נחום גוטמן

נחום גוטמן

לידה	15 באוקטובר 1898 טלנשטי, בסרביה, האימפריה הרוסית
פטירה	28 בנובמבר 1980 (בגיל 82) תל אביב-יפו, ישראל
מקום קבורה	בית הקברות טרומפלדור
לאום	ישראלי
מקום לימודים	בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים הגימנסיה העברית "הרצליה"
תקופת הפעילות	1915–1980 (כ־65 שנים)
תחום יצירה	ציור, פיסול, ספרות ילדים
זרם באמנות	אסכולת ארץ ישראל
פרסים והוקרה	פרס ישראל (1978) פרס אנדרסן (1962) יקיר העיר תל אביב-יפו פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול
צאצאים	מנחם גוטמן

שחזור הסטודיו של גוטמן במוזיאון נחום גוטמן לאמנות, נווה צדק

קבריהם של נחום גוטמן ואשתו דורה, עליהם חקוקה חתימתו המפורסמת

לוחית זיכרון על ביתו של נחום גוטמן ברחוב אחד העם 136 בתל אביב

נחום גוטמן (15 באוקטובר 1898, טלנשטי, בסרביה – 28 בנובמבר 1980, תל אביב) היה צייר, מאייר, פסל וסופר ישראלי, יליד האימפריה הרוסית. חתן פרס ישראל לספרות ילדים לשנת תשל"ח (1978).

קורות חייו

ילדות ונעורים, 1913-1898

נחום גוטמן נולד ב-1898 בעיירה טֶלֶנֶשטי שבבסרביה (אז בתחומי האימפריה הרוסית; כיום במולדובה), הרביעי מבין חמשת ילדיהם של ש. בן-ציון (אלתר גוטמן) ואשתו רבקה. ב-1903 עבר עם משפחתו לעיר אודסה ושם למד עברית ב"חדר המתוקן" שפתח אביו הסופר. עם המורים בחדר המתוקן נמנה חיים נחמן ביאליק, שהפך בהמשך לידידו של גוטמן. את בית אביו פקדו בילדותו, בין השאר, אלחנן ליב לוינסקי, יהושע חנא רבניצקי, אלתר דרויאנוב, מאיר דיזנגוף ומנדלי מוכר ספרים

באוקטובר 1905 עלה גוטמן עם משפחתו לארץ ישראל. תחילה גרו בשכונת נווה שלום על גבול יפו. חמש שנים למד ב"בית הספר לבנות" בנווה צדק, שאביו שימש בו מורה. משפחו של נחום גוטמן אף התגוררה בבניין בית הספר, בדומה למשפחותיהם של מורים אחרים בו. בהמשך למד בבית הספר של חברת "עזרה", שגם בו לימד אביו. לאחר זמן עברה המשפחה לבית בן ארבעה חדרים ברחוב בוסתנאי שבנווה צדק.

הסופר ש"י עגנון היה מזכירו של אביו באותם ימים. בכתב העם שפרסם אביו, העומר, פרסם לראשונה עגנון את הסיפור עגונות, שלפיו עברת את שם משפחתו מצ'צ'קס לעגנון. ב-1910 נפטרה אמו של גוטמן בטבריה ונטמנה בעיר על ידי עגנון. זאת הסיבה שגוטמן לא צייר את דיוקנה של אמו, בניגוד לכל קרוביו האחרים. המשפחה עברה להתגורר באחוזת בית (ראשיתה של העיר תל אביב). אביו נישא מחדש לרופאת הילדים בת-שבע יוניס. לילדיו לא היה מקום בבית החדש וסבתו של גוטמן הצעיר עלתה לארץ כדי לעזור בגידול המשפחה. גוטמן הילד החל ללמוד בגימנסיה הרצליה, ששכנה בצמוד לבית המשפחה ברחוב הרצל מס' 3. במקביל החל ללמוד ציור אצל הציירת אירה יאן.

