בערך זה יש מקורות, אבל ניתן וכדאי לשפר את המקורות שכבר קיימים בו. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך שניתן לשפר את מקורותיו
בערך זה יש מקורות, אבל ניתן וכדאי לשפר את המקורות שכבר קיימים בו. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
האקדמיה הימית של ארצות הברית United States Naval Academy
מועמדים לקבלה ללימודים באקדמיה נדרשים להגיש בקשה ישירות לאקדמיה וכמו כן לקבל אישור למינוי, בדרך כלל מחבר הקונגרס האמריקאי. במקרה והמועמד אזרח פוארטו ריקו, איי מריאנה הצפוניים, גואם, סמואה, איי הבתולה או תושב וושינגטון הבירה, עליו לקבל מינוי מהנציב האמריקאי במקום מושבו. דרך נוספת לקבל מינוי היא ישירות מנשיא ארצות הברית או סגנו. והדרך השלישית היא להיות בנו או בתו של מוענק מדליית הכבוד האמריקנית. הסטודנטים הלומדים במוסד הם צוערים ושכר לימודם ממומן באופן מלא על ידי חיל הים האמריקאי בתמורה לשירות פעיל בתום תקופת לימודיהם כקצינים. הלימודים באקדמיה מתחילים בחודש יולי, כאשר מספר הסטודנטים המתקבלים הוא כ-1300. מסיימים את הלימודים כ-1000 צוערים. רוב הבוגרים מגויסים לצי ארצות הברית או לחיל הנחתים כקצינים בדרגת סגן משנה (לוטננט משנה), כאשר בוגרים אזרחי חוץ מגויסים כקצינים בצבאות של מדינות האזרחות שלהם. כל מחזור ישנם מספר בוגרים המגויסים לצבא ארצות הברית או לחיל האוויר האמריקאי למרות שסיימו את האקדמיה הימית.
הצוערים לומדים לקראת תואר ראשון ארבע-שנתי במדעים מדויקים (תואר B.Sc). יחד עם הלימודים האקדמאים הצוערים לומדים, מתנסים ונבחנים בפיקוד, מנהיגות צבאית וניווטי שטח, ומחויבים להשתתפות בלפחות פעילות ספורטיבית תחרותית אחת. הצוערים מחויבים לדבוק בקוד הכבוד של הצוער הקובע כי הצוער לא ישקר, ירמה, יגנוב ומחויב לא לגלות סובלנות כלפי אלו שכן. ההערכה הסופית של הצוער מושתתת על שלושה קריטריונים - הישגים אקדמיים, פיזיים וצבאיים.
האקדמיה מכונה לעיתים קרובות בציבור בשם אנאפוליס (אנגלית: Annapolis) על שם העיר בה היא שוכנת, אף שקציני הצי מכנים אותה בשם "האקדמיה" (אנגלית: The Academy). בעיתונות הספורט מכונות קבוצות הספורט של האקדמיה בשם "הצי" (אנגלית: Navy).
קמפוס האקדמיה הימית נמצא באנאפוליס, בירת מדינת מרילנד, ארצות הברית ושוכנת על גדת נהר סוורן ומפרץ צ'ספיק. בשנת 2012 האקדמיה נבחרה כראשונה בתחום האומנות הליברלית בארצות הברית יחד עם האקדמיה הצבאית וחולקת מקום חמישי יחד עם אקדמיית חיל האוויר בין האוניברסיטאות ללימודי הנדסה בארצות הברית. בסה"כ האקדמיה הימית ממוקמת במקום ה-17 מבין האוניברסיטאות של ארצות הברית לשנת 2011.
הפניה אל סטודנטים באקדמיה היא בדרגתם הצבאית: פרח קצונה (Midshipman) או צוערים.
עם סיום לימודיהם מקבלים רוב הבוגרים דרגת סגן משנהבצי האמריקני או בחיל הנחתים והם חייבים לשרת שירות צבאי של חמש שנים, לכל הפחות, עם קבלת הדרגה. סטודנטים זרים הלומדים באקדמיה מקבלים דרגות קצונה בצבאות ארצות מולדתם. מאז שנת 1959 נפתחה הדרך לבוגרים לבקש העברה אף לשאר זרועות הכוחות המזוינים של ארצות הברית (הצבא, חיל האוויר או משמר החופים), בתנאי שהם עומדים בתנאי השירות של הכוח המזוין אליו הם מבקשים להצטרף.
