לדלג לתוכן

בני יהודה תל אביב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בני יהודה תל אביב
מידע כללי
כינוי השכונה
הכתומים
הזהובים
תאריך ייסוד דצמבר 1935
אצטדיון אצטדיון שכונת התקווה, תל אביב
(תכולה: 2,570)
בעלים אלירן עובד
מנכ"ל קרן בן נשר
מאמן אלי לוי
ליגה הליגה הלאומית בכדורגל עריכת הנתון בוויקינתונים
bneiyehuda.co.il
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
תלבושת שלישית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בני יהודה תל אביב הוא מועדון כדורגל ישראלי מהעיר תל אביב-יפו שהוקם בשנת 1935 בדרום תל אביב וממוקם בשכונת התקווה. המועדון משחק כיום בליגה הלאומית. צבעי הקבוצה הם כתום-שחור ואצטדיונה הביתי הוא אצטדיון שכונת התקווה. הקבוצה זכתה באליפות אחת בעונת 1989/1990, ארבע פעמים בגביע המדינה (1968, 1981, 2017 ו-2019) ופעמיים בגביע הטוטו (1992 ו-1997). וגביע הטוטו ללאומית (2025/2026).

הקמת הקבוצה והשנים הראשונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדי שכונת התקווה ומשפחת סולמי הקימו קבוצת כדורגל בשם "תל חי" בשנת 1935. חבריה העיקריים היו: נתן סולמי, יהודה יעקובי, יצחק חמו, נתן משה שרעבי, יעקב דוידי, רצון פנחס ברדה, שמעון בן-אברהם שרעבי יששכר לוי ושמעון יעקובי. נערים אלו היו חברים בתנועות נוער שונות, והקבוצה שיחקה בעיקר בשכונות צ'לנוב, שיבת ציון וגבעת נוה שאנן שבדרום תל אביב, והתחרתה מול קבוצות משכונות אחרות. כאשר הוקמה קבוצת בוגרים שונה שמה של הקבוצה ל"בני ציון" ומאוחר יותר הוחלט על הקמת "ארגון הנוער התימני בני יהודה". הקבוצה נקראה "בני יהודה" משום שההחלטה על הקמתה התקבלה על ידי מייסדיה הדתיים בשבוע בו נקראת פרשת ויגש המתחילה במילים "ויגש אליו יהודה", ויהודי תימן מיוחסים להיות צאצאים משבט יהודה על שם יהודה בן יעקב.

המשחק הראשון של קבוצה זו נערך נגד קבוצת הנוער של מכבי תל אביב, בשלהי שנת 1935. בשנה זו הקבוצה עדיין לא שיחקה באופן סדיר ושחקניה חיפשו מקורות מימון לקבוצתם. לאחר נטישת המגרש בשכונת התקווה ששימש בעיקר את שחקני הנוער של מכבי תל אביב עקב המצב הביטחוני של מאורעות תרפ"א - תרפ"ט, החלה הקבוצה להתאמן שם באופן סדיר בשנת 1936 אז הוקם רשמית המועדון כאגודת ספורט. באפריל של אותה שנה פורץ המרד הערבי הגדול ורוב חברי קבוצת הכדורגל הצטרפו לכוחות ההגנה על השכונות היהודיות בסביבת תל אביב.

רק עם סיום המרד ב-1939 חזרה הקבוצה לפעילות ספורטיבית. הקבוצה התקבלה רק ב-1940 כחברה בהתאחדות הארץ-ישראלית לכדורגל, והתחילה את דרכה בליגה ב', אז הליגה השנייה. משחקה הראשון נערך נגד קבוצת הצבא הבריטי בחולצות לבנות והרכבה כלל בין היתר את משה עדיני, משה שרעבי, נתן סולמי, יעקב מנשה, נתן שמואלי, דוד סולמי, דוד מעודד וחיים חמו. לאחר מכן, בגלל סכסוך בין אגודות הפועל למכבי, הוקמו ליגות נפרדות ובני יהודה הצטרפה לליגה של קבוצות מכבי ובית"ר. ב-1942 קיימה בני יהודה את משחקה הראשון בגביע המדינה מול מכבי ראשון לציון ונוצחה 1–4.

