השילד הערבו-נובי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־18:44, 10 בינואר 2011

קובץ:RedSea MODIS2004.jpg

אזור השתרעותו של השילד הערבו-נובי

השילד הערבו-נובי הוא אזור יציב שמקורו בתהליכים מבחינה טקטוניים ואורוגניים שהתרחשו בפרקמבריון. השילד נמצא בצפון-מזרח הלוח האפריקאי, בחלקו המערבי של הלוח הערבי ובדרום-מזרח התת הלוח ישראל וסיני ("הלוח הלבנטיני").

השתרעות

מאחר והשילד הערבו-נובי משתרע במדבריות חצי האי ערב, סיני והסהרה הדלים בצמחיה ובקרקעות, הוא נחשף בקלות. חשיפה זו מאפשרת לחקור אותו לא רק מהקרקע אלא גם באמצעות חישה מרחוק מלוויינים.

סלעי השילד – בעיקר סלעי יסוד וסלעים מותמרים – נחשפים באתיופיה, באריתריאה, בסודן, במצרים, בסיני, בערב הסעודית ובירדן, ובישראל – בהרי אילת.

השילד משתרע לאורך כ-3,000 ק"מ מצפון לדרום ומקיף את ים סוף משני צדדיו: כ-500 ק"מ ממזרח ("השילד הערבי") ומרחק דומה ממערב ("השילד הנובי"). שני חלקים אלה של השילד נפרדו בעת ביקוע ים סוף כחלק מהתהוות השבר הסורי-אפריקאי.

גבולות השילד מוגדרים לרוב באמצעות "תפרי" איחוי המצויינים באמצעות אופיוליטים^[1] ופיסות הקרום "תפורות" זו לזו באמצעות סלעי טונליט וגרנדיוריט רבים. מרבית האופיוליטים בשילד מכילים הרכב כימי של יסודות קורט, הרכב המרמז על היווצרות מעל גבול התכנסות לוחות, אם כחלק מאגן גב קשת איים או בקדמת הקשת. בסודן ובאריתריאה זוהו סלעי בוניניט המצביעים על מיקום קדם-קשתי, לפחות לכמה מקטעים של השילד.

השתרעותו של הקרום הנאופרוטרוזואי למזרח בתשתית הלוח הערבי אינה מוגדרת היטב, אם כי נראה כי הוא מצוי בתשתית האזור כולו. כמה מחשופים של סלעי יסוד בעומאן תוארכו לעידן זה, ובאזור לא נמצאו שרידים משמעותיים לקרום עתיק יותר.

בצפונו נקטע השילד הערבו-נובי כתוצאה משבירה שהתרחשה בגבול פרקמבריון-קמבריון. שרידים לשבירה זו זוהו בדרום-מזרח אירופה, בטורקיה ובאירן.

היווצרות ומסלע

סלעי השילד מיוצגים בחבורות מהנאופרוטרוזואיקון, והם נוצרו באירועים טקטוניים ואורוגניים שהתרחשו בארבעה אירועים עיקריים:

בניית התשתית

התשתית הקריסטלינית^[2] החלה להיווצר לפני כ-1,100 מיליון שנים במהלך האורוגנזה הקיבארית, וסלעיה בנו קרום יבשתי שהיווה בסיס להתפתחות סלעים צעירים יותר. אורוגנזה זו התאפיינה במעוותים שנבעו משלבי קימוט רבים. סלעי אורוגנזה זו מיוצגים בחבורות אילת-נביעות ופיראן-סלאף וכוללים סלעי גרניט, סלעים מותמרים בדרגות התמרה שונות – בעיקר גנייס, מיגמטיט וצפחה ודייקים מותמרים.

