בית ויס – הבדלי גרסאות
מ בוט החלפות: היושב ראש; |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
[[קובץ:PikiWiki Israel 997 Wies House בית וייס.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תקריב של הקומה הראשונה הפונה לרחוב הרצל]] |
[[קובץ:PikiWiki Israel 997 Wies House בית וייס.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תקריב של הקומה הראשונה הפונה לרחוב הרצל]] |
||
[[קובץ:PikiWiki Israel 998 a house in Hertzel steet - בית בהרצל.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מראה נוסף מכיוון רחוב הרצל]] |
[[קובץ:PikiWiki Israel 998 a house in Hertzel steet - בית בהרצל.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מראה נוסף מכיוון רחוב הרצל]] |
||
'''בית וייס''' הוא מבנה בפינת הרחובות [[רחוב הרצל (תל אביב)|הרצל]] ו[[רחוב אחד העם|אחד העם]] ב[[תל אביב-יפו]], שהיה שייך במקור ל[[עקיבא אריה ויס]] האב המייסד של תל אביב ויושב ראש הראשון של [[אחוזת בית]]. בנייתו החלה בשנת [[1909]] והסתיימה בשנת [[1910]]. וייס תכנן את הבית בעצמו והקפיד על טהרת העבודה העברית, תוך שימוש בלבנים שיוצרו בבית חרושת יהודי (ארבר) ב[[יפו]] . בתחילה היה הבית בן קומה אחת שבה שישה חדרים ועליית גג, ובשנת [[1927]] נוספה לו קומה נוספת. עקיבא אריה ויס עבר לגור בקומה השנייה וקומת הקרקע הוסבה לקומת מסחר. |
'''בית וייס''' הוא מבנה בפינת הרחובות [[רחוב הרצל (תל אביב)|הרצל]] ו[[רחוב אחד העם|אחד העם]] ב[[תל אביב-יפו]], שהיה שייך במקור ל[[עקיבא אריה ויס]] האב המייסד של תל אביב ויושב ראש הראשון של [[אחוזת בית]]. בנייתו החלה בשנת [[1909]] והסתיימה בשנת [[1910]]. וייס תכנן את הבית בעצמו ב[[הסגנון הארץ ישראלי|סגון הארץ ישראלי]] והקפיד על טהרת העבודה העברית, תוך שימוש בלבנים שיוצרו בבית חרושת יהודי (ארבר) ב[[יפו]] . בתחילה היה הבית בן קומה אחת שבה שישה חדרים ועליית גג, ובשנת [[1927]] נוספה לו קומה נוספת. עקיבא אריה ויס עבר לגור בקומה השנייה וקומת הקרקע הוסבה לקומת מסחר. |
||
במהלך השנים הפך האזור למוקד [[מסחר]] ו[[עבודה (כלכלה)|תעסוקה]], וה[[מבנה|בניין]] עבר שינויים רבים בקומת ה[[קרקע]]. הקירות והחלונות בוטלו והוסרו העיטורים הייחודיים לבית כחלק מהסבת הקומה הראשונה לקומה בעלת אופי מסחרי יותר. בשנים אלו הבנייה המודרנית אפיינה את תל אביב, וכל מבנה שנבנה בעיר נבנה ברוח [[הסגנון הבינלאומי]]. לפי גישה זו העיצוב נעשה ללא ציעצוע וקישוט לא נחוץ. השפעת הסגנון חלה גם על בית וייס, וזו אחת הסיבות לפיה הוסרו עיטורים המאפיינים את הבית ונבנתה חזית נקייה ופונקציונאלית יותר לכיוון ה[[רחוב]]. פינת הבית העגולה הפונה כלפי מפגש הרחובות ואשר הייתה הנושא לסיפור "פינה עגולה פינה ישרה" בספר "[[עיר קטנה ואנשים בה מעט]]" מאת [[נחום גוטמן]], יושרה בצורה אלכסונית. |