כשהחלה פעילות המחתרות נגד המנדט הבריטי, האגודה שימשה מקום שדרכו גויסו מאות רבות של בחורים ובחורות לשירות במחתרות – ההגנה, אצ"ל ולח"י. בשנים אלו פעילות המועדון הופסקה כמעט לגמרי, וגם כשמקימיה שאפו לחזור למגרשם בשכונת התקווה, ב-1945 נוכחו לדעת שבעל השטח עליו נבנה המגרש החליט לבנות עליו בתי מגורים והקבוצה נותרה גם ללא מגרש. אולם האחים דוד ונתן סולמי הצליחו למצוא מקום בצידו השני של נחל מוסררה והקימו מגרש זמני חדש. נתן סולמי שימש כמנהל המועדון כאשר דוד סולמי הפך למאמן הקבוצה בשנים אלו, ומשה שרעבי משמש כאיש המשק כאשר שלושתם שימשו גם שחקנים בקבוצה באותה עת. בשנים אלו שובצה בני יהודה במחוז הדרומי של ליגה ב'. באמצע עונת 1947/1948 פרצה מלחמת העצמאות ופעילות המועדון הופסקה כליל.

לאחר קום המדינה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונה הראשונה לאחר הקמת המדינה, עונת 1949/1950 בליגה המיוחדת בכדורגל שובצה בני יהודה בבית תל אביב, בליגה המיוחדת שהייתה הליגה השנייה אז, וסיימה במקום הראשון בליגה המיוחדת במחוז תל אביב, אך הליגה פורקה שוב בסוף העונה והקבוצה נאלצה לשחק בליגה ב' דרום לאחר מכן. בשנת 1951 נדדה הקבוצה פעם נוספת לשטח שהיה שדה תירס ובעלותו הייתה מפוקפקת, ובן לילה נהפך בעזרת מאות מתנדבים תושבי השכונה למגרשה הביתי הראשון של בני יהודה, מגרש "שכונת התקווה" שקיים עד היום באותו השטח.

בעונת 1951/1952 השיגה בני יהודה את ניצחונה הראשון במסגרת גביע המדינה, 2–3 נגד בית"ר ירושלים. בשנים אלו הייתה בני יהודה קבוצת אמצע טבלה בליגה ב' מחוז דרום, אשר מנסה ללא הצלחה לעלות לליגה הראשונה.

ב-1954 הוחלט על ידי ההתאחדות להפוך את ליגה א' לליגה הלאומית ולבנות ליגה א' חדשה מהקבוצות שסיימו בששת המקומות הראשונים בליגה א' מחוז צפון ודרום. בסיום העונה סיימה בני יהודה רק במקום השמיני ומצאה את עצמה בליגה השלישית (ליגה ב') ממנה עלתה רק בעונת 1956/1957. בעונת 1958/1959 עלתה בני יהודה לראשונה בתולדותיה לליגה הבכירה (אז: הליגה הלאומית) בישראל לאחר שסיימה במקום הראשון בליגה א', כאשר בסגל הקבוצה כיכבו מרקו עבוד, שלום אזולאי, דוד טסה, מאיר שירזי, יעקב גרונדמן, דני לוי, יעקב עובדיה, יוסף מהלל, שלום סינוואני, יצחק ("זכי") מזרחי ודוד יפת.

בשנה זו, תוך הכנת המועדון לליגה הראשונה, חודש המגרש בשכונת התקווה, הוכשר וניטע מחדש וכל זאת על ידי תושבי השכונה ומתנדבים. ב-19 בספטמבר 1959 ערכה בני יהודה את משחקה הראשון בליגה הראשונה אי פעם, נגד מכבי פתח תקווה, והפסידה 1–2.

בשנות ה-60 נאבקה הקבוצה על הישרדותה בליגה הראשונה והצליחה לשרוד בליגה בתנאים קשים ובתקציב נמוך מאוד. הקבוצה הצליחה לזכות בגביע הראשון שלה בעונת 1967/1968, כשניצחה בגמר 0–1 את הפועל פתח תקווה.

בשנות ה-70 המשיכה הקבוצה להיות קבוצת אמצע טבלה ומטה שבעיקר מנסה לשרוד בליגה העליונה, וכשלה פעמיים בעונות 1971/1972 ו־1975/1976, בסופן ירדה לליגה השנייה. מצב הקבוצה השתפר בעונת 1977/1978, אז עלתה הקבוצה בחזרה לליגה הראשונה.

