ארמטה פיירוטי – הבדלי גרסאות
מ ←הופעתו בירושלים והעלמותו: קשת אקה הומו |
מ בוט החלפות: על ידי; |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
אחד המבנים שפיירוטי היה קשור בבנייתו, ועל כן גם בחפירות האתר לצורכי הבנייה, הוא מנזר האחיות ציון. פיירוטי עשוי אפוא להימנות על חבורת הארכאולוגים לפי אמות המידה של אמצע המאה הקודמת. באתר זה הייתה מצויה הקשת הידועה בשמה המסורתי "[[קשת אקה הומו]]". חפירת השטח חשפה חלקים נוספים של המבנה, ונתברר כי מדובר בשער בעל שלוש [[קשת]]ות, שהשתמרותו טובה למדי. למרות המסורת ה[[דת]]ית ה[[נצרות|נוצרית]] הקשורה במקום זה, קבע פיירוטי נכונה כי השער מן [[התקופה הרומית בארץ ישראל|התקופה הרומית]], ומאוחר בהרבה לאירוע בתולדות הנצרות לו הוא מיוחס. |
אחד המבנים שפיירוטי היה קשור בבנייתו, ועל כן גם בחפירות האתר לצורכי הבנייה, הוא מנזר האחיות ציון. פיירוטי עשוי אפוא להימנות על חבורת הארכאולוגים לפי אמות המידה של אמצע המאה הקודמת. באתר זה הייתה מצויה הקשת הידועה בשמה המסורתי "[[קשת אקה הומו]]". חפירת השטח חשפה חלקים נוספים של המבנה, ונתברר כי מדובר בשער בעל שלוש [[קשת]]ות, שהשתמרותו טובה למדי. למרות המסורת ה[[דת]]ית ה[[נצרות|נוצרית]] הקשורה במקום זה, קבע פיירוטי נכונה כי השער מן [[התקופה הרומית בארץ ישראל|התקופה הרומית]], ומאוחר בהרבה לאירוע בתולדות הנצרות לו הוא מיוחס. |
||
לאחר שנים אחדות של פעילות בירושלים, נקלע פיירוטי למחלוקת שבין [[ג'ורג' ויליאמס]] ובין [[ג'יימס פרגוסון]] שנתמך על |
לאחר שנים אחדות של פעילות בירושלים, נקלע פיירוטי למחלוקת שבין [[ג'ורג' ויליאמס]] ובין [[ג'יימס פרגוסון]] שנתמך על ידי [[ג'ורג' גרוב]] (מ[[הקרן לחקר ארץ ישראל]]), בעניין מקומה הנכון של [[כנסיית הקבר הקדוש]]. |
||
משפרסם את ספרו המונומנטלי "ירושלים הנחקרת", נטען כלפיו כי המידע שפורסם על-ידו, ובעיקר תוכניותיו ותצלומיו, ובעקבותיהם מסקנותיו המדעיות, הם בבחינת [[גניבה ספרותית]]. המחלוקת התגלגלה אל בתי המשפט ב[[לונדון]]. גרוב ופרגוסון יצאו לאירופה לחפש נתונים אודותיו. ב[[ארכיון]] ב[[פריז]] נמצא מסמך הקשור ב[[ממלכת סרדיניה]] שהייתה קשורה בברית עם [[נפוליון השלישי]], ועל פי המסמך נמצא קפטן פיירוטי בשנת [[1849]] אשם ב[[מעילה]] בכספי יחידתו הצבאית, וכעונש הורד מדרגתו וגורש לצמיתות מארץ מולדתו. המסמך שנמצא על ידם פורסם ברבים, כתוצאה מכך נעלם פיירוטי מירושלים, באופן פתאומי בדומה להופעתו הפתאומית כעשור שנים קודם לכן. |
משפרסם את ספרו המונומנטלי "ירושלים הנחקרת", נטען כלפיו כי המידע שפורסם על-ידו, ובעיקר תוכניותיו ותצלומיו, ובעקבותיהם מסקנותיו המדעיות, הם בבחינת [[גניבה ספרותית]]. המחלוקת התגלגלה אל בתי המשפט ב[[לונדון]]. גרוב ופרגוסון יצאו לאירופה לחפש נתונים אודותיו. ב[[ארכיון]] ב[[פריז]] נמצא מסמך הקשור ב[[ממלכת סרדיניה]] שהייתה קשורה בברית עם [[נפוליון השלישי]], ועל פי המסמך נמצא קפטן פיירוטי בשנת [[1849]] אשם ב[[מעילה]] בכספי יחידתו הצבאית, וכעונש הורד מדרגתו וגורש לצמיתות מארץ מולדתו. המסמך שנמצא על ידם פורסם ברבים, כתוצאה מכך נעלם פיירוטי מירושלים, באופן פתאומי בדומה להופעתו הפתאומית כעשור שנים קודם לכן. |
||
גרסה מ־16:21, 14 במרץ 2010
ארמטה פיירוטי (באיטלקית: Ermete Pierotti) היה מהנדס וארכאולוג, איטלקי ממודנה שחי באמצע המאה ה-19, סיפור זהותו נשאר תעלומה עד היום.