מתיחה וביקוע

מתיחת קרום שאירעה לאחר בניית התשתית גרמה לביקוע רודיניה, להידקקות הקרום ולהיווצרות אוקיינוס. בקרקעיתו של האוקיינוס נוצר אזור פתיחה ובו רכס מרכז אוקייני שבנה קרום אוקייני. בשולי האוקיינוס התפתח אזור הפחתה, שיצר קשתות איים וקשתות געשיות.

בקרום היבשתי המידקק חלו שני תהליכים:

השקעת סלעי יסוד בהיבשתי – סלעים שהותמרו בשלבים מאוחרים יותר
חדירת מאגמה והיווצרות דייקים

התנגשות

התכנסות של הלוחות – שהיוו את מזרח ומערב גונדוונה – בעקבות שינוי בכיוון תנועתם התבטאה בהיווצרות הרים, בהתרוממות קרקעית האוקיינוס שחשפה את האופיוליטים ובגעשיות ערה שיצרה סלעים פירוקלסטיים. קשתות האיים היו לא יציבות בשלב זה: בהרי הגעש שהלכו וגבהו חלה סחיפה מהירה, שיצרה משקעים לא ממויינים.

מערכת העתקי חילוף שמאלי שכיוונם מצפון-מערב לדרום-מזרח במצרים וחצי האי ערב נוצרה כתוצאה מ"בריחה" טקטונית^[3] הקשורה בהתנגשות, והייתה פעילה לפני 560-630 מ"ש.

האירועים שחלו במהלך התנגשות הלוחות מיוצגים באורוגנזה החיג'אזית ומתבטאים בסלעי חבורות כיד, סעל-זע'ארה וחבורת פיראני, הכוללות סלעים מותמרים לצד סלעים געשיים.

האירוע הפאן-אפריקאי

השלב האחרון בבניית השילד הערבו-נובי הוא האירוע הפאן-אפריקאי – אירוע טקטוני-מגמטי שנמשך כ-50 מיליון שנים ומכונה לעתים "האורוגנזה הפאן-אפריקאית", הגם שלא הגיע עד כדי אורוגנזה.^[4] אירוע זה – בו נמשכה הדחיקה הטקטונית – התבטא בגעשיות דו-אופנית פחותה ובמעוותים חלשים, ולווה בפעילות פלוטונית ערה שנבעה מהתחממות מחדש של הקרום היבשתי.

המעוות הקשור בהתנגשות הסופית היה עז יותר בצפון השילד ולווה בהעתקה אנכית הדוקה, בדחיקה תלולה ובאזורי גזירה שהשפיעו על מארג התשתית הסלעית באריתריאה, באתיופיה ובדרום חצי האי ערב. מערכת העתקים זו ומבני ההתנגשות מטשטשים את המבנים המוקדמים בדרום השילד הקשורים לצמיחת הקשתות. עוצמת המעוות יצר קושי בזיהוי מכלולי האופיוליטים באזורים אלה.

השלבים הסופיים של התפתחות השילד היו עדים להיווצרות פוסט-טקטונית של גרניטים, לגעשיות דו-אופנית ולמשקעים צמיגים. אלה מעידים על מתיחה עזה שנגרמה על ידי התמוטטות אורוגנית בסוף הנאופרוטרוזואיקון. מתחמי התמרה וגעשיות הקשורים במתיחה זוהו בצפון השילד אך מועדים להימצא עוד יותר באזורים מעוותים יותר בדרומו.

הסלעים שנוצרו בתקופה זו מיוצגים בחבורות פיראני וקתרינה וכוללים סלעים געשיים וכן סלעים ומחדרים פלוטוניים.

