דיוקן אמיל זולא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דיוקן אמיל זולא
Portrait d'Émile Zola
דיוקן אמיל זולא מאת אדואר מאנה
מידע כללי
צייר אדואר מאנה
תאריך יצירה 1868
טכניקה וחומרים שמן על בד
ממדים בס"מ
רוחב 114 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 146.5 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
נתונים על היצירה
מספר יצירה RF 2205 (מוזיאון ד'אורסה) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום מוזיאון ד'אורסי, פריז
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דיוקן אמיל זולאצרפתית: Portrait d'Émile Zola) הוא ציור שמן משנת 1868, מאת הצייר הצרפתי אדואר מאנה. גודל הציור הוא 146×114 ס"מ, והוא מוצג במוזיאון ד'אורסי.

נושא הציור של מאנה הוא דיוקנו של אמיל זולא, המוצג יושב בכיסא בהסבה לכיוון פנים התמונה, ופניו מופנות הצידה ואל מחוץ לתמונה. הוא אוחז בידו ספר אמנות פתוח. על שולחן הכתיבה שלפניו מונחים עט ונוצה, קסת, מקטרת ואוסף ספרים וחוברות. מאחורי כיסאו, משמאל, ניצב פרגוד יפני ולמעלה מימין הדפסים קטני מידה הממלאים את הקיר האחורי של פינת החדר.

לכאורה מרמזים כל הפרטים הללו על משלח ידו של זולא, על טעמו ועל תחומי התעניינותו, אולם למעשה, כמה מן החפצים מצביעים על הנושאים שהעסיקו את מאנה יותר מאשר את זולא. חפצי אמנות יפניים, כמו הפרגוד וחיתוך העץ המתאר מתאבק מעשה ידי אוטאגאואה קוניאקי השני (אנ'), זכו להערכתם הנלהבת של אמני האוונגרד בשנות השישים של המאה ה-19, ומאנה בתוכם. בעיני מאנה היו הם בפרט והאמנות היפנית בכלל, התגלמות של פישוט הצורות וצורת ביטוי חלופית לתיאור חלל בפרספקטיבה, ששלט באמנות המערבית החל מתקופת הרנסאנס.

יחד עם ההדפס של המתאבק מופיעים שני דימויים אחרים: הדפס אבן של ציורו של דייגו ולסקס - "ניצחון בכחוס" (קטוע בחלקו), המוסתר מעט על ידי העתק של הציור "אולימפיה" מאת אדואר מאנה עצמו. כבר מראשית דרכו גילה מאנה עניין באמנות הספרדית, כפי שניכר מן הנושאים שבחר לצייר. בעיקר עשתה עליו רושם יצירתו של ולאסקס, על משיכות המכחול החופשיות, הרקעים הנייטרליים והניגודים הדרמאטיים שבה. לאחר שראה את ציורי ולאסקס בספרד בשנת 1865 כתב: "מצאתי ביצירה זו התגשמות של אידיאל בציור שלי".

בעיני זולא, נחשבה "אולימפיה" לאחת מיצירותיו הגדולות של מאנה. במאמריו על האמן הגן זולא בתוקף על ציור זה, שכה הרבו להשמיצו. כמחווה של הוקרה, ובניגוד לתמונה המקורית, הציג כאן מאנה את האישה העירומה כשהיא מרכינה ראשה כלפי הסופר. למעשה, כל שלוש הדמויות, בכל אחת מן התמונות, מפנות את מבטן כלפי זולא. ייתכן כי ניתן לראות בכך מעין גילוי סמלי של הערכה לאישיותו של זולא - לנכונותו להילחם (המתאבק), לריאליזם שלו (ולאסקס) ולחושניותו (אולימפיה).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דיוקן אמיל זולא בוויקישיתוף