אירוס הנגב

אירוס הנגב
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	חד פסיגיים
סדרה:	אספרגאים
משפחה:	אירוסיים
סוג:	אירוס
תת־סוג:	אירוס
סקציה:	אירוס ההיכל
מין:	אירוס הנגב
שם מדעי
	Iris mariae; ‏בארבי, 1891

אִירוּס הַנֶּגֶב או אִירִיס הַנֶּגֶב (שם מדעי: Iris mariae) הוא מין צמח בסוג אירוס בתת-הסוג אירוס (Iris Iris) בסקציה אירוסי ההיכל.

אירוס הנגב תואר בשנת 1891 על ידי הבוטנאי ויליאם בארבי (Barbey).

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירוס הנגב אנדמי לאזור דרום ישראל ומצריים, הוא גדל בחולות מרכז ומערב הנגב עד אל עריש בחצי האי סיני ואף מדבר גללה (מדבר סואץ)^[1] . זהו המין הדרומי והמדברי ביותר בקבוצת אירוסי ההיכל. הצמח נמוך, העלים מכחילים, צרים וכפופים. גובה גבעול הפריחה הוא 10–35 סנטימטרים. גודל הפרח עד 12 סנטימטרים, וצבעו סגול בגוונים שונים. עלי העטיף החיצוניים כהים מהפנימיים, ובבסיסם כתם כהה. השערות בתוך הפרח אינן צהובות כמו באירוסי היכל אחרים אלא שחורות או סגולות. הפריחה בפברואר-מרץ בהתאם למזג האוויר. קני השורש האדמדמים מתפשטים ויוצרים קבוצות של עשרות פרחים.