בילה פריינד – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ביטול גרסה 7125659 - הוסבר זה מכבר בדף השיחה
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:


== האירוע בו התפרסמה ==
== האירוע בו התפרסמה ==
ב-[[12 במאי]] [[1992]] דקר עדנאן אלאפנדי, מחבל [[פלסטינים|פלסטיני]] בן 21 מ[[מחנה פליטים|מחנה הפליטים]] [[דהיישה]], שני ילדים יהודים ליד [[שוק מחנה יהודה]]. לאחר האירוע דלק המון זועם אחר המחבל. לבסוף נתפס המחבל בחניון, יריות נורו והמחבל שכב על הקרקע כשההמון היכה אותו נמרצות. פרוינד, שעברה במקרה במקום, ראתה את המקרה, הצליחה להסתנן בין האנשים ולהגיע אל המחבל, וגוננה עליו בגופה בעת שאנשים כינוה "אוהבת ערבים!", בעטו בה, היכו אותה באגרופיהם ואחד אף צרב את עורה ב[[סיגריה]]. אמו של אחד הילדים הפצועים קיללה אותה ומאוחר יותר אמרה כי זעמה על פרוינד גדול מזעמה על המחבל. לבסוף, כעבור 27 דקות, הגיעה ה[[משטרת ישראל|משטרה]] למקום ועצרה את המחבל.
ב-[[12 במאי]] [[1993]] דקר עדנאן אלאפנדי, מחבל [[פלסטינים|פלסטיני]] בן 21 מ[[מחנה פליטים|מחנה הפליטים]] [[דהיישה]], שני ילדים יהודים ליד [[שוק מחנה יהודה]]. לאחר האירוע דלק המון זועם אחר המחבל. לבסוף נתפס המחבל בחניון, יריות נורו והמחבל שכב על הקרקע כשההמון היכה אותו נמרצות. פרוינד, שעברה במקרה במקום, ראתה את המקרה, הצליחה להסתנן בין האנשים ולהגיע אל המחבל, וגוננה עליו בגופה בעת שאנשים כינוה "אוהבת ערבים!", בעטו בה, היכו אותה באגרופיהם ואחד אף צרב את עורה ב[[סיגריה]]. אמו של אחד הילדים הפצועים קיללה אותה ומאוחר יותר אמרה כי זעמה על פרוינד גדול מזעמה על המחבל. לבסוף, כעבור 27 דקות, הגיעה ה[[משטרת ישראל|משטרה]] למקום ועצרה את המחבל.


== תגובות ופעילות בעקבות האירוע ==
== תגובות ופעילות בעקבות האירוע ==

גרסה מ־16:21, 27 ביוני 2009

בלה פרוינד היא אישה ירושלמית שהתפרסמה כשהגנה בגופה על מחבל מפני המון מבקש נקמה.

פרוינד נולדה ב-1952 או 1953 בבית חרדי-חסידי וציוני. הוריה ניצולי אושוויץ, ואביה שירת בצה"ל. במקצועה היא עובדת סוציאלית ויועצת נישואין. נשואה לחסיד ואם לשמונה[1]. מתגוררת בשכונת מקור ברוך שבירושלים.

האירוע בו התפרסמה

ב-12 במאי 1993 דקר עדנאן אלאפנדי, מחבל פלסטיני בן 21 ממחנה הפליטים דהיישה, שני ילדים יהודים ליד שוק מחנה יהודה. לאחר האירוע דלק המון זועם אחר המחבל. לבסוף נתפס המחבל בחניון, יריות נורו והמחבל שכב על הקרקע כשההמון היכה אותו נמרצות. פרוינד, שעברה במקרה במקום, ראתה את המקרה, הצליחה להסתנן בין האנשים ולהגיע אל המחבל, וגוננה עליו בגופה בעת שאנשים כינוה "אוהבת ערבים!", בעטו בה, היכו אותה באגרופיהם ואחד אף צרב את עורה בסיגריה. אמו של אחד הילדים הפצועים קיללה אותה ומאוחר יותר אמרה כי זעמה על פרוינד גדול מזעמה על המחבל. לבסוף, כעבור 27 דקות, הגיעה המשטרה למקום ועצרה את המחבל.