אירועים מאוחרים

ביקוע וחשיפה

אוצרות טבע

ראו גם

לקריאה נוספת

נחמה שפרן ועמנואל מזור (עורכים), נדבכים בגאולוגיה של ישראל, האוניברסיטה הפתוחה, 1987, עמ' 29-30
Encyclopedia of Geology, Elsevier Academic Press, First edition 2005, ISBN 0-12-636380-3, כרך 1, עמ' 2-4.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

^ אופיוליט – פיסת ליתוספירה אוקיינית הנחשפת בעקבות התנגשות לוחות
^ קריסטליני – סלע גבישי אנאורגני, בניגוד לסלעים הבנויים משרידים אורגניים כאבן גיר
^ בריחה טקטונית – דחיקה צדית של גוש מסלע התחום בהעתקים בעקבות לחצים טקטוניים
^ "נדבכים בגיאולוגיה של ישראל", עמ' 30

[1] אופיוליט – פיסת ליתוספירה אוקיינית הנחשפת בעקבות התנגשות לוחות

[2] קריסטליני – סלע גבישי אנאורגני, בניגוד לסלעים הבנויים משרידים אורגניים כאבן גיר

[3] בריחה טקטונית – דחיקה צדית של גוש מסלע התחום בהעתקים בעקבות לחצים טקטוניים

[4] "נדבכים בגיאולוגיה של ישראל", עמ' 30

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{בעבודה}}
+[[קובץ:RedSea MODIS2004.jpg|שמאל|ממוזער|200px|אזור השתרעותו של השילד הערבו-נובי]]
-[[תמונה:Har-shlomo01.jpg|ממוזער|250px|הר שלמה, ברקע: [[מפרץ אילת]] ו[[הרי אדום]]]]
-'''השילד הערבו-נובי''' הוא אזור יציב מבחינה [[טקטוניקה|טקטונית]] שמקורו ב[[אורוגנזה]] [[פרקמבריון|פרקמברית]]. ה[[שילד]] נמצא בצפון-מזרח [[הלוח האפריקאי]], בחלקו המערבי של [[הלוח הערבי]] ובדרום-מזרח ה[[תת הלוח ישראל וסיני]] ("הלוח הלבנטיני").
+'''השילד הערבו-נובי''' הוא אזור יציב שמקורו בתהליכים מבחינה [[טקטוניקה|טקטוניים]] ו[[אורוגנזה|אורוגניים]] שהתרחשו ב[[פרקמבריון]]. ה[[שילד]] נמצא בצפון-מזרח [[הלוח האפריקאי]], בחלקו המערבי של [[הלוח הערבי]] ובדרום-מזרח ה[[תת הלוח ישראל וסיני]] ("הלוח הלבנטיני").
 ==השתרעות==
-[[קובץ:RedSea MODIS2004.jpg|שמאל|ממוזער|150px|אזור השתרעותו של השילד הערבו-נובי]]
+[[קובץ:Sinay2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סלעי השילד הערבו-נובי בסיני]]
 מאחר והשילד הערבו-נובי משתרע ב[[מדבר]]יות [[חצי האי ערב]], [[סיני]] וה[[סהרה]] הדלים בצמחיה ובקרקעות, הוא [[מחשוף (גאולוגיה)|נחשף]] בקלות. חשיפה זו מאפשרת לחקור אותו לא רק מהקרקע אלא גם באמצעות [[חישה מרחוק]] מ[[לוויין|לוויינים]].
@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 השילד משתרע לאורך כ-3,000 ק"מ מצפון לדרום ומקיף את [[ים סוף]] משני צדדיו: כ-500 ק"מ ממזרח ("השילד הערבי") ומרחק דומה ממערב ("השילד הנובי"). שני חלקים אלה של השילד נפרדו בעת ביקוע ים סוף כחלק מהתהוות [[השבר הסורי-אפריקאי]].
