בני יהודה תל אביב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בני יהודה תל אביב
BNY2017Logo.png
מידע כללי
כינוי הכתומים
הזהובים
תאריך ייסוד 1936
אצטדיון אצטדיון המושבה, פתח תקווה (זמני)
(תכולה: 11,500)
בעלים ברק אברמוב
יו"ר יוסי כהן
מנכ"ל כפיר אדרי
מאמן יוסי אבוקסיס
ליגה ליגת העל
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ

בני יהודה תל אביב הוא מועדון כדורגל ישראלי שהוקם בשנת 1936 בדרום תל אביב, וממוקם בשכונת התקווה. צבעי הקבוצה הם כתום-שחור, והיא משחקת באצטדיון בלומפילד.

הקבוצה זכתה באליפות אחת בעונת 1989/1990, שלוש פעמים בגביע המדינה (1967/1968, 1980/1981 ו-2016/2017) ופעמיים בגביע הטוטו (1992 ו-1997). כמו כן השתתפה הקבוצה במפעלים האירופיים גביע האינטרטוטו, גביע אופ"א והליגה האירופית מספר פעמים. המועדון חבר נוסף בארגון המועדונים האירופאים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת הקבוצה והשנים הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדי שכונת התקווה הקימו קבוצת כדורגל בשם "תל חי" בשנת 1935. חבריה העיקריים היו: נתן סולמי, יהודה יעקובי, יצחק חמו, נתן משה שרעבי, יעקב דוידי, רצון פנחס ברדה, שמעון בן-אברהם שרעבי ושמעון יעקובי. נערים אלו היו חברים בחברי תנועות נוער שונות, והקבוצה שיחקה בעיקר בשכונות צ'לנוב, שיבת ציון וגבעת נוה שאנן שבדרום תל אביב, והתחרתה מול קבוצות משכונות אחרות. כאשר הוקמה קבוצת בוגרים שונה שמה של הקבוצה ל"בני ציון" ומאוחר יותר הוחלט על הקמת "ארגון הנוער התימני בני יהודה". הקבוצה נקראה "בני יהודה" משום שההחלטה על הקמתה התקבלה על ידי מייסדיה הדתיים בשבוע בו נקראת פרשת ויגש המתחילה במילים "ויגש אליו יהודה", ויהודי תימן מיוחסים ליהודה בן יעקב.

המשחק הראשון של קבוצה זו נערך נגד קבוצת הנוער של מכבי תל אביב, בשלהי שנת 1935. בשנה זו הקבוצה עדיין לא שיחקה באופן סדיר ושחקניה חיפשו מקורות מימון לקבוצתם. לאחר נטישת המגרש בשכונת התקווה ששימש בעיקר את שחקני הנוער של מכבי תל אביב עקב המצב הביטחוני של מאורעות תרפ"א - תרפ"ט, החלה הקבוצה להתאמן שם באופן סדיר בשנת 1936 אז הוקם רשמית המועדון כאגודת ספורט. באפריל של אותה שנה פורץ המרד הערבי הגדול ורוב חברי קבוצת הכדורגל הצטרפו לכוחות ההגנה על השכונות היהודיות בסביבת תל אביב.

רק עם סיום המרד ב-1939 חזרה הקבוצה לפעילות ספורטיבית. הקבוצה התקבלה רק ב-1940 כחברה בהתאחדות הארץ-ישראלית לכדורגל, והתחילה את דרכה בליגה ב', אז הליגה השנייה. משחקה הראשון נערך נגד קבוצת הצבא הבריטי בחולצות לבנות והרכבה כלל בין היתר את משה עדיני, משה שרעבי, נתן סולמי, יעקב מנשה, נתן שמואלי, דוד סולמי, דוד מעודד וחיים חמו. לאחר מכן, בגלל סכסוך בין אגודות הפועל למכבי, הוקמו ליגות נפרדות ובני יהודה הצטרפה לליגה של קבוצות מכבי ובית"ר. ב-1942 קיימה בני יהודה את משחקה הראשון בגביע המדינה מול מכבי ראשון לציון ונוצחה 4-1.