תגובות ופעילות בעקבות האירוע

המעשה של פרוינד זכה לשבחים אך גם לביקורת, ועורר פולמוס ציבורי בעל הדים בינלאומיים. בין היתר, פסק הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, הרב הראשי לישראל, כי מאחר שהמחבל לא היווה עוד סכנה הרי שפרוינד נהגה כהלכה‏‏[2]. כעבור כחודש אמרה פרוינד בריאיון לניו יורק טיימס[3]:

"אכן, הערבי דקר ילדים. למרות זאת, כיהודים - בני העם הנבחר, עלינו לקחת נשימה עמוקה בטרם ניטול את החוק לידינו. אנשים זעקו לעברי אחרי הדקירה: "עין תחת עין!", אך זהו נושא קריטי של דיני נפשות, שבעבר היו מוכרעים על ידי חברי הסנהדרין"

כעבור שנה קיבלה פרוינד פרס על התנהגותה מארגון "the Society for a Better Israel". בשנת 1997 יסדה פרוינד, בצוותא עם אילנה רביד, את ארגון "שילוב", שנועד להוות ארגון-גג לכל הארגונים הפועלים בתחום הסובלנות וקירוב הלבבות בין חרדים וחילונים בישראל. ”ירושלים לא חרבה משום שאנשים חדלו לכבד את השבת, אלא משום שלא כיבדו אחד את השני”, אמרה בראיון ביחס לפעילותה בארגון. על הימנעות החרדים משירות בצבא אמרה פרוינד כי ”הצבא הוא סוגייה קשה. אני מבינה כיצד אנשים מרגישים ביחס לאלה שאינם משרתים, דתיים ושאינם דתיים”, וזיהתה עצמה פוליטית עם אגודת ישראל‏‏[4].

בשנת 1999 הצטרפה פרוינד להנהגת היוזמה קצרת הימים בראשות עופרה מאירסון להתמודדות בבחירות לכנסת החמש עשרה בראש מפלגת הנשים "ייצוג שווה".

ב-2001 איבדה פרוינד חבר קרוב בפיגוע בעטרות. בעקבות הפיגוע אמרה בראיון ל-ynet ‏‏שאינה מצטערת על שהגנה על המחבל שמונה שנים לפני כן, מפני ש"אנחנו לא כמוהם"[5].

להקת "הדג נחש" כללה באלבומה "לזוז" שיר בשם "בלה בליסימה", שנכתב בעקבות האירוע, ובו הם מצדיקים את המעשה של בלה פרוינד‏‏ ומצרים על כך שדמותה נשכחה מהזיכרון הציבורי[6]. לימים, נדפס השיר בספר של משרד הביטחון ‏‏[7].

בשנת 2005, בעקבות הלינץ' בשפרעם, כתב העיתונאי עוזי בנזימן: ”בניגוד לבלה פרוינד, לא נמצא בשפרעם אדם אחד שישכב על הרוצח הכפות, עדן נתן זדה, וימנע בכך את הלינץ' שביצעו בו תושבים נסערים.”‏‏[8]

במאי 2007, בעקבות פרסום הדו"ח החלקי של ועדת וינוגרד על מלחמת לבנון השנייה, צולמה פרוינד על ידי צוות רשת ה-CNN בשוק מחנה יהודה כשהיא קוראת להתפטרות ראש הממשלה אהוד אולמרט ‏‏[9].

לקריאה נוספת

  • Heroes of the Holocaust, Ted Gottfried, Stephen Alcorn, Twenty-First Century Books, 2001

הערות שוליים