טיש – הבדלי גרסאות
מ הגהה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Tish.JPG|שמאל|ממוזער|250px|טיש ב[[חסידות בויאן]] ב[[סוכות]] [[תש"ע]]]] |
[[קובץ:Tish.JPG|שמאל|ממוזער|250px|טיש ב[[חסידות בויאן]] ב[[סוכות]] [[תש"ע]]]] |
||
[[תמונה:Belz Purim5766 2.jpg|ממוזער|שמאל|250px|טיש ב[[חסידות בעלז]] ב[[פורים]] [[תשס"ו]]]] |
[[תמונה:Belz Purim5766 2.jpg|ממוזער|שמאל|250px|טיש ב[[חסידות בעלז]] ב[[פורים]] [[תשס"ו]]]] |
||
'''טיש''' ([[יידיש]]: [[שולחן]]) הוא אירוע הנערך בחצרות ה[[אדמו"ר|אדמו"רים]] ה[[תנועת החסידות|חסידיים]], ומשמעותו היא עריכת השולחן של האדמו"ר, אותו הוא עורך בפני קהל חסידיו. טקס הטיש נערך בעיקר ב[[שבת|שבתות]] ו[[חג|חגים]], אולם גם בנסיבות שונות, כגון: סעודת [[מלווה מלכה]], סעודות [[הילולה]], שמחות [[בר מצווה]] ו[[חתונה|חתונות]]. |
'''טיש''' ([[יידיש]]: [[שולחן]]) הוא אירוע הנערך בחצרות ה[[אדמו"ר|אדמו"רים]] ה[[תנועת החסידות|חסידיים]], ומשמעותו היא עריכת השולחן של האדמו"ר וסעודה ללא לחם, אותו הוא עורך בפני קהל חסידיו. טקס הטיש נערך בעיקר ב[[שבת|שבתות]] ו[[חג|חגים]], אולם גם בנסיבות שונות, כגון: סעודת [[מלווה מלכה]], סעודות [[הילולה]], שמחות [[בר מצווה]] ו[[חתונה|חתונות]]. |
||
בטישים הנערכים בשבתות וחגים, נוהגים רבים מהאדמו"רים לאכול בפני חסידיהם את סעודותיהם או את חלקן. יש אדמו"רים שלא סועדים את סעודתם בטיש ומסתפקים בטעימת יין ומיני מאפה. חלק בלתי נפרד ממרבית טקסי הטיש הינו אמירת ה[[לחיים]]. |
בטישים הנערכים בשבתות וחגים, נוהגים רבים מהאדמו"רים לאכול בפני חסידיהם את סעודותיהם או את חלקן. יש אדמו"רים שלא סועדים את סעודתם בטיש ומסתפקים בטעימת יין ומיני מאפה. חלק בלתי נפרד ממרבית טקסי הטיש הינו אמירת ה[[לחיים]]. |
||
גרסה מ־19:38, 13 באפריל 2010
טיש (יידיש: שולחן) הוא אירוע הנערך בחצרות האדמו"רים החסידיים, ומשמעותו היא עריכת השולחן של האדמו"ר וסעודה ללא לחם, אותו הוא עורך בפני קהל חסידיו. טקס הטיש נערך בעיקר בשבתות וחגים, אולם גם בנסיבות שונות, כגון: סעודת מלווה מלכה, סעודות הילולה, שמחות בר מצווה וחתונות.
בטישים הנערכים בשבתות וחגים, נוהגים רבים מהאדמו"רים לאכול בפני חסידיהם את סעודותיהם או את חלקן. יש אדמו"רים שלא סועדים את סעודתם בטיש ומסתפקים בטעימת יין ומיני מאפה. חלק בלתי נפרד ממרבית טקסי הטיש הינו אמירת הלחיים.
בטיש, מסתופפים החסידים סביב האדמו"ר, מביטים במעשיו ובאכילתו, שרים ניגוני שמחה ותפילה, ומקשיבים לדרשות מפי האדמו"ר, בדרך כלל על פסוקים מפרשת השבוע, מאמרי תורה וחסידות. בחסידויות גדולות מקובל להתקין פודיום מדורג (ביידיש: פארענצ'עס) בגודל הנדרש כשעל מדרגותיו עומדים החסידים ומביטים על האדמו"ר.
בחצרות חסידיים מקובל לייחס סגולה לשיירי מאכליו של האדמו"ר. אלו קרויים שִירַיִם ומחולקים לחסידים בעת הטיש.