-גבולות השילד מוגדרים לרוב באמצעות "תפרי" איחוי המצויינים באמצעות אופיוליטים<ref>'''אופיוליט''' – פיסת ליתוספירה אוקיינית הנחשפת בעקבות התנגשות לוחות</ref>  ופיסות הקרום "תפורות" זו לזו באמצעות סלעי [[טונליט]] ו[[גרנדיוריט]] רבים. מרבית האופיוליטים בשילד מכילים הרכב כימי של [[יסוד קורט|יסודות קורט]], הרכב המרמז על היווצרות מעל [[טקטוניקת הלוחות#גבולות סגירה|גבול התכנסות]] לוחות, אם כחלק מאגן גב [[קשת איים]] או בקדמת הקשת. בסודן ובאריתריאה זוהו סלעי [[בוניניט]] המצביעים על מיקום קדם-קשתי, לפחות לכמה מקטעים של השילד. סלעי המשקע הם בעיקר [[אבן חול]] לא מבוגרת ו[[ואקה]]<ref>'''ואקה''' – אבן חול עשירה ב[[מסת אם]] חרסיתית</ref> הנובעות מ[[בליה|בליית]] קשתות געשיות קרובות. משקעים המקושרים ל[[כדור השלג ארץ]] הנאופרוטרוזואי – תאוריה הגורסת כי בשלהי הפרקמבריון היה [[כדור הארץ]] מכוסה בקרחונים – זוהו בחלקים של השילד,<ref>[http://www.sciencedirect.com/science?_ob=ArticleURL&_udi=B6VDT-4HWXP79-1&_user=1535394&_coverDate=01%2F31%2F2006&_alid=1600916029&_rdoc=13&_fmt=high&_orig=search&_origin=search&_zone=rslt_list_item&_cdi=5991&_sort=r&_st=13&_docanchor=&view=c&_ct=132&_acct=C000053609&_version=1&_urlVersion=0&_userid=1535394&md5=358bb2ca8e032a5d7eb285c292f2ddbf&searchtype=a עדויות ל"כדור השלג ארץ" בשילד הערבו-נובי]</ref> וקיומן של תצורות [[תצורת ברזל הפסים|ברזל הפסים]] עשוי להעיד על ביטוי ימי עמוק של אירועי כדור השלג.
+גבולות השילד מוגדרים לרוב באמצעות "תפרי" איחוי המצויינים באמצעות אופיוליטים<ref>'''אופיוליט''' – פיסת [[ליתוספירה]] אוקיינית הנחשפת בעקבות התנגשות לוחות</ref> ופיסות הקרום "תפורות" זו לזו באמצעות סלעי [[טונליט]] ו[[גרנדיוריט]] רבים. מרבית האופיוליטים בשילד מכילים הרכב כימי של [[יסוד קורט|יסודות קורט]], הרכב המרמז על היווצרות מעל [[טקטוניקת הלוחות#גבולות סגירה|גבול התכנסות]] לוחות, אם כחלק מאגן גב [[קשת איים]] או בקדמת הקשת. בסודן ובאריתריאה זוהו סלעי [[בוניניט]] המצביעים על מיקום קדם-קשתי, לפחות לכמה מקטעים של השילד.
+השתרעותו של הקרום ה[[נאופרוטרוזואיקון|נאופרוטרוזואי]] למזרח בתשתית הלוח הערבי אינה מוגדרת היטב, אם כי נראה כי הוא מצוי בתשתית האזור כולו. כמה מחשופים של סלעי יסוד ב[[עומאן]] תוארכו ל[[עידן]] זה, ובאזור לא נמצאו שרידים משמעותיים לקרום עתיק יותר.
-==מסלע==
-[[קובץ:Sinay2.jpg|שמאל|ממוזער|200px|סלעי השילד הערבו-נובי בסיני]]
-סלעי השילד מיוצגים ב[[חבורה (גאולוגיה)|חבורות]] מהקמבריון, המקבילות לאירועים [[אורוגנזה|אורוגניים]]:
-*'''[[האורוגנזה הקיבארית]]''', 1,100-960 [[למש (יחידה)|למ"ש]], מיוצגת בחבורות [[חבורת אילת-נביעות|אילת-נביעות]] ו[[חבורת פיראן-סלאף|פיראן-סלאף]] וכוללת סלעים מותמרים בדרגות התמרה שונות, בעיקר [[גנייס]], [[מיגמטיט]] ו[[צפחה]]
-*'''[[האורוגנזה החיג'אזית]]''' – 615-960 למ"ש, מיוצגת בחבורות [[חבורת כיד|כיד]] ו[[חבורת סעל-זע'ארה|סעל-זע'ארה]] וכוללת גם היא סלעים מותמרים
-*'''[[האירוע הפאן-אפריקאי]]''' – 580-600 למ"ש, מיוצגת בחבורות [[חבורת פיראני|פיראני]] ו[[חבורת קתרינה|קתרינה]] וכוללת בעיקר [[סלע געשי|סלעים געשיים]] וכן סלעים ו[[מחדר פלוטוני|מחדרים]] [[סלע פלוטוני|פלוטוניים]]
+בצפונו נקטע השילד הערבו-נובי כתוצאה משבירה שהתרחשה בגבול פרקמבריון-[[קמבריון]]. שרידים לשבירה זו זוהו בדרום-מזרח [[אירופה]], ב[[טורקיה]] וב[[אירן]].
-==היווצרות השילד==
+==היווצרות ומסלע==
+סלעי השילד מיוצגים ב[[חבורה (גאולוגיה)|חבורות]] מה[[נאופרוטרוזואיקון]], והם נוצרו באירועים [[טקטוניקה|טקטוניים]] ו[[אורוגנזה|אורוגניים]] שהתרחשו בארבעה אירועים עיקריים:
+===בניית התשתית===
 [[קובץ:Arabian-Nubian shield He.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלבי התהוותו של השילד]]
+התשתית הקריסטלינית<ref>'''קריסטליני''' – סלע [[גביש]]י [[אנאורגני]], בניגוד לסלעים הבנויים משרידים אורגניים כ[[אבן גיר]]</ref> החלה להיווצר לפני כ-1,100 מיליון שנים במהלך [[האורוגנזה הקיבארית]], וסלעיה בנו קרום יבשתי שהיווה בסיס להתפתחות סלעים צעירים יותר. אורוגנזה זו התאפיינה במעוותים שנבעו משלבי קימוט רבים. סלעי אורוגנזה זו מיוצגים בחבורות [[חבורת אילת-נביעות|אילת-נביעות]] ו[[חבורת פיראן-סלאף|פיראן-סלאף]] וכוללים סלעי [[גרניט]], סלעים מותמרים בדרגות התמרה שונות – בעיקר [[גנייס]], [[מיגמטיט]] ו[[צפחה]] ו[[דייק]]ים מותמרים.
+===מתיחה וביקוע===
+מתיחת קרום שאירעה לאחר בניית התשתית גרמה לביקוע [[רודיניה]], להידקקות הקרום  ולהיווצרות [[אוקיינוס]]. בקרקעיתו של האוקיינוס נוצר [[טקטוניקת הלוחות#גבולות פתיחה|אזור פתיחה]] ובו [[רכס מרכז אוקייני]] שבנה קרום אוקייני. בשולי האוקיינוס התפתח [[אזור הפחתה]], שיצר [[קשת איים|קשתות איים]] ו[[קשת איים#קשת געשית|קשתות געשיות]].
+בקרום היבשתי המידקק חלו שני תהליכים:
+*השקעת [[סלעי יסוד]] ב[[מדף יבשתי|היבשתי]] – סלעים שהותמרו בשלבים מאוחרים יותר
+*[[מחדר פלוטוני|חדירת]] [[מאגמה]] והיווצרות דייקים
+===התנגשות===
+התכנסות של הלוחות – שהיוו את מזרח ומערב [[גונדוונה]] – בעקבות שינוי בכיוון תנועתם התבטאה בהיווצרות הרים, בהתרוממות קרקעית האוקיינוס שחשפה את האופיוליטים וב[[געשיות]] ערה שיצרה [[סלע פירוקלסטי|סלעים פירוקלסטיים]]. קשתות האיים היו לא יציבות בשלב זה: ב[[הר געש|הרי הגעש]] שהלכו וגבהו חלה סחיפה מהירה, שיצרה משקעים לא ממויינים.