תלמידים אשר לימודיהם הופסקו במהלך השנתיים הראשונות, ביוזמתם או ביוזמת האקדמיה, אינם חייבים בשירות צבאי נוסף. תלמידים המפסיקים לימודיהם לאחר פרק זמן זה חייבים בשירות צבאי מקוצר של שנתיים עד ארבע שנים, או בשיפוי הצי על הוצאות השכלתם.
הצהרת המטרות של האקדמיה הימית של ארצות הברית היא[1]:
לפתח את פרחי הקצונה מבחינה מוסרית, נפשית ופיזית ולהטמיע בהם את האידאלים הגבוהים ביותר של מילוי חובה, כבוד ונאמנות כדי להכשיר בוגרים המתגייסים לשרות בצי לאורך זמן ובעלי פוטנציאל מבחינת כושרם השכלי ואופיים להתפתח בעתיד ולקבל עליהם את האחריות הגבוהה ביותר של פיקוד, אזרחות וממשל
בשנת 1845 נוסדה האקדמיה כבית ספר ימי על ידי מזכיר הצי של ארצות הברית, ג'ורג' באנקרופט. קמפוס המוסד החינוכי נקבע באנאפוליס, בשטח של המבצר הצבאי פורט סוורן. ב-10 באוקטובר 1845 פתח בית הספר את שעריו לראשונה ובמחזור הראשון למדו 50 פרחי קצונה, אותם לימדו שבעה מורים. עד לאותה עת נעשתה עיקר הכשרתם של פרחי הקצונה בצי האמריקני על אוניות בלב ים.
תוכנית הלימודים המקורית באקדמיה נמשכה חמש שנים, מהן רק בראשונה ובאחרונה בילו התלמידים באקדמיה ובשאר שלוש השנים התחנכו על אוניות בים. שמה הנוכחי של האקדמיה נקבע בשנת 1850 והיא הוכפפה לפיקודו של הממונה על תחמושת והידרוגרפיה בצי האמריקני. בשלב זה הוארכה תוכנית הלימודים לשבע שנות לימוד, מהן בשנתיים הראשונות והאחרונות למדו התלמידים באקדמיה ובשלוש השנים הנותרות שרתו על ספינות בים. בשנת 1851 נקבע כי ארבע שנות הלימוד ביבשה ילמדו ברצף אחד ובמהלכן יבצעו התלמידים הפלגות לימודיות. המחזור הראשון של האקדמיה סיים לימודיו ב-10 ביוני1854.
עם פרוץ מלחמת האזרחים האמריקנית גויסו שלוש הכיתות העליונות באקדמיה לשירות פעיל בצי, למרות שלא סיימו את הכשרתן. בחודש מאי 1861 הועברה האקדמיה לפורט אדמס בניופורטרוד איילנד והוחזרה לאנאפוליס בתום המלחמה, בקיץ 1865. במקומה הוקם במקום בית חולים שדה.
24% מקציני הים בוגרי האקדמיה היו בין הלוחמים עבור מדינות הדרום, איתם עבר מפקד האקדמיה הראשון, האדמירל פרנקלין בוקאנן ושימש בתור מפקד חיל הים של הקונפדרציה, מפקד הצוערים באקדמיה גם כן עבר לצד הדרום.
לאחר המלחמה והאיחוד המחודש של המדינות, חזרה האקדמיה לאנאפוליס ובראשה מונה האדמירל דייוויד דיקסון פורטר, גיבור מלחמת האזרחים ובן לאחת המשפחות החשובות והמכובדות ביותר של חיל הים האמריקני. פורטר שיקם את האקדמיה שהתפוררה מפאת חוסר שימוש והמעבר לצפון במהלך המלחמה. כמו כן הוא עדכן את תוכנית הלימודים שתתאים לתקופת השינויים הטכנולוגיים התכופים שעברו על הציים הימיים של סוף המאה ה-19. בתקופתו השתנתה התפיסה שניתן ללמד מקצועות ימיים על ידי אזרחים וימאים מהצי הסוחר. במקומם מונו קצינים ותיקים ויוצאי המלחמה.