את שנות ה-80 התחילה בני יהודה טוב כאשר בעונת 1980/1981 הייתה שנייה רק להפועל תל אביב במספר הנקודות וסיימה כסגניתה. בנוסף בעונה זו, שנחשבת אחת הגדולות במועדון, היא זכתה בגביע המדינה לאחר ניצחון על הפועל תל אביב בגמר. עונה לאחר מכן סיימה במקום השלישי. בשתי העונות שלאחר מכן התדרדרה הקבוצה עד שלבסוף ירדה לליגה הארצית בסוף עונת 1983/1984, אך לאחר עונה אחת בלבד שבה לליגה העליונה וסיימה במקום החמישי. בעונת 1986/1987 סיימה כסגניתה של בית"ר ירושלים שלקחה אליפות ראשונה בתולדותיה, אך לאחר מכן התדרדרה שוב למקום העשירי. בעונת 1988/1989 נקלעה למקום האחרון בטבלה, אך לאחר הגעתו של המאמן גיורא שפיגל הצליחה להינצל מירידה לליגת המשנה.

שיא המועדון הגיע בתחילת שנות ה-90, ובעונת 1989/1990 זכתה בני יהודה, תחת הדרכתו של שפיגל, באליפות המדינה לראשונה בתולדותיה. בעונת זו כיכבו בשורותיה יעקב אסייג, רוני מאיר, ניר מנחם, חררדו גונזלס, חזי שירזי, רואי חדד ומשה סיני שהגיע בהשאלה מהפועל תל אביב ונבחר לכדורגלן העונה בישראל לאחר שכבש 14 שערים והוסיף שישה בישולים.

בעונה שאחרי האליפות התדרדרה הקבוצה לפלייאוף התחתון, וסיימה את העונה במקום השמיני בטבלה. לאחר מכן חזרה לצמרת כאשר בקבוצה כיכבו חיים רביבו, אלון מזרחי וניקולאי קודריצקי. בעונת 1991/1992 סיימה הקבוצה כסגנית האלופה מכבי תל אביב, ובעונה שלאחר מכן סיימה במקום השלישי בטבלה, אך בהמשך שנות ה-90 הפכה לקבוצת תחתית, ובעונת 1997/1998 נשארה בליגה במחזור האחרון, לאחר שסיימה את העונה עם נקודה אחת יותר מהפועל באר שבע שירדה לליגת המשנה.

ראשית המאה ה-21

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות ה-2000 מונה למאמן הקבוצה אלי אוחנה והקבוצה ירדה פעם נוספת לליגה השנייה לראשונה לאחר 17 שנה, תוך השגת שיא מועדון שלילי של 20 הפסדים בעונה אחת. המאמן נשאר והקבוצה שבה לליגה הבכירה בסוף העונה שלאחר מכן, לאחר ניצחון של הפועל רמת גן באצטדיון המכתש.

בשנים הבאות הפכה בני יהודה לקבוצת מרכז טבלה, המסיימת את עונת הליגה הסדירה במקומות העליונים. החל מעונת 2004/2005 החלה הקבוצה לשחק באצטדיון בלומפילד.

עונת 2005/2006 הייתה עונתה המוצלחת של בני יהודה מזה שנים, והקבוצה סיימה במקום הרביעי, אשר העניק לה את הזכות להשתתף בגביע אופ"א. בני יהודה פגשה את לוקומוטיב סופיה הבולגרית ונוצחה פעמיים 0–2 ו-0–4. בני יהודה רשמה באותה עונה הישג נוסף בכך שעלתה לגמר גביע המדינה בפעם החמישית בהיסטוריה של המועדון, לאחר שבמשחק חצי הגמר ניצחה את מכבי חיפה 0-2 בהארכה. במשחק הגמר הפסידה בני יהודה 0–1 להפועל תל אביב משער בדקות הסיום.

בעונת 2008/2009, תחת הדרכתו של המאמן גיא לוזון, התחילה בני יהודה את העונה בצורה לא טובה, אך מהסיבוב השני יכולת הקבוצה השתפרה והיא סיימה את העונה במקום החמישי. היא אף קיבלה את מקומה של בית"ר ירושלים בליגה האירופית, לאחר שזו הייתה נתונה בקשיים כלכליים. הקבוצה הצליחה להעפיל לראשונה מהיווסדה עד לסיבוב הרביעי, בו הוגרלה והודחה מול PSV איינדהובן ההולנדית כאשר הפסידה 0–1 בשני המשחקים.

בעונת 2009/2010 העפילה הקבוצה לגמר גביע המדינה, בו הפסידה להפועל תל אביב בתוצאה 1–3. כמו כן, סיימה הקבוצה במקום הרביעי שהקנה לה כרטיס לליגה האירופית.