כשהחלה פעילות המחתרות נגד המנדט הבריטי, האגודה שימשה מקום שדרכו גויסו מאות רבות של בחורים ובחורות לשירות במחתרות – ההגנה, אצ"ל ולח"י. בשנים אלו פעילות המועדון הופסקה כמעט לגמרי, וגם כשמקימיה שאפו לחזור למגרשם בשכונת התקווה, ב-1945 נוכחו לדעת שבעל השטח עליו נבנה המגרש החליט לבנות עליו בתי מגורים והקבוצה נותרה גם ללא מגרש. אולם האחים דוד ונתן סולמי הצליחו למצוא מקום בצידו השני של נחל מוסררה והקימו מגרש זמני חדש. נתן סולמי שימש כמנהל המועדון כאשר דוד סולמי הפך להיות מאמן הקבוצה בשנים אלו, ומשה שרעבי משמש כאיש המשק כאשר שלושתם שימשו גם שחקנים בקבוצה באותה עת. בשנים אלו שובצה בני יהודה במחוז הדרומי של ליגה ב'. באמצע עונת 1947/1948 פרצה מלחמת העצמאות ופעילות המועדון הופסקה כליל.

לאחר קום המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונה הראשונה לאחר הקמת המדינה, עונת 1949/1950 בליגה המיוחדת בכדורגל שובצה בני יהודה בבית תל אביב, בליגה המיוחדת שהייתה הליגה השנייה אז, וסיימה במקום הראשון בליגה המיוחדת במחוז תל אביב, אך הליגה פורקה שוב בסוף העונה והקבוצה נאלצה לשחק בליגה ב' דרום לאחר מכן. בשנת 1951 נדדה הקבוצה פעם נוספת לשטח שהיה שדה תירס ובעלותו הייתה מפוקפקת, ובן לילה נהפך בעזרת מאות מתנדבים תושבי השכונה למגרשה הביתי הראשון של בני יהודה, מגרש "שכונת התקווה" שקיים עד היום באותו השטח.

בעונת 1951/1952 השיגה בני יהודה את ניצחונה הראשון במסגרת גביע המדינה, 2-3 נגד בית"ר ירושלים. בשנים אלו הייתה בני יהודה קבוצת אמצע טבלה בליגה ב' מחוז דרום, אשר מנסה ללא הצלחה להתברג לליגה הראשונה.

ב-1954 הוחלט על ידי ההתאחדות להפוך את ליגה א' לליגה הלאומית ולבנות ליגה א' חדשה מהקבוצות שסיימו בששת המקומות הראשונים בליגה א' מחוז צפון ודרום. בסיום העונה סיימה בני יהודה רק במקום השמיני ומצאה את עצמה בליגה השלישית (ליגה ב') ממנה עלתה רק בעונת 1956/1957. בעונת 1958/1959 שבה בני יהודה לליגה הראשונה (אז: הליגה הלאומית) בישראל לאחר שסיימה במקום הראשון בליגה א', כאשר בסגל הקבוצה כיכבו מרקו עבוד, שלום אזולאי, דוד טסה, מאיר שירזי, יעקב גרונדמן, דני לוי, יעקב עובדיה, יוסף מהלל, שלום סינוואני, יצחק ("זכי") מזרחי ודוד יפת.

בשנה זו, תוך הכנת המועדון לליגה הראשונה, חודש המגרש בשכונת התקווה, הוכשר וניטע מחדש וכל זאת על ידי תושבי השכונה ומתנדבים. ב-19 בספטמבר 1959 ערכה בני יהודה את משחקה הראשון בליגה הראשונה אי פעם, נגד מכבי פתח תקווה, והפסידה 2-1.

בשנות ה-60 נאבקה הקבוצה על הישרדותה בליגה הראשונה והצליחה לשרוד בליגה בתנאים קשים ובתקציב נמוך מאוד. הקבוצה הצליחה לזכות בגביע הראשון שלה בעונת 1967/1968, כשניצחה בגמר 0-1 את הפועל פתח תקווה.

בשנות ה-70 המשיכה הקבוצה להיות קבוצת אמצע טבלה ומטה שבעיקר מנסה לשרוד בליגה העליונה, וכשלה פעמיים בעונות 1971/1972 ו1975/1976, בסופן ירדה לליגה השנייה. מצב הקבוצה השתפר בשנים בעונת 1977/1978, אז חזרה הקבוצה לליגה הראשונה.

את שנות ה-80 התחילה בני יהודה טוב כאשר בעונת 1980/1981 הייתה שנייה רק להפועל תל אביב במספר הנקודות וסיימה כסגניתה. בנוסף בעונה זו, שנחשבת אחת הגדולות במועדון, היא זכתה בגביע המדינה לאחר ניצחון על הפועל תל אביב בגמר. עונה לאחר מכן סיימה במקום השלישי. בשתי העונות שלאחר מכן התדרדרה הקבוצה עד שלבסוף ירדה לליגה הארצית בסוף עונת 1983/1984, אך לאחר עונה אחת בלבד שבה לליגה העליונה וסיימה במקום החמישי. בעונת 1986/1987 סיימה כסגניתה של בית"ר ירושלים שלקחה אליפות ראשונה בתולדותיה, אך לאחר מכן התדרדרה שוב למקום העשירי.

