מייקל לופז-אלגריה
 | |
| לידה |
30 במאי 1958 (בן 66) מדריד, ספרד  |
|---|---|
| מידע כללי | |
| השכלה |
|
| זמן שהייה בחלל | 275 ימים, ו-35 דקות |
| מספר פעילות חוץ-רכבית | 10 |
| זמן שהייה בפעילות חוץ-רכבית | 67 שעות ו-40 דקות |
| ביוגרפיה בנאס"א | מייקל לופז-אלגריה באתר נאס"א (באנגלית) |
| משימות | |
|
STS-92, Axiom Mission 1, STS-73, סויוז TMA-9, STS-113, משלחת מס' 14 לתחנת החלל הבין-לאומית, Axiom Mission 3 | |
| עיטורים | |
| |
  | |
מייקל לופז-אלגריה (בספרדית: Miguel Eladio López Alegría; נולד ב-30 במאי 1958) הוא טייס חלל, טייס ניסוי ואסטרונאוט מסחרי בעל אזרחות כפולה, אמריקאית וספרדית.[1] עד כה ביצע שלוש משימות טיסה למעבורת חלל ומשימת טיסה לתחנת חלל בין-לאומית אחת. הוא ידוע בכך שביצע עד כה עשר הליכות חלל, וכיום מחזיק בשיא משך ההליכה בחלל השני באורכו בכל הזמנים (ראשון בקרב האסטרונאוטים של נאס"א). בנוסף היה שותף בשהות בחלל החמישית באורכה מבין האמריקאים שאורכה היה 215 ימים. בזמן הזה שהה על סיפון תחנת החלל הבין-לאומית מ-18 בספטמבר 2006 ועד 21 באפריל 2007. לופז-אלגריה פיקד על Axiom Mission 1, המשימה הראשונה הראשונה אי פעם של טיסה מסחרית לתחנת החלל הבין-לאומית, ששוגרה ב-8 באפריל 2022, ובילה כ-17 ימים במסלול כדור הארץ.[2]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בן לאב ספרדי ולאם אמריקאית, לופז-אלגריה נולד במדריד, ספרד וגדל במיסיון וייחו, קליפורניה. לאחר שסיים את לימודיו ב-Mission Viejo High School,[3] הוא הצטרף לצי ארצות הברית, שם קיבל תואר ראשון בהנדסת מערכות מהאקדמיה הימית של ארצות הברית ב-1980 ותואר שני במדעים בהנדסת אווירונאוטיקה מבית הספר לתארים מתקדמים של הצי האמריקאי ב־1988. לופז אלגריה הוכשר לתפקיד טייס ימי בשנת 1981, הניסיון התעופתי שלו בחיל הים היה כטייס מדריך בטייסת הכשרה 2 (VT-2) בתחנת האוויר הימי Whiting Field ליד פנסקולה, פלורידה, ב-Fleet Air Connaissance Squadron 2 (VQ-2) ברוטה, ספרד, ובמרכז הניסויים האווירי הימי ב-NAS Patuxent River, מרילנד. הוא היה טייס ה-EP-3E הראשון שנבחר לבית הספר לטיסת מבחן של הצי האמריקאי. הוא בוגר התוכנית של בית הספר הרווארד קנדי למנהלים בכירים בביטחון לאומי ובינלאומי. הוא שולט באנגלית, ספרדית, צרפתית ורוסית.
בנו ניקולס כיכב לצדו ב-2006 בסרט התיעודי "מירה לה לונה" בבימויו של אדוארד בוש. הוא הופיע בסרט תיעודי שני, בבימויו של מנואל הוארגה, Son And Moon, שיצא להקרנים בספרד ב-2009. בסרט השתתפו גם האסטרונאוטים מיכאיל טיורין וסוניטה וויליאמס.
לופז-אלגריה הוא יועץ עצמאי לחברות חלל מסורתיות ומסחריות, הוא מכהן במספר מועצות וועדות מייעצות לארגונים ציבוריים ופרטיים, ועוסק בהרצאות מול קהל בארץ ובעולם. הוא כיום מתגורר בוושינגטון די. סי..