בעונת 2010/2011 בני יהודה תל אביב הייתה תחת הדרכתו של המאמן דרור קשטן הקבוצה הצליחה לעבור את הסיבוב המוקדם הראשון בליגה האירופית כאשר הדיחה את אוליסס ירבאן מארמניה לאחר תיקו 0-0 במשחק החוץ וניצחון 0–1 במשחק הבית באצטדיון בלומפילד משער של שלו מנשה. בסיבוב המוקדם השני הוגרלה בני יהודה נגד קבוצת שמרוק רוברס מאירלנד. המשחק הראשון באירלנד הסתיים בתיקו 1-1 ואילו משחק הגומלין באצטדיון בלומפילד הסתיים בניצחון האורחים 0–1, בכך סיימה בני יהודה את דרכה בליגה האירופית לעונה זו, באותה עונה סיימה בני יהודה בפלייאוף העליון בליגה במקום הרביעי.

ביוני 2011 מונה יוסי אבוקסיס לתפקיד מאמן הקבוצה. במהלך תפקידו הביא את הקבוצה למקום השלישי בטבלה ובכך העפילה הקבוצה שנה נוספת למפעל הליגה האירופית. אבוקסיס החליט לעזוב לאחר עונה אחת בעקבות מינויו לעוזר מאמן נבחרת ישראל.

ביוני 2012 חזר דרור קשטן לקדנציה נוספת במועדון כאשר חתם על חוזה לשנתיים. באוגוסט 2012 נעצרה הקבוצה בסיבוב השלישי של מוקדמות הליגה האירופית אחרי הפסד כפול לפאוק סלוניקי, ובתום העונה סיימה במקום הרביעי בליגה. בדצמבר 2013 החליט קשטן להתפטר לאחר רצף כישלונות של הקבוצה. במקומו מונה בחזרה יוסי אבוקסיס לתפקיד המאמן, אך על אף שיפור ביכולת הקבוצה היא ירדה ליגה במחזור האחרון לאחר 12 שנים רצופות בליגת העל. שנה לאחר מכן יוסי אבוקסיס הצעיד את הקבוצה בחזרה לליגת העל כמוליכת הליגה הלאומית לעונת 2014/2015. בחזרתה לליגת העל עמד יוסי אבוקסיס על הקווים אך בעקבות חילוקי דעות עם ההנהלה עבר באמצע העונה לבני סכנין בעוד הקבוצה מינתה למאמנה את יוסי מזרחי עד תום העונה.

עידן ברק אברמוב (2016–2022)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנת 2016 ניהל ברק אברמוב איש עסקים תל אביבי, שהונו מוערך בכ-300 מיליון שקל, אוהד הקבוצה ואף שימש כספונסר המועדון מספר פעמים וניסה לרכוש אותו בעבר, משא ומתן לרכישת המועדון ממשה דמאיו שניהל אותו במשך כ-13 שנים. ב-5 במאי 2016 עברה הקבוצה רשמית לידיו של אברמוב שהצהיר מצידו על הגדלת התקציב והשקעה במועדון. ב-24 במאי 2016 מינה אברמוב את אריק בנדו למאמן הקבוצה. ב-24 באוקטובר באותה השנה, לאחר הפסד למכבי פתח תקווה, פוטר בנדו מתפקידו[1] ובמקומו מונה עוזר המאמן יעקב אסייג למאמן זמני למשך כחודשיים. בדצמבר 2016 בעקבות מצבה הקשה של הקבוצה בתחתית הליגה, הוחלט בהנהלה לבצע מהפך בצוות המקצועי כאשר יצחק שום מונה למנהל הספורטיבי, שחקן העבר – אלון מזרחי מונה לנציג הבעלים וניסן יחזקאל מונה למאמן הקבוצה.

הקבוצה הצליחה להתייצב במסגרת הליגה ואף הצליחה להגיע לגמר הגביע במסגרת הגביע, אך באפריל 2017 התפטר יחזקאל מאימון הקבוצה כיוון שחש לטענתו בפגיעה בסמכויותיו על ידי שום, שמצידו התפטר אף הוא לאחר שלושה ימים[2]. במקום יחזקאל מונה שחקן העבר ומנכ"ל המועדון כפיר אדרי ביחד עם אסייג שמונה פעם נוספת באותה עונה למאמנים ביחד בעלי אותה סמכות מקצועית עד לסוף העונה כולל גמר הגביע שבו הייתה צפויה הקבוצה להשתתף.

ב-25 במאי 2017 זכתה בני יהודה בגביע המדינה השלישי של המועדון, לאחר ניצחון 4–3 על מכבי תל אביב בדו-קרב בעיטות עונשין במשחק הגמר.

בסיום העונה חתם יוסי אבוקסיס לשנתיים לאחר שחזר לאמן במועדון בפעם השלישית בקריירה, ובמקביל סיים אלון מזרחי את תפקידו כנציג הבעלים.