במהלך השנים הפך האזור למוקד [[מסחר]] ו[[עבודה (כלכלה)|תעסוקה]], וה[[מבנה|בניין]] עבר שינויים רבים בקומת ה[[קרקע]]. הקירות והחלונות בוטלו והוסרו העיטורים הייחודיים לבית כחלק מהסבת הקומה הראשונה לקומה בעלת אופי מסחרי יותר. בשנים אלו הבנייה המודרנית אפיינה את תל אביב, וכל מבנה שנבנה בעיר נבנה ברוח [[הסגנון הבינלאומי]]. לפי גישה זו העיצוב נעשה ללא ציעצוע וקישוט לא נחוץ. השפעת הסגנון חלה גם על בית וייס, וזו אחת הסיבות לפיה הוסרו עיטורים המאפיינים את הבית ונבנתה חזית נקייה ופונקציונאלית יותר לכיוון ה[[רחוב]]. פינת הבית העגולה הפונה כלפי מפגש הרחובות ואשר הייתה הנושא לסיפור "פינה עגולה פינה ישרה" בספר "[[עיר קטנה ואנשים בה מעט]]" מאת [[נחום גוטמן]], יושרה בצורה אלכסונית. |
גרסה מ־10:24, 4 במאי 2010
בית וייס הוא מבנה בפינת הרחובות הרצל ואחד העם בתל אביב-יפו, שהיה שייך במקור לעקיבא אריה ויס האב המייסד של תל אביב ויושב ראש הראשון של אחוזת בית. בנייתו החלה בשנת 1909 והסתיימה בשנת 1910. וייס תכנן את הבית בעצמו בסגון הארץ ישראלי והקפיד על טהרת העבודה העברית, תוך שימוש בלבנים שיוצרו בבית חרושת יהודי (ארבר) ביפו . בתחילה היה הבית בן קומה אחת שבה שישה חדרים ועליית גג, ובשנת 1927 נוספה לו קומה נוספת. עקיבא אריה ויס עבר לגור בקומה השנייה וקומת הקרקע הוסבה לקומת מסחר.
במהלך השנים הפך האזור למוקד מסחר ותעסוקה, והבניין עבר שינויים רבים בקומת הקרקע. הקירות והחלונות בוטלו והוסרו העיטורים הייחודיים לבית כחלק מהסבת הקומה הראשונה לקומה בעלת אופי מסחרי יותר. בשנים אלו הבנייה המודרנית אפיינה את תל אביב, וכל מבנה שנבנה בעיר נבנה ברוח הסגנון הבינלאומי. לפי גישה זו העיצוב נעשה ללא ציעצוע וקישוט לא נחוץ. השפעת הסגנון חלה גם על בית וייס, וזו אחת הסיבות לפיה הוסרו עיטורים המאפיינים את הבית ונבנתה חזית נקייה ופונקציונאלית יותר לכיוון הרחוב. פינת הבית העגולה הפונה כלפי מפגש הרחובות ואשר הייתה הנושא לסיפור "פינה עגולה פינה ישרה" בספר "עיר קטנה ואנשים בה מעט" מאת נחום גוטמן, יושרה בצורה אלכסונית.
במשך שנים רבות שכנה בקומה הראשונה חנות ספרים של הוצאת "מסדה", ובתו של וייס התגוררה במבנה עד 1963.
בשנת 2000 שופץ הבניין על ידי חברת "אפריקה ישראל להשקעות", על פי תוכנית שימור של האדריכל אמנון בר אור. שיפוץ הבית היה תנאי לבניית מגדל המשרדים בסמוך. במהלך השחזור התברר כי בשינויים שנערכו בשנת 1927, לא נהרס הקיר המקורי, אלא הוקף במעטפת חדשה, וקיר הלבנים המקורי מ-1909 נחשף. במסגרת השיפוץ הוחזרה הקומה הראשונה לצורתה המקורית, תוך שימוש בחומרים נדירים שיובאו במיוחד מחו"ל למטרה זו. כיום פועלת בקומת הקרקע מסעדת ג'קו.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיזמים
פרמטרים [ שם ויקישיתף ] לא מופיעים בהגדרת התבנית