בשנת 1867 הוקמה צנרת והותקנו מים זורמים בבתי הסגל של האדמיה. ב-1869 החלה חלוקת טבעת הבוגרים למי שמסיימים את הלימודים באקדמיה (class ring).
בשנת 1872 החל ללמוד באקדמיה הצוער האמריקאי אפריקאי הראשון, ג'ון ה. קוניירס (John H. Conyers). אך שמונה שנים לאחר ביטול עבדות השחורים, היו זמן קצר מדי לשילובם המלא בחברה. לאחר הגעתו של קוניירס הוא היה נתון להצקות קשות ומתמשכות, כולל עינוי מילולי ומכות. חבריו לכיתה אפילו ניסו להטביע אותו. שלושה צוערים הודחו כתוצאה מכך, אך קוניירס פרש בשנת 1873, לאחר שנת שירות ולא סיים את הכשרתו. בשנת 1877 סיים האזרח הזר הראשון את לימודיו באקדמיה, קירו קוניטומו היפני. בשנת 1879 סיים את האקדמיה הבוגר הראשון ממוצא היספני, רוברט פ. לופז.
מלחמת ארצות הברית–ספרד העלתה את חשיבות תרומתה של האקדמיה לכוח האדם של הצי האמריקני וקמפוס האקדמיה חידש את פניו במבנים חדשים שנבנו בין השנים 1899-1906 ושטחו גדל משמעותית.
לא היו אירועים מיוחדים שהשפיעו על האקדמיה בתקופת מלחמת העולם הראשונה עקב שימוש מוגבל מאוד בצי האמריקני במלחמה.
ב-1923 הוקמה המחלקה לאימונים גופניים והכנה פיזית של הצוערים באקדמיה. ב-1925 הוקמה מחדש תזמורת התופים של האקדמיה הפועלת עד ליום זה. בשנת 1930 התקבלה האקדמיה הימית לרשימה הרשמית של האוניברסיטאות באמריקה, כאשר האקדמיה הורשתה להעניק תארים ראשונים בתחום המדעים המדויקים משנת 1933. כך שהראשונים שקיבלו תארים אלה היו הבוגרים של שנת 1937. בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה, האקדמיה החלה לחנך ולהכשיר קציני ים למילואים, בציפייה לכניסתה של ארצות הברית למערכה.
בתקופת מלחמת העולם השנייה האקדמיה הורחבה משמעותית על מנת לענות לדרישות חיל הים האמריקני וגויסו 3319 צוערים. כמו כן ד"ר כריסטיאן למברטסן החל ללמד את מקצועות הצוללנות באקדמיה, במסגרתם הוכשרו צוללני חיל הים האמריקני.
ב-1945 נפתח החוג ללימודי התעופה הימית המודרנית באקדמיה במסגרתה הוכשרו מהנדסי אווירונוטיקה ומכונאי מטוסים של חיל הים.
צוער חיל הנחתים בתרגיל טיפוס חבלים במהלך אימון כושר קרבי
הצוער האפרו-אמריקני הראשון שסיים את לימודיו, סיים רק בשנת 1949, הוא ווסלי בראון והוא הצוער השישי שהחל את לימודיו באקדמיה הימית.
תעודת מהנדס החלה להיות מוענקת לבוגרים המתאימים החל משנת 1969 ובמקביל החלו להלמד 20 מקצועות שונים פרט ללימודי ההנדסה, כגון משפטים, לימודים בינלאומיים, כלכלה, פילוסופיה ועוד.
באוגוסט 1975 הקונגרס אישר קבלה של נשים לאקדמיה. הצוערת הראשונה סיימה את לימודי בשנת 1980. בספטמבר 1980 כבר החלו ללמוד 81 צוערות באקדמיה, מספר שיא לתקופה ההיא. האסטרונאוטית הראשונה, בוגרת האקדמיה, שהשתתפה במשימת חלל היא וונדי לורנס, בוגרת מחזור 1981.
