תאונת הרכבת בכורדני – הבדלי גרסאות
מ בוט החלפות: הייתה ; תשומת לב-; |
משתמש בתבנית {{דבר}}x5 |
||
שורה 2: | שורה 2: | ||
==נסיבות התאונה== |
==נסיבות התאונה== |
||
ביום 22 בנובמבר 1954, סביב השעה 5:15 בבוקר התנגשה רכבת נוסעים מספר 401, שהייתה מורכבת מ-5 [[קרון רכבת|קרונות נוסעים]] שבראשם [[קטר]] דיזל מספר 101, שנסעה מחיפה ל[[עכו]], באוטובוס מסוג [[פורד]] שנסע בקו 57 והסיע כ-45 נוסעים, שהיו ברובם פועלים, ממעברת כורדני למקום עבודתם בחיפה. האוטובוס חצה את [[מסילת רכבת|מסילת הרכבת]] סמוך ליציאה מהמעברה כאשר הקטר התנגש בחלקו האחורי של האוטובוס וגרם להתהפכותו.<ref> |
ביום 22 בנובמבר 1954, סביב השעה 5:15 בבוקר התנגשה רכבת נוסעים מספר 401, שהייתה מורכבת מ-5 [[קרון רכבת|קרונות נוסעים]] שבראשם [[קטר]] דיזל מספר 101, שנסעה מחיפה ל[[עכו]], באוטובוס מסוג [[פורד]] שנסע בקו 57 והסיע כ-45 נוסעים, שהיו ברובם פועלים, ממעברת כורדני למקום עבודתם בחיפה. האוטובוס חצה את [[מסילת רכבת|מסילת הרכבת]] סמוך ליציאה מהמעברה כאשר הקטר התנגש בחלקו האחורי של האוטובוס וגרם להתהפכותו.<ref>{{דבר||שר התחבורה ימסור לכנסת דו"ח על אסון ההתנגשות|1954/11/23|00100|23.11.1954}}</ref> כתוצאה מהתאונה נהרגו 10 מנוסעי האוטובוס וכ-25 נפצעו והועברו לבתי החולים בחיפה. אלפים מתושבי חיפה ליוו את ההרוגים למנוחות ובזמן ההלוויה הושבת [[נמל חיפה]] בו עבדו 8 מההרוגים.<ref>{{דבר||אלפים ליוו את חללי האסון למנוחתם|1954/11/24|00400|24.11.1954}}</ref> בימים שאחרי התאונה נפטרו שניים מהפצועים ומספר ההרוגים עלה ל-12.<ref name="טילו">{{דבר||החלה חקירתו המוקדמת של דב טילו|1955/01/17|00408|17.1.1955}} |
||
</ref> |
</ref> |
||
==האחריות לתאונה== |
==האחריות לתאונה== |
||
מיד אחרי התאונה נפתחה חקירת [[משטרה]]. כשבוע לאחר התאונה מסר [[יוסף ספיר]] שר התחבורה לכנסת את ממצאי החקירה ולפיהם נהג האוטובוס, דב טילו, הוא האשם בתאונה מכיוון שחצה את המסילה למרות שהרכבת הייתה מוארת, צפרה לאות אזהרה ונוסעי האוטובוס הבחינו בה והפנו את תשומת לבו לסכנה.<ref> |
מיד אחרי התאונה נפתחה חקירת [[משטרה]]. כשבוע לאחר התאונה מסר [[יוסף ספיר]] שר התחבורה לכנסת את ממצאי החקירה ולפיהם נהג האוטובוס, דב טילו, הוא האשם בתאונה מכיוון שחצה את המסילה למרות שהרכבת הייתה מוארת, צפרה לאות אזהרה ונוסעי האוטובוס הבחינו בה והפנו את תשומת לבו לסכנה.<ref>{{דבר||שר התחבורה מסר דו"ח על החקירה באסון קורדני|1954/11/30|00203|30.11.1954}}</ref> |
||