שיא המועדון הגיע בתחילת שנות ה-90, ובעונת 1989/1990 זכתה בני יהודה באליפות המדינה לראשונה בתולדותיה. בעונת זו כיכבו בשורותיה יעקב אסייג,שמואל עובדיה, רוני מאיר, ניר מנחם, חיררדו גונזלס, חזי שירזי ומשה סיני שהגיע בהשאלה מהפועל תל אביב ונבחר לכדורגלן העונה בישראל לאחר שכבש 14 שערים ובישל שישה שעזרו לקבוצה לקחת את התואר.

החל מעונת 1993/1994, נחשבה הקבוצה לקבוצת תחתית הנאבקת בעור שיניה להישאר בליגת העל.

ראשית המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות ה-2000 ירדה הקבוצה פעם נוספת לליגה השנייה לראשונה לאחר 17 שנה, תוך השגת שיא מועדון שלילי של 20 הפסדים בעונה אחת. הקבוצה שבה לליגה הבכירה בסוף העונה שלאחר מכן, לאחר ניצחון על הפועל רמת גן באצטדיון המכתש.בשנים הבאות הפכה בני יהודה לקבוצת מרכז טבלה, המסיימת את עונת הליגה הסדירה במקומות העליונים.

עונת 2005/2006 הייתה עונתה המוצלחת של בני יהודה מזה שנים, והקבוצה סיימה במקום הרביעי, אשר העניק לה את הזכות להשתתף בגביע אופ"א. בני יהודה פגשה את לוקומוטיב סופיה הבולגרית ונוצחה פעמיים 2-0 ו-4-0. בני יהודה רשמה באותה עונה הישג נוסף בכך שעלתה לגמר גביע המדינה בפעם החמישית בהיסטוריה של המועדון, לאחר שבמשחק חצי הגמר ניצחה את מכבי חיפה 0-2 בהארכה. במשחק הגמר הפסידה בני יהודה 1-0 להפועל תל אביב משער בדקות הסיום.

בעונת 2008/2009 תחת הדרכתו של המאמן גיא לוזון התחילה בני יהודה את העונה בצורה לא טובה, אך מהסיבוב השני יכולת הקבוצה השתפרה והיא סיימה את העונה במקום החמישי. היא אף קיבלה את מקומה של בית"ר ירושלים בליגה האירופית, לאחר שזו הייתה נתונה בקשיים כלכליים. הקבוצה הצליחה להעפיל לראשונה מהיווסדה עד לסיבוב הרביעי, בו הוגרלה והודחה מול PSV איינדהובן ההולנדית כאשר הפסידה 1-0 בשני המשחקים.

בעונת 2009/2010 העפילה הקבוצה לגמר גביע המדינה, בו הפסידה להפועל תל אביב בתוצאה 3-1. כמו כן, סיימה הקבוצה במקום הרביעי שהקנה לה כרטיס לליגה האירופית.

בעונת 2010/2011 בני יהודה תל אביב הייתה תחת הדרכתו של המאמן דרור קשטן הקבוצה הצליחה לעבור את הסיבוב המוקדם הראשון בליגה האירופית כאשר הדיחה את אוליסס ירבאן מארמניה לאחר תיקו 0-0 במשחק החוץ וניצחון 0-1 במשחק הבית באצטדיון בלומפילד משער של שלו מנשה. בסיבוב המוקדם השני הוגרלה בני יהודה נגד קבוצת שמרוק רוברס מאירלנד. המשחק הראשון באירלנד הסתיים בתיקו 1-1 ואילו משחק הגומלין באצטדיון בלומפילד הסתיים בניצחון האורחים 0-1, בכך סיימה בני יהודה את דרכה בליגה האירופית לעונה זו, באותה עונה סיימה בני יהודה בפלייאוף העליון בליגה במקום הרביעי.

ביוני 2011 מונה יוסי אבוקסיס לתפקיד מאמן הקבוצה. במהלך תפקידו הביא את הקבוצה למקום השלישי בטבלה ובכך העפילה הקבוצה שנה נוספת למפעל הליגה האירופית. אבוקסיס החליט לעזוב לאחר עונה אחת בעקבות מינויו לעוזר מאמן נבחרת ישראל.