מ"בצלאל" לאירופה, 1926-1913

בגיל 16 למד אמנות ב"בצלאל" אצל אבל פן וזאב רבן. במלאת לו 18 חזר לתל אביב ונלווה לתושבים שגורשו ממנה - אך חזר כדי לשמור על העיר הריקה. בשלהי מלחמת העולם הראשונה התנדב, יחד עם מרבית תלמידי "בצלאל", לגדוד העברי. בשנים 1920–1926 למד אמנות בווינה, בברלין ובפריז. באותה עת יצר הדפסים רבים כגון "איוב ורעיו". ב-1923 אייר את ספרי אביו "כתבים לבני הנעורים", שיצאו לאור בברלין וכן את ספר שירי הילדים "החליל" של שאול טשרניחובסקי. בכך החל פעילות ארוכה של איור ספרי ילדים ונעשה חלוץ המאיירים של ספרי ילדים עבריים. במהלך תקופה זו קשר גוטמן קשר קרוב עם פרידה פליגלמן, אנתרופולוגית יהודיה צעירה, שהיגרה מארצות הברית לאירופה. השנים שעשה בווינה, ברלין ופריז נחשבות לשנים שעיצבו את יצירתו. קשריו הרומנטיים עם פליגלמן הסתיימו באחת כשחזר לתל אביב, באביב 1925.

ארץ ישראל

לאחר שובו לארץ, ב-1926, ערך גוטמן תערוכות ציורים והשתתף בתערוכות אמני ארץ ישראל במגדל דוד. הוא השתייך, ביחד עם ישראל פלדי, ראובן רובין וציונה תג'ר, לקבוצת האמנים של "אסכולת ארץ ישראל". נושאי הציור של חבריה היו ארץ ישראל, נופיה ואנשיה, והם נתנו דגש לצבעים העזים והאור הבוהק של הארץ. הם שאבו השראה מדמויותיהם של ערביי ארץ ישראל והאמינו כי דמותם היא הקרובה ביותר לדמות תושבי הארץ העבריים בתקופת התנ"ך.

גוטמן הוסיף לאייר ספרי ילדים. בין השאר אייר את ספריו של חיים נחמן ביאליק ומספר רב של מקראות וספרי לימוד. מאות ספרים אוירו על ידו לאורך השנים, כולל ספריו שלו. בנוסף לפעילותו כצייר וכסופר עיצב גוטמן את סמלה הראשון של העיר תל אביב ועסק גם בעיצוב תפאורה להצגות תיאטרון.

ב-1928 נשא לאישה את דורה יפה. אחותו של כתריאל יפה, רב החובל של ספינת כ"ג יורדי הסירה. ב-1936 נולד בנם מנחם (חמי).

"דבר לילדים"

ב-1931 השתתף גוטמן בייסוד כתב העת לילדים "דבר לילדים" ובמשך 32 שנה היה הצייר הקבוע של השבועון. הוא אייר את שערי העיתון, את אלפי הסיפורים והשירים שפורסמו בו, וכתב ואייר סיפורים ורשימות בהמשכים, שלאחר מכן קובצו לספרים.

ב-1934 נשלח על ידי עיריית תל אביב לדרום אפריקה לצייר את דיוקנו של יאן סמאטס. לבקשת עורך "דבר לילדים", יצחק יציב, ניאות לשלוח מן הנסיעה יומן מסע מאויר, כתחליף לאיורים הרגילים שפרסם, מאחר שבמהלך הנסיעה לא יכול היה לאייר חומרים שלא היו לעיניו. יומן המסע, המשלב מציאות ובדיון, פורסם בהמשכים בשבועון ובהמשך כונס לספרו הראשון, "בארץ לובנגולו מלך זולו".

מתעד ראשית תל אביב

במלחמת העצמאות נלווה גוטמן אל הלוחמים כצייר צבאי ורישומיו ראו אור בחוברת "חיות הנגב".

מקום מיוחד בעבודתו לאורך השנים מקבלת מלאכת התיעוד והשימור של ראשית תל אביב. אביו ש. בן ציון נמנה עם 66 מייסדי שכונת אחוזת בית, וציוריו של גוטמן, שאותם צייר עשרות שנים לאחר מעשה, מקימים לחיים את מראה השכונה, קורותיה, אנשיה ובתיה. לרגל חגיגות היובל של תל אביב אסף גוטמן את זכרונותיו וציוריו מראשיתה של העיר והוציא לאור את הספר "עיר קטנה ואנשים בה מעט, סיפורים על ראשיתה של אחוזת בית, היא תל אביב". מועט מאוד התיעוד האותנטי על נושאים אלו, וזכרונותיו המסופרים והמאוירים של גוטמן הם מקור מידע חשוב וזוכים לציטוט ולהתייחסות אצל כל העוסקים בתקופה.