באוגוסט 1911 החלו ללמד באקדמיה את מקצועות התעופה הימית. מאוחר יותר, בשנת 1914, הועברו הדרכות התעופה לפלורידה. ב-1912 הועברה לאקדמיה הספינה "Reina Mercedes", שנתפסה בקובה בשנת 1898, במטרה לשמש בתור ספינת אימונים ומגורים של הצוערים.
הקמפוס גדל משטח של 0.04 קמ"ר בשנת הקמתו ב-1845 עד ל-1.36 קמ"ר. זוהי האקדמיה הצבאית הקטנה ביותר, כאשר וסט פויינט בשטח של 65 קמ"ר ואקדמיית חיל האוויר של ארצות הברית היא 73 קמ"ר.
בניין בנקרופט (Bancroft Hall) - הבניין העיקרי והגדול ביותר במתחם הקמפוס הוא גם בניין המעונות הגדול בעולם והוא מאכלס את כלל הצוערים של האקדמיה. במבנה מצויים גם היכל הזיכרון של האקדמיה בו מצויים דגלים של ספינות חשובות בהיסטוריית חיל הים האמריקני. גביע הספורט של רמטכ"ל הצבא גם כן מצוי בהיכל (כאשר האקדמיה מחזיקה בו).
כנסיית האקדמיה הימית - מצויה במרכז הקמפוס. כיפתה הגבוהה נראית מכל רחבי העיר אנאפוליס. מתחת לכנסייה קבור גיבור מלחמת העצמאות האמריקנית מידי הבריטים ומי שנחשב כ"אבי חיל הים האמריקני" ג'ון פול ג'ונס.
בית הכנסת - הוקם בעזרת תרומות פרטיות בשנת 2005. בית הכנסת קרוי על שמו של הקומודוראוריה לוי (1792–1862) ששימש הקומודור היהודי הראשון בחיל הים האמריקני. בבית כנסת ישנו מקום ל-410 מתפללים ולידו מצוי גם מרכז ללימודי היהדות.
בניין הבוגרים - מקום המארח את פגישות המחזור של בוגרי האקדמיה לדורותיה. כמו כן במבנה מצוי מגרש הכדורסל של המוסד ושני אולמות סעודה.
מוזיאון האקדמיה - מאכלס את אחד המוזיאונים המרשימים לדגמי ספינות בעולם. המוזיאון נפתח בשנת 1849.
בניין ליז'יון - הוא קומפלקס ספורט רחב ידיים ליד הכניסה הראשית לקמפוס. בבניין נמצאת בריכה אולימפית, בריכת לקפיצות מגובה למים, אולם היאבקות והיכל התהילה של הישגי האתלטיקה של האקדמיה.
ספריה על שם נימיץ - בניין הספרייה הראשי של האקדמיה, בה מצוי הארכיון והפקולטה לכלכלה, שפות ופוליטיקה.
המפקד בפועל של האקדמיה הימית מוגדר בתרגום מילולי מאנגלית כמפקח (Superintendent) ודרגתו, בשנים האחרונות, היא סגן אדמירל - אדמירל בעל שלושה כוכבים. המפקח מדווח ישירות לראש המבצעים הימיים של ארצות הברית (CNO) שמאויש על ידי אדמירל בעל 4 כוכבים. המפקח בפועל כיום הוא סגן אדמירל וולטר קרטל מיולי 2014. מפקד על הצוערים ואחראי על ההכנה הצבאית באקדמיה הוא קולונל (שווה ערך לאלוף-משנה) סטיבן ליזווסקי.
על המועמדים להיות בגילאי 17-23, אינם נשואים וללא ילדים. ציוניהם צריכים להיות מעל הממוצע הן בבתי הספר והן במכללות (אם למדו). דרישות הציון בבחינה הפסיכומטרית האמריקאית (SAT) עומדות על 1100–1360. כמו כן על המועמדים להיות ב-20% העליונים בכיתותיהם טרם המועמדות. על מנת להיות מועמד, על המועמד לעבור בדיקות רפואיות, בדיקות מאמץ ובחינה גופנית.