ביוני 2012 חזר דרור קשטן לקדנציה נוספת במועדון כאשר חתם על חוזה לשנתיים. באוגוסט 2012 הודחה הקבוצה ממוקדמות הליגה האירופית אחרי הפסד כפול לפאוק סלוניקי, ובתום העונה סיימה במקום הרביעי בליגה, בדצמבר 2013 החליט קשטן להתפטר לאחר רצף כשלונות של הקבוצה. במקומו מונה בחזרה יוסי אבוקסיס לתפקיד המאמן, אך למרות שיפור ביכולת הקבוצה היא ירדה ליגה במחזור האחרון לאחר 12 שנים בליגת העל. ב-8 במאי 2015 הבטיחה הקבוצה את חזרתה לליגת העל לאחר עונה אחת בליגה הלאומית.

עידן ברק אברמוב (2016 ואילך)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנת 2016 ניהל ברק אברמוב איש עסקים תל אביבי, שהונו מוערך בכ-300 מיליון שקל, אוהד הקבוצה ואף שימש כספונסר המועדון מספר פעמים וניסה לרכוש אותו בעבר, משא ומתן לרכישת המועדון ממשה דמאיו שניהל אותו במשך כ-13 שנים. ב-5 במאי 2016 עברה הקבוצה רשמית לידיו של אברמוב שהצהיר מצידו על הגדלת התקציב והשקעה במועדון.

ב-25 במאי 2017 זכתה בני יהודה בגביע המדינה השלישי של המועדון, לאחר ניצחון 4-3 על מכבי תל אביב בדו-קרב בעיטות עונשין, גביע ראשון לאחר 36 שנה.

ב-3 באוגוסט הצליחה הקבוצה שאומנה בידי יוסי אבוקסיס לנצח 1-0 ברוסיה את זניט סנקט פטרבורג באצטדיון קרסטובסקי בשלב השלישי של מוקדמות הליגה האירופית וזכתה לשבחים בתקשורת הישראלית והרוסית, אך הודחה בשל העובדה שזניט ניצחה בישראל 2-0.

אצטדיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

משרדי המועדון ממוקמים באצטדיון שכונת התקווה, אצטדיונה הביתי של הקבוצה, אך החל מעונת 2004/2005 עברה הקבוצה לשחק באצטדיון בלומפילד.

אוהדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוהדי הקבוצה משתמשים בתרנגול בתור הקמע הקבוצתי. ארגון האוהדים של בני יהודה התחלף מספר פעמים, כיום הוא מכונה "Gate 9" - אחראי על ארגון תצוגות ומפגני עידוד לקבוצה.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליגת העל

גביע המדינה

גביע הטוטו

  • זכייה (2) : 1991/1992, 1996/1997
    • סגנות (2): 1987/1988, 1989/1990

אלוף האלופים

  • זכייה (1): 1989
    • סגנות (3): 1967, 1980, 2017

גביע ליליאן

  • סגנות (1): 1987/1988

שיאים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיאים קבוצתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עונות בליגת העל: 51 (כולל עונת 2016/2017)
  • מיקום הכי נמוך: מקום 12 בליגת המשנה (אז ליגה ב' - דרום, בעונת 1953/1954)
  • הניצחון הגבוה ביותר בליגה: 2:8 (נגד בית"ר ירושלים בעונת 1993/1994)
  • הניצחון הגבוה ביותר בכל הזמנים: 0:18 (נגד מכבי קריית מלאכי בעונת 1963/1964 בסיבוב ב' בגביע המדינה)
  • רצף ניצחונות הליגה הארוך ביותר בליגה הראשונה: 7 (בעונת 2007/2008 בליגת העל)
  • רצף משחקים ללא הפסד בליגה הראשונה: 29 (בעונת 1986/1987 בליגה הלאומית)
  • שיא ניצחונות בעונה: 19 (בעונת 1991/1992)
  • שיא נקודות בעונה: 62 (בעונות 1989/1990 ו1991/1992)
  • שיא שערים בעונה: 68 (בעונת 1991/1992)
  • שיא הספיגה הנמוכה לעונה: 19 (בעונת 1985/1986)
  • שיא הפרש שערים לעונה: 24 (בעונות 1989/1990 ו1991/1992)
  • שיא דקות ליגה ללא ספיגה: 688 דקות (בעונת 1979/1980)

