה חילוקי דעות קשים בממשלה ובציבור הישראלי, וזאת בשל העובדה כי על פי ההערכות בעת קבלתה, שני החיילים החטופים אינם בין החיים. מתנגדי העסקה טענו כי ישראל משחררת אסירים חיים ובראשם רוצח כקונטאר, בעוד בתמורה היא מקבלת גופות, ובכך מסכנת עיקרון חשוב של 'חיים תמורת חיים ומתים תמורת מתים' וגורמת לכך שבעתיד לא תהיה לארגוני הטרור מוטיבציה לשמור את הישראלים שבידם בחיים. מצדדי העסקה טענו כי על מנת למנוע הישנות מקרה טראגי נוסף, כפי שהתרחש במקרה רון ארד, יש לאשר את העסקה למרות המחיר הכבד. בישיבתה ב-15 ביולי 2008 אישרה ממשלת ישראל סופית את עסקת החילופין, וזאת למרות העובדה שגורמי הביטחון הכריזו כי אין בדו"ח של חזבאללה לגבי רון ארד דבר חדש, והוא למעשה, כפי שהגדיר זאת השר בנימין בן אליעזר, 'מריחה אחת גדולה'. ב16 ביולי 2008, שוחרר סמיר קונטאר ללבנון במסגרת עסקת החילופים בין ישראל לחיזבאללה והתקבל בחגיגות מאורגנות בלבנון.

ביקורת

מול הסבורים שאין לשחררו ללא קבלת מידע על רון ארד, ישנם המצדדים בשחרורו, ומנמקים זאת בכך שעצם החזקתו מהווה גורם לחזבאללה לחטוף חיילים על מנת לשחררו, ואילו היו משחררים אותו בעבר, היו מונעים בכך את חטיפות החיילים בצפון. ‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

• חן קוטס-בר, ראיון עם סמיר קונטאר, באתר nrg
• עסקת השבויים הקטלנית של ישראל באתר Front Page magazine (אנגלית)
• תיאור הרצח על ידי סמדר הרן, הניצולה היחידה, וושינגטון פוסט: "The World Should Know What He Did to My Family"