+מערכת [[העתק#העתק הסטה אופקית (העתק חילוף)|העתקי חילוף שמאלי]] שכיוונם מצפון-מערב לדרום-מזרח במצרים וחצי האי ערב נוצרה כתוצאה מ"בריחה" טקטונית<ref>'''בריחה טקטונית''' – דחיקה צדית של גוש מסלע התחום בהעתקים בעקבות לחצים טקטוניים</ref> הקשורה בהתנגשות, והייתה פעילה לפני 560-630 מ"ש.
+האירועים שחלו במהלך התנגשות הלוחות מיוצגים ב{{ה|אורוגנזה החיג'אזית}} ומתבטאים בסלעי חבורות [[חבורת כיד|כיד]], [[חבורת סעל-זע'ארה|סעל-זע'ארה]] ו[[חבורת פיראני]], הכוללות סלעים מותמרים לצד [[סלע געשי|סלעים געשיים]].
+===האירוע הפאן-אפריקאי===
+השלב האחרון בבניית השילד הערבו-נובי הוא [[האירוע הפאן-אפריקאי]] – אירוע טקטוני-מגמטי שנמשך כ-50 מיליון שנים ומכונה לעתים "האורוגנזה הפאן-אפריקאית", הגם שלא הגיע עד כדי אורוגנזה.<ref>"נדבכים בגיאולוגיה של ישראל", עמ' 30</ref> אירוע זה – בו נמשכה הדחיקה הטקטונית – התבטא ב[[געשיות דו-אופנית]] פחותה ובמעוותים חלשים, ולווה בפעילות פלוטונית ערה שנבעה מהתחממות מחדש של הקרום היבשתי.
+המעוות הקשור בהתנגשות הסופית היה עז יותר בצפון השילד ולווה בהעתקה אנכית הדוקה, בדחיקה תלולה ובאזורי גזירה שהשפיעו על מארג התשתית הסלעית באריתריאה, באתיופיה ובדרום חצי האי ערב. מערכת העתקים זו ומבני ההתנגשות מטשטשים את המבנים המוקדמים בדרום השילד הקשורים לצמיחת הקשתות. עוצמת המעוות יצר קושי בזיהוי מכלולי האופיוליטים באזורים אלה.
+השלבים הסופיים של התפתחות השילד היו עדים להיווצרות פוסט-טקטונית של גרניטים, לגעשיות דו-אופנית ולמשקעים צמיגים. אלה מעידים על מתיחה עזה שנגרמה על ידי התמוטטות אורוגנית בסוף הנאופרוטרוזואיקון. מתחמי התמרה וגעשיות הקשורים במתיחה זוהו בצפון השילד אך מועדים להימצא עוד יותר באזורים מעוותים יותר בדרומו.
+הסלעים שנוצרו בתקופה זו מיוצגים בחבורות [[חבורת פיראני|פיראני]] ו[[חבורת קתרינה|קתרינה]] וכוללים [[סלע געשי|סלעים געשיים]] וכן סלעים ו[[מחדר פלוטוני|מחדרים]] [[סלע פלוטוני|פלוטוניים]].
+==אירועים מאוחרים==
+[[תמונה:Har-shlomo01.jpg|ממוזער|250px|הר שלמה, ברקע: [[מפרץ אילת]] ו[[הרי אדום]]]]
+===ביקוע וחשיפה===
-השילד הערבו-נובי הוא המקטע ה[[קרום כדור הארץ|קרומי]] ה[[נאופרוטרוזואיקון|נאופרוטרוזואי]] הגדול ביותר ב[[אפריקה]] שהושפע על ידי [[האירוע הפאן-אפריקאי]].

	הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
	אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.	שיחה

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.