דרגות צוערים באקדמיה הימית
כל שנה ישנם מועמדים מחוץ לארצות הברית, כאשר הלימודים שלהם ממומנים על ידי המדינה המשלחת על בסיס התל"ג של אותה מדינה. מועמד אחד מתקבל על בסיס המלצתו של נשיא הפיליפינים בכל שנה.
תהליך הגשת הבקשה מורכב משתי בקשות נפרדות. בקשה ראשונה מוגשת ישירות לאקדמיה והבקשה השנייה מוגשת על סמך המלצתו של סנטור או נבחר קונגרס מטעם המדינה ממנה מגיע המועמד. אחדים מקבלים את המלצתו של נשיא ארצות הברית או סגנו. תהליך ההמלצות מחויב להיות א-פוליטי והמועמדים אינם מחויבים להכיר את נציג הציבור הממליץ עליהם. באופן כללי הגשת הבקשה להמלצה מבוצעת בעזרת כתיבת מכתב והגשת המלצות ממקורביו ומוריו של המועמד.
מבחינה צבאית, המוסד נחשב לבריגדה (חטיבה). הבריגדה מתחלקת לשני רגימנטים (תת-חטיבה) של שלושה בטליונים (גדודים) כל אחד. בכל גדוד ישנן 5 פלוגות. סה"כ 30 פלוגות מרכיבות את סך הצוערים באקדמיה. בראש ההיררכיה הצבאית של האקדמיה עומד הקומנדנט בעל דרגת קולונל (אלוף-משנה) בצבא או קפטן בצי האמריקני.
הצוער נכנס ללימודים בדרגת פרח קצונה (midshipman) ועולה בדרגות משנה עם הותק ועם תפקידים שהוא מקבל כתוצאה מהתקדמותו החברתית והמקצועית. הצוער הראשי באקדמיה נקרא בריגדיר מידשיפמן.
ההכשרה מתחילה עם תוכנית קיץ בת שבעה שבועות, שנועדה להמיר אזרחים לצוערים. במהלך תקופה זו, הצוערים עוברים אימונים פיזיים מאומצים, לומדים משמעת צבאית, מבנה פיקוד, ומתחילים להכיר את ערכי השירות והאקדמיה. הם גם נדרשים לשנן מידע רב מתוך מדריך בשם "Reef Points" .Wikipedia
הצוערים עוברים תוכנית מקיפה לפיתוח כישורי מנהיגות, אתיקה וקבלת החלטות, הכוללת קורסים, סדנאות וחונכות אישית. מטרת התוכנית היא להכין את הצוערים לתפקידי פיקוד בצי ובחיל הנחתים .
תוכנית החינוך הגופני (חנ"ג) באקדמיה הימית של ארצות הברית באנאפוליס (USNA) היא מרכיב מרכזי בהכשרת הצוערים, ומהווה שליש מהמשימה הכוללת של האקדמיה: לפתח את הצוערים מבחינה מוסרית, מנטלית ופיזית. התוכנית נועדה להכין את הצוערים לדרישות הפיזיות של השירות בצי ובחיל הנחתים.
קורסים חובה בארבעה תחומים עיקריים:[2]
לחימה (Combatives): הכשרה באיגרוף, היאבקות ואמנויות לחימה, עם דגש על טכניקה, עמידה בלחץ וביטחון עצמי.
שחייה: הכשרה בשחייה בסיסית ומתקדמת, כולל קפיצה מגובה של 10 מטרים, כחלק מהדרישות הבסיסיות של הצי.
כושר אישי: אימונים לשיפור סיבולת לב-ריאה, כוח שרירי וגמישות.
ספורט לכל החיים: קורסים בבחירה בתחומים כמו שיט, טיפוס, גולף, טניס ועוד, המקדמים אורח חיים פעיל ובריא.
האקדמיה הימית של ארצות הברית, מתאפיינת בשילוב של הכשרה צבאית קפדנית עם תרבות עשירה של מסורות סמליות, שנבנו לאורך דורות רבים. מסורות אלו מבטאות את ערכי האקדמיה – כבוד, אומץ, שליחות ונחישות – ומחזקות את תחושת השייכות והמורשת בקרב הצוערים (Midshipmen).