בשנות ה-50 זכה גוטמן להכרה בינלאומית, ציוריו הוצגו במוזיאונים הנחשבים בעולם, והוא ייצג את ישראל בביאנלות בינלאומיות. כן זכה בעיטור כריסטיאן אנדרסן לספרות ילדים ונוער על ספרו "שביל קליפות התפוזים". יקיר העיר תל אביב-יפו לשנת 1976 וחתן פרס ישראל לספרות ילדים לשנת 1978.

ב-1966 הכין פסיפס גדול ממדים המתאר תמונות מחיי תל אביב. הפסיפס נמצא על קיר באולם הכניסה המערבי למגדל שלום. ב-1976 עיצב פסיפס נוסף, פסיפס תולדות תל אביב, המתאר את תולדות העיר על שלושה לוחות גדולים ועוד 15 תמונות. פסיפס זה הוצב במקור בחזית בית העירייה הישן בכיכר ביאליק, אך הועבר וניצב כיום בחזית מגדל רוטשילד 1.

נחום גוטמן נפטר בתל אביב ב-28 בנובמבר 1980 ונטמן בבית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור בעיר. ב-1998 נפתח בשכונת נווה צדק בתל אביב מוזיאון נחום גוטמן לאמנות, שבו מוצגות יצירותיו המקוריות בשמן, באקוורל וברישום.

ב-1971 יצר הבמאי יונה זרצקי סרט על נחום גוטמן ואמנותו.

ב-2007 יצא להקרנות בבתי הקולנוע סרט האנימציה הארוך בין חולות ושביל קליפות. את התסריט כתבה דיתה גרי, על פי סיפורים וציורים מאת גוטמן.

• 
  מנוחת צהריים, 1926
  שמן על בד
  93.5 × 107.5 ס"מ
  מוזיאון תל אביב לאמנות
• 
  ברכת כהנים, 1961
  פסיפס
  בית הרבנות הראשית, תל אביב-יפו
• 
  הפסיפס לזכר הגימנסיה הרצליה, 1966
  פסיפס
  מגדל שלום, תל אביב-יפו
• 
  מים מן הבאר, שנות השבעים
  ברונזה
  מוזיאון נחום גוטמן
• 
  פסיפס תולדות תל אביב (פרט), 1976
  מזרקה ופסיפס
  שדרות רוטשילד 1, תל אביב-יפו
• 
  פסיפס
  הגימנסיה העברית "הרצליה", רחוב ז'בוטינסקי 106, תל אביב-יפו

רשימת פרסומים

ספרים

• 1939 בְּאֶרֶץ לוֹבֶּנְגּוּלוּ מֶלֶך זוּלוּ מסע הרפתקאות באפריקה. (דבר)
• 1942 ביאטריצ'ה או מעשה שתחילתו חמור וסופו ארי דורס (עם עובד) הסיפור נדפס לראשונה ב"דבר לילדים" ב-1938. החל מן המהדורה בשנת 1958 יש הבדל בין השם על הכריכה לבין השער הפנימי; כאשר על הכריכה "ארי דורס" ובשער "ארי טורף".
• 1942 "עשרה סיפורים לקטנים", ביחד עם: משה טבנקין, מרים ברטוב, ו-דליה רביקוביץ (הוצאת הקיבוץ המאוחד, דרור)
• 1944 הרפתקאות חמור שכולו תכלת (מרחביה, הקיבוץ הארצי).
• 1946 החופש הגדול או תעלומת הארגזים (פרס למדן)
• 1950 סיפורים מצוירים (ספרית פועלים, הקיבוץ הארצי).
• 1958 כאשר היית קטן: סיפור של אבא (ספרית דרור).
• 1958 שביל קליפות התפוזים (עיטור אנדרסן)(הספר בקטלוג ULI)
• 1959 עיר קטנה ואנשים בה מעט: סיפורים על ראשיתה של אחוזת בית היא תל אביב (עם עובד).
• 1964 לילדי ישראל שירים, ציורים (הוצאת דביר)
• 1967 אלבום הניצחון - תצלומים היסטוריים ממלחמת ששת הימים
• 1968 שתי אבנים שהן אחת (מערכות)
• 1969 כל הרוצה להיות רב-חובל יקרא מעשה זה (הקיבוץ המאוחד)
• 1970 "מרדכי לבנון: אמן ויצירתו", מחבר: דוד גלעדי, מראות לבנון: חיים הזז, אחרית דבר: נחום גוטמן, הוצאת עזבון מרדכי לבנון
• 1978 אניית הכושים (כתר לי)
• 1978 המרדף אחרי אבן הלגיון הרומי-שתי אבנים שהן אחת, הוצאת משרד הביטחון
• 1978 סיפורים מצוירים - נחום גוטמן (ספרית פועלים)
• 1979 תל אביב יפו - עיר חולות וים (אלבום, הוצאת מסדה)
• 1980 בין חולות וכחול שמיים, מחבר משותף אהוד בן עזר (הוצאת יבנה)
• 1986 אדם לעמלו, רישומים (ספרית פועלים)
• 1986 מימיית הפלאים, ועוד שמונה עשר ספורים (כתר)
• 2002 מעשה בשוטר, בסלט ובזנב פרה, סיפורים מצוירים (הוצאה מחודשת של סיפורים מצוירים)