שיאים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בעל מספר ההופעות הרב ביותר: אהוד בן טובים, 458 הופעות (350 בליגה העליונה בלבד)
  • מלך השערים בכל הזמנים במשחקי ליגה בלבד: אהוד בן טובים, 168 שערים (92 בליגה עליונה בלבד)
  • מלך השערים בכל הזמנים במשחקי גביע המדינה בלבד: זכי מזרחי, 23 שערים
  • מלך השערים בכל הזמנים למשחק אחד: זכי מזרחי, 10 שערים (במשחק אחד, בתאריך ה-6 באוקטובר 1963 בניצחון בני יהודה נגד מכבי קריית מלאכי בתוצאה 0:18)
  • שיא שערים לשחקן בעונה אחת (33 משחקים): אלון מזרחי, 26 שערים (בעונת 1992/1993)

זוכים בתואר מלך השערים של ליגת העל במדי בני יהודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה שם השחקן שערים הערות
1964/1965 זכי מזרחי 19 יחד עם ישראל אשכנזי ממכבי יפו
1991/1992 אלון מזרחי 20
1992/1993 אלון מזרחי 26
2008/2009 אלירן עטר 14 יחד עם שמעון אבו חצירא מהפועל פתח תקווה וברק יצחקי מבית"ר ירושלים

זוכים בתואר כדורגלן העונה בישראל במדי בני יהודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה שחקן תארים קבוצתיים הערות סיקור
1989/1990 משה סיני אליפות כבש 14 שערים ובישל 6

שיאנים בנבחרת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני יהודה בגביעי אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד תחילת שנות ה-90 הקבוצות הישראליות השתתפו בגביע האינטרטוטו בלבד ולא קיבלו כרטיס למפעלים האירופיים. בני יהודה השתתפה לראשונה במסגרת אירופית בעונת 1987/1988 בגביע האינטרטוטו אז הוגרלה ביחד עם בית"ר ירושלים באותו הבית וסיימה במקום הרביעי והאחרון עם נקודה בלבד. פעם נוספת השתתפה בגביע האינטרטוטו בעונת 1990/1991 והוגרלה ביחד עם מכבי חיפה, גם אז סיימה במקום הרביעי עם נקודה בלבד.

מאז 1992/1993 אז הצטרפה ישראל לגביעי אירופה רשמית, שיחקה בני יהודה שש עונות במוקדמות גביע אופ"א והליגה האירופית. תוצאותיה מפורטות בטבלה להלן:

מפעל עונה שלב מועדון משחק בית משחק חוץ תוצאה סופית
גביע אופ"א 2006/2007 שלב המוקדמות השני בולגריהבולגריהלוקומוטיב סופיה 2:0 4:0 6:0
הליגה האירופית 2009/2010 שלב המוקדמות הראשון אזרבייג'ןאזרבייג'ן סימורק זקטלה 0:3 0:1 0:4
שלב המוקדמות השני לטביהלטביה דינאבורג 0:4 0:1 0:5
שלב המוקדמות השלישי פורטוגלפורטוגל פאסוס די פריירה 0:1 0:1 0:2
פלייאוף הולנדהולנד פ.ס.וו. איינדהובן 1:0 1:0 2:0
2010/2011 שלב המוקדמות הראשון ארמניהארמניה יוליסס ירוואן 0:1 0:0 0:1
שלב המוקדמות השני אירלנדאירלנד שמרוק רוברס 1:0 1:1 2:1
2011/2012 שלב המוקדמות השני אנדורהאנדורה סנטה ג'וליה 0:2 0:2 0:4
שלב המוקדמות השלישי שוודיהשוודיה הלסינגבורג 0:1 3:0 3:1
2012/2013 שלב המוקדמות השני ארמניהארמניה שיראק 0:2 0:1 0:3
שלב המוקדמות השלישי יווןיוון פאוק סלוניקי 2:0 4:1 6:1
2017/2018 שלב המוקדמות השני סלובקיהסלובקיה א.ס. טרנצ'ין 0:2 1:1 1:3
שלב המוקדמות השלישי רוסיהרוסיה זניט סנקט פטרבורג 2:0 0:1 2:1