הופעתו בירושלים והעלמותו
בשנת 1854, הופיע בירושלים, כאילו יש מאין, איטלקי בשם ארמטה פיירוטי. הוא החל לקחת חלק, כמהנדס, במפעלי בנייה שונים שנעשו אז בעיר, כמו ההוספיס האוסטרי סמוך לוויה דולורוזה; בדק הבית שנעשה בכנסיית סט. אנה; בנין מנזר האחיות ציון; ובנין מבנים לשירות עולי הרגל הרוסיים. סוראיה פשה, מושל ירושלים העות'מאני, מינה אותו לתפקיד אדריכל-מהנדס בשירותו. בתפקיד זה טיפל, בין היתר, במערכת המים העירונית. תפקיד זה פתח בפניו מקומות שהיו סגורים לחוקרים מערביים, ובעיקר אלה של הר הבית ומסגדיו, שם גם עלה בידו לצלם לראשונה.
אחד המבנים שפיירוטי היה קשור בבנייתו, ועל כן גם בחפירות האתר לצורכי הבנייה, הוא מנזר האחיות ציון. פיירוטי עשוי אפוא להימנות על חבורת הארכאולוגים לפי אמות המידה של אמצע המאה הקודמת. באתר זה הייתה מצויה הקשת הידועה בשמה המסורתי "קשת אקה הומו". חפירת השטח חשפה חלקים נוספים של המבנה, ונתברר כי מדובר בשער בעל שלוש קשתות, שהשתמרותו טובה למדי. למרות המסורת הדתית הנוצרית הקשורה במקום זה, קבע פיירוטי נכונה כי השער מן התקופה הרומית, ומאוחר בהרבה לאירוע בתולדות הנצרות לו הוא מיוחס.
לאחר שנים אחדות של פעילות בירושלים, נקלע פיירוטי למחלוקת שבין ג'ורג' ויליאמס ובין ג'יימס פרגוסון שנתמך על ידי ג'ורג' גרוב (מהקרן לחקר ארץ ישראל), בעניין מקומה הנכון של כנסיית הקבר הקדוש.
משפרסם את ספרו המונומנטלי "ירושלים הנחקרת", נטען כלפיו כי המידע שפורסם על-ידו, ובעיקר תוכניותיו ותצלומיו, ובעקבותיהם מסקנותיו המדעיות, הם בבחינת גניבה ספרותית. המחלוקת התגלגלה אל בתי המשפט בלונדון. גרוב ופרגוסון יצאו לאירופה לחפש נתונים אודותיו. בארכיון בפריז נמצא מסמך הקשור בממלכת סרדיניה שהייתה קשורה בברית עם נפוליון השלישי, ועל פי המסמך נמצא קפטן פיירוטי בשנת 1849 אשם במעילה בכספי יחידתו הצבאית, וכעונש הורד מדרגתו וגורש לצמיתות מארץ מולדתו. המסמך שנמצא על ידם פורסם ברבים, כתוצאה מכך נעלם פיירוטי מירושלים, באופן פתאומי בדומה להופעתו הפתאומית כעשור שנים קודם לכן.
לקריאה נוספת
- N.A. Silberman, 'Digging for God and Country, New York, 1982, pp. 73-78, 209-210
- Ermete Pierotti, Jerusalem Explored, being a Description of the Ancient and Modern City, London, 1864, pp. 60-63, 140-141, Pls. XII_XIII
- Ermete Pierotti, Customs and traditions of Palestine: illustrating the manners of the ancient Hebrew , Cambridge , 1864
קישורים חיצוניים
 |