מאמרים, עיתונות

• ואז התחילו לבנות את תל-אביב, דבר, 21 בספטמבר 1979 (מתוך: נחום גוטמן ואהוד בן עזר, "בין חולות וכחול שמיים", תל אביב: יבנה, 1980)
• פתחתי פה למצויירים, דבר, 5 בדצמבר 1980 (מתוך: נחום גוטמן ואהוד בן עזר, "בין חולות וכחול שמיים", תל אביב: יבנה, 1980)
• בני ציפר, עזבון ספרותי עשיר, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2010
• 10 רשימות מהעזבון, במלאת 30 שנה למותו, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2010
• עם עגנון, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2010
• בממלכת הפלמחים, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2010
• ידיד נעורים ושמו בסוי, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2010
• השמש בשמים נחבאה תחת שבעים צעיפים, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2010
• הקיר הכחול, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2010

ספרים באיורו

• חיים נחמן ביאליק, "דוד המלך בילדות: שלוש אגדות כתובות בידי ח.נ. ביאליק", הוצאת דביר, תל אביב, תרפ"ח, 1927
• היינריך היינה, "ארץ אשכנז: הגדה של סתו", תרגום: ש' בן-ציון, הקדמה ובאורים מאת דב סדן, דבר, תל אביב, 1938
• שאול טשרניחובסקי, "אשר היה ולא היה",(ספורים לילדים), יבנה תל אביב, תש"ב (1942)
• לוין קיפניס, "וכה אמר סבא", תל אביב: א.י. שטיבל, 1933 (יחד עם ברורית אונה)
• אשר ברש, "הנשאר בטולידה: סיפור היסטורי", הוצאת מסדה, תל אביב, תש"ג, 1942
• אשר ברש, "כעיר נצורה", הוצאת מסדה, תש"ה, 1944
• מירה מאיר, אני אוהב לציֵּר, תל אביב: ספרית פועלים, תשל"ג 1972. (זכה בציון לשבח מטעם האגודה הבינלאומית לספרות ילדים (IBBY)
• רפאל ספורטה, שלום, כוכב הערב: שירים לפעוטות, בן שמן: מודן, 2007
• חיים נחמן ביאליק, ויהי היום, תל אביב: דביר, תשל"ט
• חיים נחמן ביאליק, שירים ופזמונות לילדים, תל אביב: דביר, 1933
• חיים נחמן ביאליק, יהושע חנא רבניצקי, שמחה בן-ציון, ספורי המקרא לילדים נסדרו על ידי ח.נ. ביאליק, י.ח. רבניצקי וש. בן-ציון, הוצאת דביר, תל אביב, 1938
• אהוד בן עזר, בצאת ישראל ממצרים
• הגדה של פסח, תל אביב: יבנה, תשמ"ז 1987
• לוין קיפניס, בנתיב הפלא: ספור, 2012
• יצחק למדן, פואמה, רמת אפעל: קבוצות הבחירה של המחנות העולים, תשע"ב 2011
• צבי זוירי, הרפתקאות יובל: ועוד ספורים, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשס"ח 2007
• דב קמחי, "ספר היובל של הסתדרות המורים תרס"ג-תרפ"ח (1903–1928), הוצאת הסתדרות המורים, שנת חמשת אלפים שש מאות שמונים ותשע ליצירה, 1928, (מהדורה מוגבלת של 2,000 העתקים), עטור ועיצוב כריכה - נחום גוטמן
• אשר ברש, "סיפורה של תל אביב", הוצאת מסדה
• זאב ז'בוטינסקי,"כתבים - שמשון", תורגם מרוסית בידי ברוך קרופניק, הוצאת משרד הבטחון
• איבאן אנדרייביץ קרילוב, "כלמשלי קרילוב", תרגום: חנניה רייכמן, הוצאת טברסקי, 1950
• לוין קיפניס, "על שתיים ועל ארבע: מעשיות על חיות ועופות", הוצאת דביר
• אנדה עמיר-פנקרפלד, "אני שר מאושר", הוצאת מסדה 1973
• נחום גוטמן, "חיות הנגב: ציורי הווי של לוחמינו", הוצאת עם עובד
• אברהם שוער, "שועל רמועל - סיפורי אגדה", הוצאת יבנה, 1942
• אהרון גלעדי, ביחד עם נחום גוטמן, "טעם ראשונים דגניה א', יובל השבעים דגניה א'", הוצאת דגניה א', 1981
• יצחק דמיאל שוויגר,"ככה סיפרו לי שמלת השבת של חנהל'ה הקטנה", הוצאת למען הילד, 1938
• יצחק יציב, "במעגל הימים", הוצאת דבר לילדים, 1949
• אוריאל אופק, "שבע טחנות ועוד תחנה", הוצאת יהושע צ'צ'יק, תל אביב, 1969