דב טילו, שנעצר לאחר התאונה שוחרר בערבות לאחר כשבוע וחצי ובינואר [[1955]] החל משפטו. במשפט טען טילו כי לא הבחין ברכבת בשל תנאי הראות והשטח,<ref name="טילו" /> אך השופט פסק כי הרכבת נראתה ונשמעה והרשיע אותו בעבירת [[הריגה]] וגזר עליו שנת [[מאסר בפועל]].<ref> |
דב טילו, שנעצר לאחר התאונה שוחרר בערבות לאחר כשבוע וחצי ובינואר [[1955]] החל משפטו. במשפט טען טילו כי לא הבחין ברכבת בשל תנאי הראות והשטח,<ref name="טילו" /> אך השופט פסק כי הרכבת נראתה ונשמעה והרשיע אותו בעבירת [[הריגה]] וגזר עליו שנת [[מאסר בפועל]].<ref>{{דבר||דב טילו נידון לשנה מאסר|1955/10/16|00418|16.10.1955}}</ref> |
||
==הערות שוליים== |
==הערות שוליים== |
גרסה מ־07:23, 30 בדצמבר 2009
תאונת הרכבת בכורדני שארעה ב-22 בנובמבר 1954 הייתה אחת מתאונות הרכבת הקשות בתולדות רכבת ישראל. בתאונה נהרגו 12 אנשים ונפצעו 23 כתוצאה מהתנגשות של רכבת נוסעים באוטובוס של חברת אגד (שנקראה באותה תקופה אש"ד) שהוביל פועלים ממעברת כורדני בצפון קריית ים, לעבודתם בעיר חיפה.
נסיבות התאונה
ביום 22 בנובמבר 1954, סביב השעה 5:15 בבוקר התנגשה רכבת נוסעים מספר 401, שהייתה מורכבת מ-5 קרונות נוסעים שבראשם קטר דיזל מספר 101, שנסעה מחיפה לעכו, באוטובוס מסוג פורד שנסע בקו 57 והסיע כ-45 נוסעים, שהיו ברובם פועלים, ממעברת כורדני למקום עבודתם בחיפה. האוטובוס חצה את מסילת הרכבת סמוך ליציאה מהמעברה כאשר הקטר התנגש בחלקו האחורי של האוטובוס וגרם להתהפכותו.[1] כתוצאה מהתאונה נהרגו 10 מנוסעי האוטובוס וכ-25 נפצעו והועברו לבתי החולים בחיפה. אלפים מתושבי חיפה ליוו את ההרוגים למנוחות ובזמן ההלוויה הושבת נמל חיפה בו עבדו 8 מההרוגים.[2] בימים שאחרי התאונה נפטרו שניים מהפצועים ומספר ההרוגים עלה ל-12.[3]
האחריות לתאונה
מיד אחרי התאונה נפתחה חקירת משטרה. כשבוע לאחר התאונה מסר יוסף ספיר שר התחבורה לכנסת את ממצאי החקירה ולפיהם נהג האוטובוס, דב טילו, הוא האשם בתאונה מכיוון שחצה את המסילה למרות שהרכבת הייתה מוארת, צפרה לאות אזהרה ונוסעי האוטובוס הבחינו בה והפנו את תשומת לבו לסכנה.[4]
דב טילו, שנעצר לאחר התאונה שוחרר בערבות לאחר כשבוע וחצי ובינואר 1955 החל משפטו. במשפט טען טילו כי לא הבחין ברכבת בשל תנאי הראות והשטח,[3] אך השופט פסק כי הרכבת נראתה ונשמעה והרשיע אותו בעבירת הריגה וגזר עליו שנת מאסר בפועל.[5]
הערות שוליים
- ^ שר התחבורה ימסור לכנסת דו"ח על אסון ההתנגשות, דבר, 23.11.1954, 23 בנובמבר 1954
- ^ אלפים ליוו את חללי האסון למנוחתם, דבר, 24.11.1954, 24 בנובמבר 1954
- ^ 1 2 החלה חקירתו המוקדמת של דב טילו, דבר, 17.1.1955, 17 בינואר 1955
- ^ שר התחבורה מסר דו"ח על החקירה באסון קורדני, דבר, 30.11.1954, 30 בנובמבר 1954
- ^ דב טילו נידון לשנה מאסר, דבר, 16.10.1955, 16 באוקטובר 1955