משימות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
משימת החלל הראשונה של לופז-אלגריה הייתה STS-73 ב-1995; במשך מספר שנים לאחר מכן הוא הוביל את משרד צוות תחנת החלל הבינלאומית (ISS) של נאס"א. בשנת 2000 הוא חזר לחלל על סיפון STS-92 וב-2002 ב-STS-113. במהלך טיסה STS-92, הוא בחן את תרמיל הריחוף SAFER עם האסטרונאוט ג'ף ויסוף, במהלך הניסוי הוא התרחק עד 15 מטרים מהחללית.[4]
באוקטובר 2001 הוא שירת כאקוונאוט בצוות ה-NEEMO הראשון על סיפון המעבדה התת-ימית אקוואריוס.[5]
ב-20 בספטמבר 2006, לופז-אלגריה הגיע לתחנת החלל הבין-לאומית כמפקד משלחת מס' 14, לאחר שהמריא מבייקונור, קזחסטן ב-18 בספטמבר, על סיפון סויוז TMA-9. במשלחת 14, הוא ביצע חמש הליכות חלל. ב-21 באפריל 2007, הוא עזב את תחנת החלל וחזר לכדור הארץ.
לופז-אלגריה מחזיק בשיא האמריקאי בכל הזמנים במספר הליכות חלל (10) ומשך הליכות חלל כולל (67 שעות ו-40 דקות). למחזיק השיא הקודם, ג'רי ל. רוס, היו בסך הכל 9 הליכות חלל עם משך של 58 שעות ו-18 דקות. לופז-אלגריה הוא טייס החלל השני הכי מנוסה בסך הכל, אחרי אנטולי סולובייב הרוסי. ב-2 באפריל 2007, לופז-אלגריה קבע את השיא של משימת החלל הארוכה ביותר של אסטרונאוט אמריקאי. השהות שלו בחלל במשימה בודדת היה 215 ימים (משימת החלל הארוכה ביותר שנרשמה היא זו של ולרי פוליאקוב, שבילה 437 ימים על סיפון תחנת החלל הרוסית מיר ב-1994 וב-1995).[6]
קריירה לאחר נאס"א
[עריכת קוד מקור | עריכה]לופז-אלגריה פרש מנאס"א ב-12 במרץ 2012[7] ושימש כנשיא הפדרציה לטיסות החלל המסחריות עד סוף 2014.
בשנת 2017 לופז-אלגריה הצטרף לאקסיום ספייס כמנהל פיתוח עסקי.[8] הוא טס לחלל שוב בשנת 2022 בחללית דרגון C206 אנדוור כמפקד משימה של משימת 1 Axiom, המשימה הראשונה של חברת אקסיום ספייס לתחנת החלל הבין-לאומית.[9] במהלך שהות בתחנת החלל צוות המשימה ביצע 25 ניסויים מדעים[10]
בינואר 2024 לופז-אלגריה פיקד על משימת Axiom Mission 3. יחד איתו טסו ולטר וילדיי, אלפר גזרבצי ומרקוס ואנדט.
פרסים ועיטורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מדליית שירות ההגנה הלאומית עם כוכב פרס אחד
- מדליית טיסת החלל של נאס"א עם שלושה אשכולות עלי אלון
- מדליה "על הצטיינות בחקר החלל"
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מייקל לופז-אלגריה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Entrevista exclusiva con el astronauta español MIGUEL LÓPEZ-ALEGRIA - YouTube". YouTube.
- ^ Gorman, Steve (9 באפריל 2022). "Space station's first all-private astronaut team welcomed aboard orbiting platform". Financial Post.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Khatchatryan, Astgik (במאי 2020). "Space of Honor". Orange Coast: 59.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ STS-92 NASA Mission Report #15 (אורכב 25.11.2020 בארכיון Wayback Machine) NASA, 2008-10-18.
- ^ NASA (2006-03-21). "NASA – NEEMO History". National Aeronautics and Space Administration. נבדק ב-2011-09-22.
- ^ "Soyuz docks to station". Spaceflight Now.
- ^ "Astronaut M. Lopez-Alegria's post-NASA career - collectSPACE: Messages".
- ^ "About Axiom Space - Michael López-Alegría". Axiom Space. אורכב מ-המקור ב-7 בפברואר 2019. נבדק ב-3 בפברואר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Irene Klotz [@Free_Space] (18 בספטמבר 2020). "Space Hero mission is about 4th on @Axiom_Space manifest, Mike Suffredini tells @AviationWeek. First up in Oct '21 is flight of 3 private individuals and former @NASA_Astronauts Mike Lopez-Algeria" (Tweet) – via Twitter.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ https://www.axiomspace.com/news/ax-1-research-expands-access-to-iss