שיאים אירופיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקני עבר בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם שנת התחלה שנת סיום
דוד סולמי 1951 1961
עמנואל שפר 1961 1962
יוסף מרימוביץ' 1962 1963
עמנואל שפר 1963 1964
אריה קוך 1964 1964
ישראל חליבנר 1964 1964
יעקב גרונדמן 1964 1965
יצחק גלקסמן 1965 1966
יעקב גרונדמן 1966 1968
זכי מזרחי 1968 1968
אריה רדלר 1968 1969
נחום סטלמך 1969 1970
יעקב גרונדמן 1970 1971
דב מאליס 1971 1972
זכי מזרחי 1972 1972
יחיאל מור 1972 1973
יוסף מהלל 1973 1975
אלי פוקס 1975 1976
צבי סינגל 1976 1977
זאב זלצר 1977 1979
יחיאל מור 1979 1979
שם שנת התחלה שנת סיום
שמעון בן יהונתן 1979 1980
שלמה שרף 1980 1983
יעקב גרונדמן 1983 1984
ליאון קונסטנטינובסקי 1984 1985
יצחק שניאור 1985 1987
דוד שווייצר 1987 1988
אהוד בן טובים 1988 1988
שפיגל ונפתלי 1988 1989
שפיגל ולוי 1989 1992
לבקוביץ' ולוי 1992 1993
רמי לוי 1993 1994
ניסים בכר 1994 1995
יאנוש פס 1995 1995
גרונדמן ולוי 1995 1997
ויקו חדד 1997 1997
יעקב גרונדמן 1997 1998
רמי לוי 1998 1999
גיורא שפיגל 1999 1999
שפיגל ופייגנבוים 1999 2000
שם שנת התחלה שנת סיום
אלי אוחנה 2000 2001
רמי לוי 2001 2001
אלי אוחנה 2001 2003
ניצן שירזי 2003 2007
אלי כהן 2007 2008
אסייג ושירזי 2008 2008
גיא לוזון 2008 2010
דרור קשטן 2010 2011
יוסי אבוקסיס 2011 2012
דרור קשטן 2012 2013
יוסי אבוקסיס 2013 2015
יוסי מזרחי 2015 2016
אריק בנדו 2016 2016
ניסן יחזקאל 2016 2017
אדרי ואסייג 2017 2017
יוסי אבוקסיס 2017

הרשימה כוללת את אנשי בני יהודה ששימשו החל משנת 1951 בתפקידים הבאים: מנג'ר / מאמן / מאמן-שחקן. אם שני בעלי תפקידים עמדו על הקווים במקביל יופיעו שמותיהם יחדיו (אם בפורמט מנג'ר ומאמן כדוגמת שפיגל ולוי בעונת 1989-1990 ואם בפורמט צמד מאמנים כדוגמת אסייג ושירזי בעונת 2007-2008).

סגל הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקני בני יהודה במשחק נגד זניט סנקט פטרסבורג בליגה האירופית בעונת 2017/2018

נכון ל-13 בספטמבר 2017

מס' עמדה שם
1 ליטאליטא שוער אמיליוס זובאס
2 ישראלישראל בלם דן מורי
3 ישראלישראל מגן בן תורג'מן
4 ישראלישראל בלם פז בן ארי
5 ישראלישראל בלם עאיד חבשי
6 ישראלישראל קשר יובל אשכנזי
7 ישראלישראל מגן שי קונסטנטין
8 ישראלישראל חלוץ מתן חוזז
10 ישראלישראל קשר רועי גורדנה
11 ישראלישראל חלוץ יונתן כהן
13 הרפובליקה של קונגוהרפובליקה של קונגו חלוץ מאוויס צ'יבוטה
14 ישראלישראל מגן דניאל פלשר
מס' עמדה שם
15 ישראלישראל מגן אלי בלילתי
16 ישראלישראל חלוץ דובב גבאי
17 ישראלישראל מגן איציק עזוז (קפטן)
18 ישראלישראל קשר אליאל פרץ
21 ליטאליטא קשר נריוס ואלסקיס
22 ישראלישראל שוער איתמר ישראלי
23 ישראלישראל מגן מאור קנדיל
27 ברזילברזיל קשר מרסלו
30 ישראלישראל קשר סתיו פיניש
33 ישראלישראל קשר ירדן שועה
77 ישראלישראל חלוץ אלמוג בוזגלו
קרואטיהקרואטיה קשר אנטוניו מרשיץ'

צוות מקצועי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמן ראשי ישראלישראל יוסי אבוקסיס
עוזר מאמן ישראלישראל אורי גוטמן
מאמן שוערים ישראלישראל יעקב אסייג
מאמן כושר ישראלישראל אבנר עיני

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זוהיר בהלול, רמי ברוש, יגאל ביטון, האנציקלופדיה לכדורגל ישראלי, כרך ג', עמ' 150 - 163, הוצאת ישראגול, 2011

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בני יהודה תל אביב בוויקישיתוף