ביוגרפיות וספרי אמן

• נחום גוטמן: תערוכת יובל, ציורי שמן, צבע מים, פסלים, הוצאת המוזיאון 1969
• כאלה היו, הוצאת מערכת הביטחון 1971
• כחומר ביד היוצר - פסלוני החימר של נחום גוטמן, הוצאת כתר 1979
• נחום גוטמן, עריכה ומבוא: אהוד בן עזר, צילומים: ישראל צפריר, עיצוב גרפי: דורית שרפשטיין, מודן הוצאה לאור, 1997
• מזווית אחרת, הוצאת ידיעות אחרונות, 1998
• לאה נאור, צייד הצבעים: סיפורו של נחום גוטמן, ירושלים: יד יצחק בן-צבי ('ראשונים בארץ'), תשע"ב, 2012
• אבירמה גולן, נחום גוטמן (הישראלים), הוצאת צלטנר, 2019

השכלה

• 1908 – גימנסיה "הרצליה", תל אביב
• 1912 – אמנות, בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות, ירושלים
• 1920-26 – אמנות, וינה, ברלין ופריז

הוקרה

• 1938 – פרס דיזנגוף לציור
• 1955 – פרס סיציליה לצבעי מים, הביאנלה לאמנות, סאן-פאולו, ברזיל
• 1956 – פרס דיזנגוף לציור, על ציורו "מרכבה"
• 1958 – פרס למדן לספרות ילדים (על ספרו "החופש הגדול או תעלומת הארגזים")
• 1962 – עיטור כבוד על שם אנדרסן, האגודה הבינלאומית לספרות ילדים דנמרק (על ספרו "שביל קליפות התפוזים")
• 1964 – פרס יציב לספרות הילדים
• 1969 – פרס פיכמן לספרות ואמנות מטעם האיגוד העולמי של יהודי בסרביה
• 1974 – דוקטור לשם כבוד, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב-יפו
• 1976 – יקיר תל אביב, עיריית תל אביב-יפו
• 1978 – פרס ישראל לספרות ילדים

ראו גם

• ש. בן-ציון
• אסכולת ארץ ישראל

לקריאה נוספת

• יהודה האזרחי, נחום גוטמן, תל אביב: מסדה, 1965 (אלבום)
• אהוד בן עזר (עריכה ומבוא), נחום גוטמן, גבעתיים: מסדה, 1984 (אלבום)
• נורית גוברין, "פחד להחזיק בעט-כותבים" - בין נחום גוטמן לאביו, בתוך: 'דבש מסלע - מחקרים בספרות ארץ-ישראל', משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשמ"ט/1989, עמ' 344 - 354. ועוד שם לפי מפתח השמות.
• גדעון עפרת, הפרדס הקסום: הדימוי האירוטי ביצירתו של נחום גוטמן, הוצאת מוזיאון נחום גוטמן, 2001
• רותי גוטמן, מרים ברושי (עורכות), נחום גוטמן: 1898–1980: ביבליוגרפיה, 2 כרכים, תל אביב: מוזיאון נחום גוטמן, 2003–2006. (כרך ב: מאמרי ביקורת על האמן ויצירתו)
• מירה מאיר, נחום גוטמן אוהב ציורים: בעקבות הספר אני אוהב לצייר", הוצאת משרד החינוך והתרבות
• תמר רותם, מעבר לים, רומן ביוגרפי, הוצאת שוקן, 2021
• יעל דורון, נחום גוטמן פינת ביאליק: דיאלוג בין ספרות לאמנות, הוצאת רסלינג, 2022.