ב-3 באוגוסט 2017 ניצחה הקבוצה 1–0 את זניט סנקט פטרבורג באצטדיון קרסטובסקי ברוסיה במשחק הגומלין של שלב השלישי של מוקדמות הליגה האירופית, אך תוצאה זו לא הספיקה לה על מנת להעפיל לשלב הבא לאחר שהפסידה 0–2 במשחק הראשון שנערך בישראל.

בעונת 2017/2018 הוביל אבוקסיס את בני יהודה לפלייאוף העליון, ובתום העונה חתם על חוזה חדש לחמש שנים נוספות במועדון[3].

ב-15 במאי 2019 זכתה בני יהודה בגביע המדינה הרביעי של המועדון והשני בשלוש שנים, לאחר ניצחון 5–4 על מכבי נתניה בדו-קרב פנדלים במשחק הגמר (זוהי הפעם השלישית מתוך ארבע שהיא ניצחה בגמר בבעיטות הכרעה). הזכייה בגביע המדינה העניקה לה השתתפות בסיבוב השלישי במוקדמות הליגה האירופית אותו בו הוגרלה מול נפטצ'י באקו האזרית. הקבוצה גברה על יריבתה בתוצאה 4:3 בסיכום צמד המשחקים ובכך הצליחה לשחזר את הישג השיא שלה באירופה והעפילה בפעם השנייה בתולדותיה לשלב הפלייאוף.

ב-28 ביוני 2019 השיק המועדון סמל חדש, המבוסס על הישן, אשר עבר חידושים וליטושים[4].

ב-7 בינואר 2020 עבר אבוקסיס לאמן את הפועל באר שבע, וב-8 בינואר מונה אלישע לוי למאמן הקבוצה[5]. תחת שרביטו של לוי הקבוצה סיימה במקום השביעי כאשר היא מוליכה את הפלייאוף התחתון וכן הגיעה לשלב חצי גמר גביע המדינה. בעונה שלאחר מכן, פוטר לוי מפאת חוסר הצלחה של הקבוצה והסתבכות בתחתית הטבלה, ויוסי אבוקסיס חזר לקבוצה על מנת לנסות ולהצילה מירידה לליגה השנייה, כאשר עונה שנייה ברצף סיימה בפלייאוף התחתון. ניסיון זה לא צלח, ובסיום עונת 2020/2021 ירדה הקבוצה לליגה הלאומית, לאחר שבע שנים בליגה הבכירה[6].

את עונת 2021/2022 פתח יוסי אבוקסיס, שעזב את הקבוצה ב-3 בפברואר, ובמקומו מונה ניסו אביטן למאמן הקבוצה[7]. ב-12 במאי מונה עוזר המאמן לשעבר אורי גוטמן למאמן הקבוצה[8]. ב-18 במאי מינה הבעלים ברק אברמוב את דורון אוסידון לתפקיד נציג הבעלים במקומו של יוסי כהן[9]. ב-29 ביולי רכש משה דמאיו בחזרה את הקבוצה[10] וב-4 באוגוסט אשרה הוועדה להעברת זכויות את הרכישה[11]. בעונת 2023/2024 התמודדה על העלייה לליגת העל, אך לבסוף סיימה שלישית בעקבות הפרש שערים נחות מהשנייה, עירוני טבריה. ב-13 ביוני 2024 עזב דמאיו את הקבוצה והעביר את זכויות הניהול לאלירן עובד[12].

משרדי המועדון ומתחם האימונים של הקבוצה ממוקמים באצטדיון שכונת התקווה, אצטדיונה הביתי של הקבוצה בעבר, אך החל מעונת 2004/2005 עברה הקבוצה לשחק באצטדיון בלומפילד.

בשנים 20162019 עברה הקבוצה לארח באצטדיון המושבה בפתח תקווה, בעקבות הרחבת אצטדיון בלומפילד. בעונת 2019/2020 חזרה הקבוצה לארח באצטדיון בלומפילד.

הקבוצה חזרה לשחק באצטדיון שכונת התקווה בעונת 2025/26, אחרי 21 שנה. לאחר שיפוץ שנעשה על ידי עיריית תל אביב שהפך את האצטדיון להיות מותאם לליגה הלאומית[13].

סמל המועדון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סמל הארגון Lions Army

אוהדי הקבוצה משתמשים בתרנגול בתור הקמע הקבוצתי. ארגון האוהדים של בני יהודה התחלף מספר פעמים, האחרון שבהם היה "Gate 9" שהתפרק בעקבות סכסוך עם הבעלים. בשנת 2008 קם הארגון "Lions Army" שהוקם מחברי הארגון לשעבר "השדים הזהובים", וכיום הוא מונה כ-1,800 חברי ארגון רשומים. הארגון הוא האחראי העיקרי על ארגון תצוגות ומפגני עידוד לקבוצה.