אנדרטת הרנדון (Herndon Monument) היא אחת מאבני הדרך הסמליות ביותר בקמפוס האקדמיה הימית של ארצות הברית (USNA) באנאפוליס. מדובר באנדרטת גרניט בגובה 21 רגל (כ-6.4 מטר), שהוקם בשנת 1860 לזכרו של מפקד הצי האמריקאי ויליאם לואיס הרנדון – סמל להקרבה, אומץ ונחישות.
לצד חשיבותו ההיסטורית, הפך המונומנט לאתר מרכזי במות הטיפוס על האנדרטה, טקס צבעוני ומאתגר שמבטא את עוצמת הרוח הקבוצתית והמעבר למעמד של צוערים מדרגה רביעית.[3]
.בשנת 1860 הוקמה אנדרטת הרנדון בקמפוס האקדמיה באנאפוליס, עשויה גרניט פשוט, ועליה חקוק רק שמו בצד אחד ותאריך טביעת הספינה בצד השני. מאז, שימשה האנדרטה מוקד להנצחה, להשראה ולשקט נפשי עבור צוערי האקדמיה. היא ממוקמת בציר מול כיפת הקפלה ההיסטורית של USNA ומהווה מוקד למבקרים ולטקסים.
פלבים במהלך טיפוס אנדרטת הרנדון
המסורת החלה בשנת 1962, כאשר מחזור הצוערים באותה שנה תיעד לראשונה את זמן הטיפוס על האנדרטה – 12 דקות בלבד. עם השנים הפךסורת האקדמיה – מקום בו מציינים חניכי השנה הראשונה (Plebes) את סיום שנת ההכשרה הקשה באמצע הטקס למשימה קשה הרבה יותר: קציני החברה הראשונה של האקדמיה מושחים את האנדרטה בכ-200 פאונד של שומן צמחי, מה שהופך את פני האבן לחלקלקים במיוחד.
במהלך הטקס, משתתפי השנה הראשונה מטפסים על אנדרטת אבן בגובה של כ-21 רגל (6.4 מטר), אשר מכוסה בכ-200 פאונד (כ-90 ק"ג) של שומן צמחי (Vegetable shortening). מטרת הטיפוס היא להסיר את כובע "דיקסי" (Dixie cup) שמונח בראש האנדרטה ולהחליפו בכובע של קצין בכיר יותר – פעולה המסמלת את השינוי במעמדם של המשתתפים.
הטיפוס מתבצע תוך בניית פירמידת אנושית, והוא מדגיש ערכים של עבודת צוות, התמדה ונחישות – ערכים מרכזיים בתרבות ובחינוך הצבאי של האקדמיה.
חניכים חדשים מקבלים תספורת צבאית ראשונה במהלך שבוע הקליטה
I-Day הוא היום שבו מצטרפים חניכים חדשים לאקדמיה, לרוב בקיץ שלפני פתיחת שנת הלימודים. ביום זה מתחילה באופן רשמי ההכשרה הצבאית: החניכים מקבלים מדים, תספורת צבאית, עוברים מבחני כושר, נשבעים אמונים לצי האמריקאי ומתחילים תקופה אינטנסיבית של אימונים שנקראת Plebe Summer.
המעבר מאורח חיים אזרחי למשמעת צבאית מובהקת מבוצע באופן חד ודרמטי – והוא נחשב לאחת המסורות המעצבות ביותר.
בסוף שנת הפלֵבּים, מתקיים יום אימונים מפרך בן 14 שעות ברציפות שמסכם את כל כישורי הצוערים. זהו סימולציה מתמשכת של אתגרים פיזיים ומנטליים: ניווטים, מסעות אלונקה, גרירת חברים, טיפוסי מכשולים, חציית מים, ופתרון בעיות בלחץ. היחידה שתפקדה בצורה הקבוצתית הטובה ביותר מוכרזת כ-"Iron Company" ומובילה את ריצת הפתיחה בטיפוס על אנדרטת הרנדון.
Sea Trials הוא מבחן סיום סמלי לעיצוב "לוחם ימי" המסוגל לעמוד תחת קושי מתמשך ולשמר רוח לחימה.
באירוע הסיום של מחזור הבוגרים – Commissioning Ceremony – לאחר שהצוערים מקבלים דרגות קצונה (Ensign בצי, Second Lieutenant בנחתים), הם זורקים את כובעי הצי הלבנים שלהם באוויר בתנועה מתואמת. זהו מחזה מרגש המתקיים לעיני אלפי בני משפחה ואורחים.
הכובעים נופלים לעיתים ליד ילדים מהקהל, ויש מסורת לא-רשמית לפיה מותר לילדים לקחת כובע שנפל – ולעיתים אף מוצאים בתוכו הקדשות בכתב יד מהצוער.
האקדמיה מקיימת מצעדים סדירים, בעיקר באביב ובקיץ, שבהם נבחרת "חברת הכבוד" – החברה שהצטיינה בהתנהגות, לימודים ומשמעת. הצוערים יוצאים למסדרים מלאים עם דגלים, חרבות ולבוש מלא של מדי ייצוג (Dress Whites או Dress Blues), בליווי תזמורת האקדמיה.
זהו אירוע טקסי המתקיים על מדשאות "Worden Field", ומשמש לא רק לאימון סדיר אלא גם כהזדמנות לאורחים, משפחות ובוגרים לחזות במשמעת של הדור הבא.
בניין Bancroft Hall הוא מעון הצוערים המרכזי – הגדול מסוגו בעולם – ויש בו מסורת: פלֵבים אינם רשאים להשתמש במדרגות המרכזיות של הבניין אלא נדרשים ללכת בצידי המסדרונות. רק לאחר טיפוס הרנדון מותר להם לעבור במדרגות המרכזיות – צעד סמלי של מעבר במעמד.
King Hall הוא חדר האוכל הענק של האקדמיה, שבו סועדים כל הצוערים יחד – כ-4,000 במסעדה אחת. בכניסה לארוחות נהוג לבצע טקסים קצרים: הכרזות, תפילות, ולעיתים קריאות פקודות היום. באירועים רשמיים – כמו ביקור ראשי מדינה או טקסים צבאיים – הארוחות הופכות לטקסיות ומוקפדות במיוחד.
בשנה השלישית, הצוערים מקבלים לראשונה את טבעת הסיום של האקדמיה – תכשיט כבד וסמלי שמעוצב לפי מחזור השנה. באירוע חגיגי שבו נוכחים המשפחות, הטבעת נעטפת, ורק לאחר ריקוד סמלי, בן/בת זוג או בן משפחה מסירים את המעטפת – רגע סנטימנטלי של "הכרה בדרך שעברת".
במסגרת חגיגות סיום הלימודים, מגיע צוות ה-Blue Angels – צוות האקרובטיקה האווירי של חיל הים – לבצע מופע ראווה מעל שמי אנאפוליס. זהו אירוע המושך קהל עצום לחופי הנהר סוורן, ונחשב לאחד מרגעי השיא הציבוריים של השנה.
המטס נערך לכבוד הצוערים המסיימים את הכשרתם ונחשב למחווה של גאווה לאומית.
מסורת האחווה הבין-דורית (Legacy and Class Connections)
רבים מהצוערים ממשיכים שושלות של שירות צבאי – ילדיהם, נכדיהם או אחיהם של בוגרי האקדמיה לפניהם. מסורת חזקה היא להעביר טבעת, כובע, או פריט סמלי אחר מהורה לילד, כסמל להמשכיות. פעמים רבות, צוערים מבקשים לקבל את הדרגות מידי קרוב משפחה שהוא קצין פעיל או בוגר המוסד.
לכל חברה (Company) באקדמיה יש תרבות פנימית ומסורות ייחודיות. יש אתגרים ידידותיים בין החברות: מי החזקה ביותר, מי עומדת בזמנים, ולעיתים גם תעלולים ידידותיים כמו "גניבת דגל", עיצוב מסדרונות או משימות חשאיות בזמן חופשי – תוך שמירה על גבולות המשמעת והכבוד.