תאונת הרכבת בכורדני – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אשר44 (שיחה | תרומות)
מ ←‏עריכת ההקדמה: קישורים פנימיים, תיקון קישור
אשר44 (שיחה | תרומות)
מיקום
שורה 1: שורה 1:
'''תאונת הרכבת בכורדני''' שארעה ב-[[22 בנובמבר]] [[1954]] היתה אחת מ[[תאונת רכבת|תאונות הרכבת]] הקשות בתולדות [[רכבת ישראל]]. בתאונה נהרגו 12 אנשים ונפצעו 23 כתוצאה מהתנגשות של [[רכבת נוסעים]] ב[[אוטובוס]] של חברת [[אגד]] (נקראה באותה תקופה אש"ד) שהוביל פועלים מ[[מעברה|מעברת]] [[כורדני]] בצפון [[הקריות]], לעבודתם בעיר [[חיפה]].
'''תאונת הרכבת בכורדני''' שארעה ב-[[22 בנובמבר]] [[1954]] היתה אחת מ[[תאונת רכבת|תאונות הרכבת]] הקשות בתולדות [[רכבת ישראל]]. בתאונה נהרגו 12 אנשים ונפצעו 23 כתוצאה מהתנגשות של [[רכבת נוסעים]] ב[[אוטובוס]] של חברת [[אגד]] (נקראה באותה תקופה אש"ד) שהוביל פועלים מ[[מעברה|מעברת]] [[כורדני]] בצפון [[קריית ים]], לעבודתם בעיר [[חיפה]].


==נסיבות התאונה==
==נסיבות התאונה==

גרסה מ־18:26, 2 ביולי 2009

תאונת הרכבת בכורדני שארעה ב-22 בנובמבר 1954 היתה אחת מתאונות הרכבת הקשות בתולדות רכבת ישראל. בתאונה נהרגו 12 אנשים ונפצעו 23 כתוצאה מהתנגשות של רכבת נוסעים באוטובוס של חברת אגד (נקראה באותה תקופה אש"ד) שהוביל פועלים ממעברת כורדני בצפון קריית ים, לעבודתם בעיר חיפה.

נסיבות התאונה

ביום 22 בנובמבר 1954, סביב השעה 5:15 בבוקר התנגשה רכבת נוסעים מספר 401, שהיתה מורכבת מ-5 קרונות נוסעים שבראשם קטר דיזל מספר 101, שנסעה מחיפה לעכו, באוטובוס מסוג פורד שנסע בקו 57 והסיע כ-45 נוסעים, שהיו ברובם פועלים, ממעברת כורדני למקום עבודתם בחיפה. האוטובוס חצה את מסילת הרכבת סמוך ליציאה מהמעברה כאשר הקטר התנגש בחלקו האחורי של האוטובוס וגרם להתהפכותו.‏‏[1] כתוצאה מהתאונה נהרגו 10 מנוסעי האוטובוס וכ-25 נפצעו והועברו לבתי החולים בחיפה. אלפים מתושבי חיפה ליוו את ההרוגים למנוחות ובזמן ההלוויה הושבת נמל חיפה בו עבדו 8 מההרוגים.‏‏[2] בימים שאחרי התאונה נפטרו שניים מהפצועים ומספר ההרוגים עלה ל-12.‏‏[3]

האחריות לתאונה

מיד אחרי התאונה נפתחה חקירת משטרה. כשבוע לאחר התאונה מסר יוסף ספיר שר התחבורה לכנסת את ממצאי החקירה ולפיהם נהג האטובוס, דב טילו, הוא האשם בתאונה מכיוון שחצה את המסילה למרות שהרכבת היתה מוארת, צפרה לאות אזהרה ונוסעי האוטובוס הבחינו בה והפנו את תשומת ליבו לסכנה.‏‏[4]

דב טילו, שנעצר לאחר התאונה שוחרר בערבות לאחר כשבוע וחצי ובינואר 1955 החל משפטו. במשפט טען טילו כי לא הבחין ברכבת בשל תנאי הראות והשטח,‏‏[3] אך השופט פסק כי הרכבת נראתה ונשמעה והרשיע אותו בעבירת הריגה וגזר עליו שנת מאסר בפועל.‏‏[5]

הערות שוליים

  1. ^ ‏עיתון דבר מיום 23.11.1954: שר התחבורה ימסור לכנסת דו"ח על אסון ההתנגשות
  2. ^ ‏עיתון דבר מיום 24.11.1954: אלפים ליוו את חללי האסון למנוחתם
  3. ^ 1 2 עיתון דבר מיום 17.1.1955: החלה חקירתו המוקדמת של דב טילו
  4. ^ ‏עיתון דבר מיום 30.11.1954: שר התחבורה מסר דו"ח על החקירה באסון קורדני
  5. ^ ‏עיתון דבר מיום 16.10.1955: דב טילו נידון לשנה מאסר