לדלג לתוכן

מייקל אוניל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מייקל אוניל
Michael O'Neill
אוניל, 2019
אוניל, 2019
מידע אישי
לידה 5 ביולי 1969 (בן 55)
פורטאדון שבצפון אירלנד
שם מלא מייקל אנדרו מרטיל אוניל
גובה 1.80 מטר
עמדה קשר
מועדוני נוער
1969–1971 צ'ימני קורנר
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1984–1987
1987–1989
1989–1993
1993–1996
1996–1998
1998
1998
1998–2000
2000–2001
2001
2001–2002
2002–2004
2004
קולוריין
ניוקאסל יונייטד
דנדי יונייטד
היברניאן
קובנטרי סיטי
אברדין
רדינג
ויגאן את'לטיק
סט. ג'ונסטון
פורטלנד טימברס (USL)
קליידנבנק
גלנטורן
אייר יונייטד
18 (4)
48 (15)
64 (11)
97 (19)
5 (0)
6 (0)
9 (1)
66 (2)
9 (0)
22 (5)
19 (4)
44 (4)
2 (0)
נבחרת לאומית כשחקן
1988 - 1996 צפון אירלנד 31 (4)
קבוצות כמאמן
2006–2008
2009–2011
2011–2020
2019–2022
2022–
ברצ'ין סיטי
שמרוק רוברס
נבחרת צפון אירלנד
סטוק סיטי
נבחרת צפון אירלנד
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

מייקל אנדרו מרטיל אונילאנגלית: Michael Andrew Martin O'Neill ; נולד ב-5 ביולי 1969) הוא מאמן צפון אירי המשמש כיום מאמנה של נבחרת צפון אירלנד, ובעברו שחקן כדורגלן ששיחק בעמדת הקשר. ידוע בהישג ההעפלה עם נבחרת צפון אירלנד לטורניר יורו 2016, בו הגיעו לשלב שמינית הגמר.

קריירת משחק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירת המשחק הפעיל של אוניל התמשכה על פני 20 שנה, משנת 1984 ועד שנת 2000. במהלכה, שיחק אוניל ב-13 קבוצות שונות, אשר כולן מלבד אחת, פורטלנד טימברס האמריקאית מליגת ה-MLS, ממוקמות באיים הבריטים. בין הקבוצות הבכירות בהן שיחק נמנות ניוקאסל יונייטד האנגלית, גלנטורן הצפון אירית והיברניאן הסקוטית, הידועה כקבוצה של קהילת המהגרים האירית בסקוטלנד. במהלך השנים רשם 31 הופעות רשמיות במדי הנבחרת הלאומית הצפון אירית, וכבש 4 שערים.

קריירת אימון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולם לא הייתה זו קריירת המשחק שהביאה לאוניל הכרה בינלאומית, כי אם קריירת האימון המוצלחת שלו, אותה החל ב-2006. את קריירת האימון פתח בקבוצת ברצ'ין סיטי הסקוטית, אשר משחקת בליגה ה-3 בפירמידת הליגות הסקוטיות (ובשמה הרשמי הליגה הסקוטית השנייה). במהלך עונת 2007/08 זכה פעמיים בפרס מאמן החודש בליגה, והקבוצה הסכימה לשחררו עבור קבוצת הפאר האירית שמרוק רוברס.