קישורים חיצוניים

• נחום גוטמן באוספי מוזיאון ישראל
• נחום גוטמן, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
• נחום גוטמן באתר ארופיאנה (באנגלית)
• אתר מוזיאון נחום גוטמן לאמנות
• רשימת מאמרים על נחום גוטמן באתר רמב"י
• גוטמן בבית – ציורים של נחום גוטמן באוספים פרטיים
• נחום גוטמן, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• רשימת הפרסומים של נחום גוטמן, בקטלוג הספרייה הלאומית
• מידע על נחום גוטמן בקטלוג הספרייה הלאומית
• כתבי נחום גוטמן בפרויקט בן-יהודה
• הצצה לארכיון של נחום גוטמן, באתר מכון גנזים של אגודת הסופרים
• הספרים של נחום גוטמן, באתר "סימניה"
• מת נחום גוטמן, דבר, 30 בנובמבר 1980, המשך
• נפטר נחום גוטמן, צייר, פסל וסופר, מעריב, 30 בנובמבר 1980
• משה דור, הצייר של ארץ-ישראל צבעונית, אגדית וכשופה, מעריב, 30 בנובמבר 1980
• דוד גלעדי, אגדה ושמה: נחום גוטמן, מעריב, 1 בדצמבר 1980
• משה בן-שאול, נחום, מעריב, 1 בדצמבר 1980
• נחום גוטמן למנוחות, דבר, 2 בדצמבר 1980
• נילי פרידלנדר, תל-אביב נפרדה מנחום גוטמן ז"ל, מעריב, 2 בדצמבר 1980
• שמואל שניצר, הילד הקסום של תל-אביב הקטנה, מעריב, 4 בדצמבר 1980
• משה שמיר, הסתיו האביבי הזה, מעריב, 5 בדצמבר 1980
• יגאל צלמונה, "איש המזרח" של נחום גוטמן, דבר, 26 בדצמבר 1980 (מתוך "אלבום גוטמן", בהוצאת מסדה)
• מנחם רגב, עינו הבוחנת של נחום גוטמן, העלון למורי הביולוגיה, 1994
• בני מאיר, בעין בוחנת על עינו הבוחנת של נחום גוטמן, העלון למורי הביולוגיה, 1995
• עוזי צור, אנשים שהם רחובות, באתר הארץ, 17 בינואר 2008
• עוזי צור, סודות אסורים מהילדות, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2010
• רוחמה אלבג, אהבתי את ההומור הערבי, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2010
• כרמית ספיר ויץ, פסיפס: מעט מאוד נותר מישראל של נחום גוטמן, באתר nrg‏, 3 ביולי 2012
• הסבר על ה"דודל" (שרבוט גוגל) שפרסמה גוגל לציון יום הולדתו ה-112 של גוטמן, באתר מנוע החיפוש "גוגל" (באנגלית), 5 באוקטובר 2010
• נתי גבאי, כך נולד ספרו הראשון של נחום גוטמן – באפריקה!, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 08.06.2017
• חן מלול, שביל קליפות התפוזים: הרפתקאותיו של הנער נחום גוטמן תחת הדיכוי העות'מאני, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 22.10.2017
• חן מלול, כשנחום גוטמן צייר את פרעות תרפ"ט, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 20.08.2018
• כרמית ספיר ויץ, ‏בעט ובמכחול: מסע בעקבות חייו הצבעוניים של נחום גוטמן, באתר מעריב אונליין, 12 באוקטובר 2018
• מוניקה לביא, שיטוט בין שבילים מתפצלים, או איך מחברים את נחום גוטמן מחדש, באתר "הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות" של הספרייה הלאומית, נובמבר 2018
• נחום גוטמן: ילדות, ציור, כתיבה, עיונים בספרות ילדים 29, תשע"ט
• נחום גוטמן חוגג יום הולדת 70, 1969, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
• ריקי רט, ‏מחוץ לתמונה: הציורים האבודים של נחום גוטמן, בעיתון מקור ראשון, 31 במאי 2021
• זיוה שמיר, נחום גוטמן, באתר מב"ע - מחקרים בספרות עברית
• נחום גוטמן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• נחום גוטמן, דף שער בספרייה הלאומית
• נחום גוטמן, בלקסיקון הספרות העברית החדשה