למועדון ישנם אוהדים גם בקרב ידוענים וביניהם ליאור דיין, שאולי בדישי, דודו טסה, חיים משה, נסים גרמה ועוד.

ליגת העל

גביע המדינה

גביע הטוטו

  • זכייה (3) : 1991/1992, 1996/1997 2025/2026
    • סגנות (2): 1987/1988, 1989/1990

אלוף האלופים

  • זכייה (1): 1990
    • סגנות (4): 1968, 1981, 2017, 2019

גביע ליליאן

  • סגנות (1): 1987/1988

גביע הפרברים

  • זכייה: 1965[14]

שיאים קבוצתיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • עונות בליגת העל: 54 (כולל עונת 2019/2020 בליגת העל בכדורגל)
  • מיקום הכי נמוך: מקום 12 בליגת המשנה (אז ליגה ב' - דרום, בעונת 1953/1954)
  • הניצחון הגבוה ביותר בכל הזמנים: 18–0 (נגד מכבי קריית מלאכי בעונת 1963/1964 בסיבוב ב' בגביע המדינה)
  • הניצחון הגבוה ביותר בליגה הבכירה: 8–2 (נגד בית"ר ירושלים בעונת 1993/1994)
  • רצף ניצחונות הליגה הארוך ביותר בליגה הבכירה: 7 (בעונת 2007/2008 בליגת העל)
  • רצף משחקים ללא הפסד בליגה הבכירה: 29 (בעונת 1986/1987 בליגה הלאומית)
  • שיא ניצחונות בעונה: 19 (בעונת 1991/1992)
  • שיא נקודות בעונה: 62 (בעונות 1989/1990 ו-1991/1992)
  • שיא שערים בעונה: 68 (בעונת 1991/1992)
  • שיא הספיגה הנמוכה לעונה: 19 (בעונת 1985/1986)
  • שיא הפרש שערים לעונה: 24 (בעונות 1989/1990 ו־1991/1992)
  • שיא דקות ליגה ללא ספיגה: 688 דקות (בעונת 1979/1980)

שיאים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוכים בתואר מלך השערים במדי הקבוצה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עונהשם השחקןשעריםהערות
1964/1965זכי מזרחי19יחד עם ישראל אשכנזי ממכבי יפו
1991/1992אלון מזרחי20
1992/1993אלון מזרחי26
2008/2009אלירן עטר14יחד עם שמעון אבו חצירא מהפועל פתח תקווה וברק יצחקי מבית"ר ירושלים

זוכים בתואר כדורגלן העונה במדי הקבוצה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עונהשחקןתארים קבוצתייםהערות
1989/1990משה סיניאליפותכבש 14 שערים ובישל 6

שיאנים בנבחרת ישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני יהודה במפעלים האירופים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד תחילת שנות ה-90 הקבוצות הישראליות השתתפו בגביע האינטרטוטו בלבד ולא קיבלו כרטיס למפעלים האירופיים. בני יהודה השתתפה לראשונה במסגרת אירופית בעונת 1987/1988 בגביע האינטרטוטו אז הוגרלה ביחד עם בית"ר ירושלים באותו הבית וסיימה במקום הרביעי והאחרון עם נקודה בלבד. פעם נוספת השתתפה בגביע האינטרטוטו בעונת 1990/1991 והוגרלה ביחד עם מכבי חיפה, גם אז סיימה במקום הרביעי עם נקודה בלבד.

מאז 1992/1993 אז הצטרפה ישראל לגביעי אירופה רשמית, שיחקה בני יהודה שבע עונות במוקדמות גביע אופ"א והליגה האירופית מתוכם הגיעה פעמיים לשלב הפלייאוף. תוצאותיה מפורטות בטבלה להלן:

בני יהודה בגביעי אירופה
מפעל עונה שלב מועדון משחק בית משחק חוץ תוצאה סופית
גביע אופ"א 2006/2007 שלב המוקדמות השני בולגריהבולגריהלוקומוטיב סופיה 2:0 4:0 6:0
הליגה האירופית 2009/2010 שלב המוקדמות הראשון אזרבייג'ןאזרבייג'ן סימורק זקטלה 0:3 0:1 0:4
שלב המוקדמות השני לטביהלטביה דינאבורג 0:4 0:1 0:5
שלב המוקדמות השלישי פורטוגלפורטוגל פאסוס די פריירה 0:1 0:1 0:2
פלייאוף הולנדהולנד פ.ס.וו. איינדהובן 1:0 1:0 2:0
2010/2011 שלב המוקדמות הראשון ארמניהארמניה יוליסס ירוואן 0:1 0:0 0:1
שלב המוקדמות השני אירלנדאירלנד שמרוק רוברס 1:0 1:1 2:1
2011/2012 שלב המוקדמות השני אנדורהאנדורה סנטה ג'וליה 0:2 0:2 0:4
שלב המוקדמות השלישי שוודיהשוודיה הלסינגבורג 0:1 3:0 3:1
2012/2013 שלב המוקדמות השני ארמניהארמניה שיראק 0:2 0:1 0:3
שלב המוקדמות השלישי יווןיוון פאוק סלוניקי 2:0 4:1 6:1
2017/2018 שלב המוקדמות השני סלובקיהסלובקיה א.ס. טרנצ'ין 0:2 1:1 1:3
שלב המוקדמות השלישי רוסיהרוסיה זניט סנקט פטרבורג 2:0 0:1 2:1
2019/2020 שלב המוקדמות השלישי אזרבייג'ןאזרבייג'ן נפטצ'י באקו 1:2 2:2 3:4
פלייאוף שוודיהשוודיה מאלמה 1:0 3:0 4:0

שיאים אירופיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הישג השיא של המועדון במסגרות אירופאיות: שלב הפלייאוף של מוקדמות הליגה האירופית (בעונות 2009/2010 ו-2019/2020)
  • הניצחון הגבוה ביותר במסגרות האירופאיות: 4–0 (נגד דינאבורג בעונת 2009/2010 בסיבוב השני במוקדמות הליגה האירופית)
  • ההפסד הגבוה ביותר במסגרות האירופאיות: 0–4 (נגד לוקומוטיב סופיה בעונת 2007/2008 בסיבוב השני במוקדמות גביע אופ"א)
  • בעל מספר ההופעות הרב ביותר במסגרת אירופאית: איציק עזוז, 25 הופעות
  • מלך השערים במסגרות האירופאיות: פדרו גלבאן, שישה שערים

שחקני עבר בולטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם שנת התחלה שנת סיום
דוד סולמי19511961
עמנואל שפר19611962
יוסף מרימוביץ'19621963
עמנואל שפר19631964
אריה קוך1964
ישראל חליבנר1964
יעקב גרונדמן19641965
יצחק גלקסמן19651966
יעקב גרונדמן19661968
זכי מזרחי1968
אריה רדלר19681969
נחום סטלמך19691970
יעקב גרונדמן19701971
דב מאליס19711972
זכי מזרחי1972
יחיאל מור19721973
יוסף מהלל19731975
אלי פוקס19751976
צבי סינגל19761977
זאב זלצר19771979
שמעון בן יהונתן19791980
יחיאל מור 1979
שלמה שרף 1980 1983
שם שנת התחלה שנת סיום
יעקב גרונדמן19831984
ליאון קונסטנטינובסקי19841985
יצחק שניאור19851987
דוד שווייצר19871988
אהוד בן טובים1988
שפיגל ונפתלי19881989
שפיגל ולוי19891992
לבקוביץ' ולוי19921993
רמי לוי19931994
ניסים בכר19941995
יאנוש פס1995
גרונדמן ולוי19951997
ויקו חדד1997
יעקב גרונדמן19971998
רמי לוי19981999
גיורא שפיגל1999
שפיגל ופייגנבוים19992000
אלי אוחנה20002001
רמי לוי 2001
אלי אוחנה 2001 2003
ניצן שירזי 2003 2007
אלי כהן 2007 2008
אסייג ושירזי 2008
שם שנת התחלה שנת סיום
גיא לוזון20082010
דרור קשטן20102011
יוסי אבוקסיס20112012
דרור קשטן20122013
יוסי אבוקסיס20132015
יוסי מזרחי20152016
אריק בנדו2016
ניסן יחזקאל20162017
אדרי ואסייג2017
יוסי אבוקסיס20172020
אלישע לוי2020
ניר ברקוביץ'2020
כפיר אדרי(ז)20202021
יוסי אבוקסיס20212022
ניסו אביטן2022
אלישע לוי20222023
עומר פרץ 2023 2024
דוד מרטן 2024
ערן סאסי(ז)2024 2025
קובי רפואה2025
אלעד גבאי 2025
מסאי דגו 2025
אלי לוי 2025 הווה

הערות:

  • הרשימה כוללת את אנשי בני יהודה ששימשו החל משנת 1951 בתפקידים הבאים: מנג'ר / מאמן / מאמן-שחקן. אם שני בעלי תפקידים עמדו על הקווים במקביל יופיעו שמותיהם יחדיו (אם בפורמט מנג'ר ומאמן כדוגמת שפיגל ולוי בעונת 1989–1990 ואם בפורמט צמד מאמנים כדוגמת אסייג ושירזי בעונת 2007–2008).
  • מאמן זמני מסומן ב-(ז).