בעונתו הראשונה עם הקבוצה, הוביל את 'ההופס' (כינויים של שמרוק רוברס) למקום ה-2, הישגם הטוב ביותר מאז שנת 2001, אשר הקנה לקבוצה את הזכות להשתתף במסגרת הליגה האירופית. באוגוסט 2010 הדיח עם רוברס את קבוצת בני יהודה בסיבוב השני של מוקדמות הליגה האירופית, בדרך למפגש עם קבוצת הפאר יובנטוס. הייתה זאת ההעפלה הראשונה של הרוברס במשחק אירופי מאז שנות ה-70. בהמשך לכך, הבטיחה הקבוצה באוקטובר את זכייתה בליגה האירית לשנת 2010, הזכייה הראשונה של שמרוק רוברס בתואר האליפות מאז שנת 1994. עונת 2011 תזכר לעד כאחת העונות הגדולות בתולדות המועדון - הקבוצה הצליחה לשמור על תואר האליפות בדרך לזכייה שנייה ברציפות, והוסיפה לכך זכייה בגביע סטנטה, מפעל גביע משותף לקבוצות מצפון אירלנד ומאירלנד; אולם הישגה הגדול ביותר היה העפלה לשלב הבתים של הליגה האירופית, לאחר ניצחון חוץ בשלב הפלייאוף נגד קבוצת פרטיזן בלגרד הסרבית. מדובר בהישג היסטורי - בפעם הראשונה קבוצה אירית מצליחה להעפיל לשלב בתים של מפעל אירופי. בסיום העונה, קרי דצמבר 2011, סיים את חוזהו בקבוצה וחתם כמאמנה הלאומי של נבחרת צפון אירלנד.

מאמן צפון אירלנד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחקו הראשון כמאמן צפון אירלנד הסתיים בהפסד 0–3 לנבחרת נורווגיה. במהלך קמפיין המוקדמות של מונדיאל 2014, הקמפיין הבינלאומי הראשון אותו פתח כמאמן הלאומי, הצליחה צפון אירלנד להמם את נבחרת רוסיה העדיפה בניצחון 0–1 ולסחוט תיקו 1-1 מנבחרת פורטוגל. למרות זאת, הקבוצה סיימה במקום הלפני אחרון בבית, מקדימה את נבחרת לוקסמבורג החלשה בלבד. למרות זאת, חודש חוזה לשנתיים נוספת, החלטה שהתגלתה כמשתלמת. את קמפיין מוקדמות יורו 2016 פתחה עם ניצחון 1–2 בחוץ נגד נבחרת הונגריה, וסיימה אותו במקום הראשון שהבטיח העפלה אוטומטית לטורניר יורו 2016. היה זה "הטורניר" הגדול הראשון אליו העפילה צפון אירלנד מאז מונדיאל 1986. בזכות הישגו זה זכה בתוארי הוקרה רבים- ביניהם מאמן השנה של ה-BBC, מאמן השנה של רשת הספורט האירית RTE, ועוד.

בטורניר הגמר של יורו 2016 הוגרלה נבחרת צפון אירלנד לשחק בבית עם נבחרות גרמניה, פולין ואוקראינה. צפון אירלנד הצליחה להפסיד באופן מינימלי 0–1 לפולין ולגרמניה, והעפילה לשלב שמינית הגמר בזכות ניצחון בכורה ביורו, 2-0 נגד נבחרת אוקראינה. בשלב שמינית הגמר פגשה את "אחותה" הבריטית נבחרת ווילס, והודחה בשל הפסד 0–1 משער עצמי בדקה ה-75.

בנובמבר 2019 מונה אוניל למאמנה של סטוק סיטי, ובמקביל המשיך לאמן בנבחרת צפון אירלנד. אוניל התפטר מתפקידו כמאמן צפון אירלנד ב-22 באפריל 2020 והמשיך לאמן את סטוק סיטי מהצ'מפיונשיפ.

תארים והישגים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
כשחקן
כמאמן

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מייקל אוניל בוויקישיתוף


נבחרת צפון אירלנדיורו 2016

1 מקגוברן • 2 מקלאפין • 3 פרגוסון • 4 מקאולי • 5 ג'. אוונס • 6 ביירד • 7 מקג'ין • 8 דייוויס • 9 גריג • 10 לאפרטי • 11 וושינגטון • 12 קארול • 13 ק. אוונס • 14 דאלאס • 15 מק'קלאף • 16 נורווד • 17 מקניר • 18 יוז • 19 וורד • 20 קאת'קארט • 21 מג'ניס • 22 הודסון • 23 מאנוס • מאמן: אוניל

צפון אירלנדצפון אירלנד