פנדנגו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רקדני-עם קסטיליאנים בציור של פייר שאסלא (1753-1814)

פנדנגוספרדית: Fandango) הוא מחול זוגות עממי ואנדלוסי (פלמנקו), בדרך כלל במשקל משולש, בליווי מסורתי של גיטרות וקסטנטות, או מחיאות כפיים (פאלמאס בספרדית, פאלמאש בפורטוגזית). פנדנגו מבוצע בשירה או בריקוד. הפנדנגו המושר בנוי על פי רוב בשני חלקים: מבוא אינסטרומנטלי ואחריו וריאסיונס. הפנדנגו המושר נאמן בדרך כלל למבנה הקאנטה, המורכב מארבעה או חמישה פסוקי שיר בני שמונה הברות ("קופלה") או פסוקיות מוזיקליות ("טרסיוס"). לעיתים יש חזרה על הקופלה הראשונה.

Castillian folk dancers (picture by Pierre Chasselat (1753-1814)

משקל הפנדנגו דומה לזה של הבולרו והסגווידייה (seguidilla) הפנדנגו הראשונים נכתבו במקצב של 6/8, אך בהמשך ב-3/8 או 3/4.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלודיית הפנדנגו המוקדמת ביותר נמצאת ב-"Libro de diferentes cifras de guitarra" משנת 1705 והתיאור המוקדם ביותר של המחול עצמו נמצא כמכתב של מרטין מארטי, כומר ספרדי, משנת 1712. הפנדנגו הראשון שהוצג על בימת תיאטרון היה בהצגת "Entremés El novio de la aldeana" של פרנסיסקו דה לפאדיאל, בסביליה, בסביבות 1720. בסוף המאה ה-19 היה המחול לאופנתי בחוגי האצולה ונכלל לעיתים קרובות ב"טונאדיאס" (שירים), סרסואלות, בלטים ואופרות, לא רק בספרד אלא גם במקומות אחרים באירופה.

מקורות הפנדנגו שנויים במחלוקת, וכוללים השערות לגבי קשריו ל-soleá, jabera וה- petenera; ל-malagueña, granadina, murciana ו-rondeña האנדלוסיים; ל- canario וה-gitano; ל-jota aragonesa. היו שגרסו מקור מורי. הגישה העכשווית נוטה לראות כמקור את איי הודו המערבית או את אמריקה הלטינית.

שימוש במוזיקה קלאסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

צורת הפנדנגו שימשה מלחינים אירופאים רבים ונכללה לעיתים קרובות ביצירות בימתיות וכליות. דוגמאות חשובות כוללות את "שלוש הידיים" ("Les trois mains") מאת ז'אן-פיליפ ראמו (ב"סוויטות חדשות של קטעים לצ'מבלו"), מ-1729-30 בקירוב); "פנדנגו פורטוגזי" של דומניקו סקרלטי (ק. 492, 1756) ו-"Fandango del SigR Escarlate" בחלק השני של הבלט "דון חואן" מאת גלוק (1761); הפנדנגו מופיע גם בפינאלה למערכה השלישית של נישואי פיגארו של מוצרט משנת 1786; בפינאלה של רביעיית המיתרים אופוס 40 מס' 2 של בוקריני משנת 1798; ופנדנגו לצ'מבלו מאת אנטוניו סולר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פנדנגו בוויקישיתוף