סגל הקבוצה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מס' עמדה שם
1 ישראלישראל שוער תומר ליטבינוב
2 ארגנטינהארגנטינה בלם תמיר ברמן
3 ישראלישראל מגן מיכאל פסטינגר
4 ישראלישראל בלם ג'ונתן אגיאפונג
5 ישראלישראל מגן מתן לוי
6 ישראלישראל קשר עילאי טרוסט
7 ישראלישראל חלוץ בן הדדי
8 ישראלישראל קשר גולן בני
9 ישראלישראל חלוץ רווה אסייג
10 ישראלישראל קשר שגיא דרור
11 ישראלישראל חלוץ דני אעמר
12 ישראלישראל מגן סתיו ישראלי
14 ישראלישראל חלוץ אדר רטנר
15 ישראלישראל מגן רז נחמיאס
מס' עמדה שם
18 ישראלישראל חלוץ נועם גיסין
19 ישראלישראל קשר אביחי וודג'ה
20 ישראלישראל מגן/קשר יובל פיבן
21 ישראלישראל שוער אוהד לויטה
22 ישראלישראל שוער עמית הראל
23 ישראלישראל מגן מאור קנדיל
26 ישראלישראל קשר אורי חסאן
27 ישראלישראל חלוץ סהר הרקובץ
33 ישראלישראל שוער אור יצחקי
36 ישראלישראל קשר אלעד שחף
55 ישראלישראל קשר נהוראי אוזנה
66 ישראלישראל קשר ג'ואל אבקה
80 ישראלישראל קשר ארד בר
98 מולדובהמולדובה קשר ויקטור סטינה
ניגריהניגריה קשר מוסטפא סלמי

צוות מקצועי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישראלישראל אלי לוי מאמן ראשי
ישראלישראל ניסו קפילוטו עוזר מאמן
ישראלישראל איתמר ניצן עוזר מאמן נוער

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בני יהודה תל אביב בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. עמית גולדשטיין, בנאדו פוטר מאימון בני יהודה, אסייג החזיר את סרט הקפטן לעזוז, באתר וואלה, 24 באוקטובר 2016
  2. עמית וסר, בני יהודה נפרדה מיצחק שום, כפיר אדרי יאמן, באתר ONE, 30 באפריל 2017
  3. עמית גולדשטיין, בני יהודה: יוסי אבוקסיס חתם לחמש שנים, באתר וואלה, 15 במאי 2018
  4. אלון בן דוד, תחל עונה וסמליה: בני יהודה השיקה סמל חדש, באתר ONE, 28 ביוני 2019
  5. תומר לוי, בא לשכונה בחור חדש: אלישע לוי סיכם בבני יהודה, באתר ערוץ הספורט, 8 בינואר 2020
  6. מאור רחמני, אחרי 7 שנים: בני יהודה ירדה רשמית ללאומית, באתר ONE, 1 במאי 2021
  7. יש מחליף ליוסי אבוקסיס: ניסו אביטן מונה למאמן בני יהודה, באתר וואלה, 3 בפברואר 2022
  8. אורי גוטמן מונה למאמנה של בני יהודה: "אתן את כל כולי", באתר וואלה, 12 במאי 2022
  9. דורון אוסידון מונה לנציג הבעלים בבני יהודה, באתר ספורט1, 18 במאי 2022
  10. גידי ליפקין, רשמית: בני יהודה חזרה לידיו של משה דמאיו, באתר ONE, 29 ביולי 2022
  11. נדב צנציפר, ועדת הזכויות אישרה את העברת הבעלות על בני יהודה, באתר ynet, 4 באוגוסט 2022
  12. רשמית: דמאיו העביר את בני יהודה לאלירן עובד, באתר ONE, 13 ביוני 2024
  13. רז זהבי, צפו. רשמי: בני יהודה חוזרת לשכונת התקווה, באתר ערוץ הספורט, 1 במאי 2025
  14. סרטונים טורניר גביע הפרברים בכדורגל, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1965
  15. עמוד השחקן של יוסף מהלל באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל