מיזם תושכא
 |
יש לעדכן ערך זה. הסיבה היא: מידע מיושן מלפני 10 שנים.
| |
| יש לעדכן ערך זה. הסיבה היא: מידע מיושן מלפני 10 שנים. | |
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מיזם  |
| שימוש | תעלת מים |
| מדינה |
מצרים |
| מיקום ההתחלה | הגדה המערבית של אגם נאצר |
| מיקום הסוף | שקע בחריה |
| מידות | |
| אורך | 257,500 מטר |
| קואורדינטות | 22°38′N 31°07′E / 22.63°N 31.12°E |
  | |
מיזם תושכא (בערבית: توشكى) הוא מיזם לאומי במצרים להזרמת מימי הנילוס לטיוב שטחים במדבר סהרה. אזור תושכא ממוקם מדרום-מערב לאסואן, וכ-965 ק"מ מדרום לקהיר. העיר תושכא היא מטרופולין שמתוכננת להכיל 5 מיליון תושבים.
מטרת המיזם
[עריכת קוד מקור | עריכה]מטרתו של מיזם תושכא, אשר נקבעה כבר בשנת 1992, הייתה הפחתת הבעיות הדמוגרפיות החמורות שקיימות במצרים: התמודדות עם גידול האוכלוסייה; צפיפות לאורך הנילוס, בעיקר בדלתה; שיעור אבטלה גבוה ומחסור במזון. התוכנית יועדה להוסיף אזורים חדשים של אדמה חקלאית בעמק הדרומי, כמו גם להקים קהילות חקלאיות ותעשייתיות חדשות תוך ניצול חומרי הגלם החקלאים המצויים באזור. התוכנית כיוונה ליצור רשת יעילה של דרכים ראשיות ודרכים צדדיות בהתאם לשלבי פיתוח הפרויקט. הפיתוח החקלאי בפרויקט הוא בסיס לפיתוח משולב הכולל: פיתוח תעשייתי, מכרות, אנרגיה חלופית, ייתכן גם נפט, גז, ותיירות.
מרכיבי המיזם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הממשלה אמורה הייתה לבנות את התשתית המרכזית של המיזם, המורכבת מתעלה מרכזית, ארבע תעלות משנה המסתעפות מהתעלה המרכזית, תחנת שאיבה של המים, הדרכים המרכזיות והנחת רשת חשמל מרכזית.
תחנת השאיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחנת השאיבה ידועה גם בשם "תחנת השאיבה של מובארכ". היא ממוקמת על הגדה המערבית של אגם נאצר, וכ-8 ק"מ מצפון למפרץ תושכא ו-45 ק"מ מצפון להצטלבות בין דרך אבו סימבל לדרך אסואן. תחנת השאיבה נבנתה על ידי האיחוד האירופאי יחד עם מצרים ויפן, בניהול חברה לונדונית. המים מורמים בתחנה לגובה 53 מטר. התחנה מיועדת לשאוב כ-25 מיליון מ"ק מים ביום ולהעבירם למרחק 60 ק"מ. המים עוברים כ-50 ק"מ בצינור תת-קרקעי. התחנה מורכבת מ-24 משאבות בעלות קיבולות 17 מ"ק לשנייה. כל משאבה צורכת בין 200 ל-375 מגה ואט. התחנה מיועדת לקבל אספקה חשמל בהספק של 6,000 מגה ואט. הנשיא מובארכ חנך את תחנת השאיבה ב-27 בפברואר 2002. במהלך החגיגות ב-12 בינואר 2003 לציון שש שנים לפרויקט, שתי משאבות בלבד פעלו, כך שהתאפשרה הזרמה חלקית בלבד לתעלת תושכא. רק במרץ 2005 החלה התחנה לפעול בקנה מידה נרחב.
התעלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
תעלת מיזם תושכא קרויה על שם השייח' זאיד, האמיר של אבו דאבי, אשר הבטיח לממן 17.7 מיליון דולר לפרויקט. זאת תעלה חדשה המובילה את עודפי המים של אגם נאצר, הנשאבים בתחנת השאיבה.
המפרץ של התעלה מתחיל מרצועה המשתרעת 8 ק"מ מצפון למפרץ תושכא, חור, שעל אגם נאצר. התעלה ממשיכה לכיוון מערב עד שהיא מגיעה לנתיב הדרך ההיסטורית דרב אל-ארבעין, ומשם נעה התעלה צפונה לאורך דרב אל-ארבעין עד לנווה המדבר באריס.
אורכה של תעלת תושכא מיועד להיות כ-71 ק"מ והיא תסתעף ל-4 תעלות משנה עיקריות, כשהאורך הכולל הוא כ-257.5 ק"מ. התעלה המרכזית ותעלות המשנה מיועדות להעביר 25.4 מיליון מ"ק ביום להשקות 4 אזורים: 480 אלף דונם, 480 אלף דונם, 801 אלף דונם, 397 אלף דונם. סה"כ כ-2.2 מיליון דונם.
התעלה נועדה להעביר מים לעבר נאות המדבר המצריות בסהרה - לח'ארגה, משם לדאח'לה והסיום יהיה בשקע בחריה. בשלב הראשון תתפרש התעלה 30 ק"מ לתוך המדבר המערבי. בשלב השני היא תורחב בעוד 350 ק"מ לכיוון נווה המדבר באריס.
העומק המקסימלי בתעלה הוא 6.1 מ', רוחב קרקעית התעלה 30.5 מטר. השיפוע בצידי התעלה הוא 2:1 מה שגורם לכך שרוחב התעלה העליון הוא 61 מטר. ההתאדות המוערכת בתעלה היא 0.7%, ישנם אזורים שמצופים בבטון עבה שמטרתם למנוע נזילה.
נכון לסתיו 2004, 112.5 ק"מ של התעלה נחפרו, מתוכם 40.2 ק"מ של תעלה כבר חוזקו בצידיהן בבטון, חול וחצץ. קצב העבודה הוא כ-113 מ' ליום. בסיום הבנייה אמורה התעלה להיות מורכבת מ-1.13 מיליון מ"ק של בטון.
סך הכל נפח החפירה הצפוי בתושכא הוא 87.7 מיליון מ"ק. עד 2004 נחפרו כבר כ-76.5 מיליון מ"ק. וכן 8.2 מיליון מ"ק של מילוי חול לאורך התעלה הושלמו מתוך 15.2 מיליון מ"ק, צפויים. בזלת וחצץ ליצור בטון לצורך העבודה מושגים מאזור תושכא.
השפעה על המרכיב הדמוגרפי במצרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפרויקט מאפשר התמודדות עם הבעיות המורכבות שעולות מגידול האוכלוסייה: מחסור במקומות עבודה, מחסור במזון ובמקומות מגורים; בעיות בריאות; חינוך; ותחבורה. כמו כן, הפחתת הצפיפות תעלה בקנה אחד עם העלאת איכות החיים לתושבים, ותפחית את הצורך בטיפול רפואי. מבחינה חברתית הפרויקט יצור קהילות חדשות, יקטין את הצפיפות בערים, ויבטל את הבידוד של דרום מצרים מהצפון המיושב. קהילות אלו יתבססו על הגידולים של העמק החדש. תושבי העמק יגדלו מקנה, בשר, דגים ופירות הדר שישווקו לשוק המקומי ולשוק האירופאי. לטענת הנשיא חוסני מובארכ משנת 1999, יותר מ-5,000 פועלים מועסקים במסגרת הפרויקט. ראשי הפרויקט הצהירו כי כ-5 מיליון אנשים יתמקמו באזור וכ-70,000 מקומות עבודה יפתחו. כמו כן, יותר מ-25 מרכזי תעשייה יפתחו באזור, יוקמו 7 אזורים תיירותיים ו-18 ערים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- On Toshka New Valley's mega-failure, בעיתון Egypt Independent, 26 באפריל 2012