מילטון אייברי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מילטון אייברי
Milton Avery
לידה 7 במרץ 1885
Altmar, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 בינואר 1965 (בגיל 79)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין לאמנים וודסטוק עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים ליגת הסטודנטים לאמנות של ניו יורק עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה אמנות מודרנית, ציור עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות Card Players עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Sally Michel Avery (1926–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים March Avery עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מילטון קלארק אייבריאנגלית: Milton Avery;‏ 7 במרץ 18853 בינואר 1965) היה צייר מודרני אמריקאי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילטון אייברי נולד ב-1885בכפר קטן בשם סנד בנק במדינת ניו יורק כבנו הרביעי של אב מעבד עורות (בורסקאי)[1]. בשנת 1898 עבר עם משפחתו לקונטיקט ולאחר מכן לעיר ניו יורק. הוא עבד מגיל 16 בעבודות קשות במפעלים מקומיים. אהבתו לאמנות ובעיקר לציור הביאה אותו סביב גיל 20 לקחת שיעורי אמנות בהרטפורד, קונטיקט. ב-1917 החל לעבוד בעבודות ליליות על מנת שיוכל לצייר בבקרים. בשנת 1925 בגיל 40 עבר להתגורר בניו יורק, שם פגש באמנית צעירה בשם סאלי מישל. בשנת 1926 התחתנו בני הזוג[2]. היא עבדה כמפרנסת העיקרית כמאיירת ובכך איפשרה לו להקדיש זמן רב למלאכת הציור. לזוג נולדה בת בשם מארץ' אייברי ב-1932, גם היא ציירת.

לאחר מחלה ממושכת אייברי נפטר בבית החולים מונטיפיורי ברובע הברונקס בניו יורק ב-3 בינואר 1965.הוא נקבר בבית העלמין של האומנים בוודסטוק, מחוז אלסטר, ניו יורק. לאחר מותו אשתו תרמה את כתביו ומאמריו האישיים לארכיון האמנות האמריקאי, מרכז מחקרי של הסמית'סוניאן.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניו יורק אייברי החל להיוודע לציירים ידועים כמו אדואר וויאר, אנרי מאטיס ופבלו פיקאסו ואז החל לגבש סגנון ציורי מיוחד ומעניין.

עבודתו המוקדמת שילבה גם אלמנטים מהאימפרסיוניזם, הפוביזם והאקספרסיוניזם הגרמני – במיוחד הושפע מהצייר ארנסט לודוויג קירכנר. אך בהמשך שימוש במישורי צבע גדולים שטוחים וחלקים כמעין הפשטה (אמנות שדות הצבע) יהפכו אותו לצייר בעל השפעה ואבן שואבת של המודרניזם והמופשט האמריקאי. למעשה אייברי הקדים את זמנו בציור של שדות צבע והפשטה ציורית.

בניו יורק משפחת אייברי התגוררה בבניין שבו גרו אמנים רבים. בשנים אלו – שנות ה-30 של המאה ה-20, החל להתיידד עם ציירים שהיו צעירים ממנו – מארק רותקו, אדולף גוטליב ובארנט ניומן. הם הרבו לבקר אותו בביתו והיו נוסעים יחדיו לטיולים בקיץ לגלוסטר ולדרום ורמונט הרחק משאון העיר. אייברי הרבה לצייר שם נופים, והחבורה נהגה להתחלק יחדיו בתשלום למודל אותה הרבו לרשום ולצייר.

אייברי כונה כ"פוביסט האמריקאי" ו"כמאטיס האמריקאי" בעיקר בגלל ציורי הנוף בעלי הצבעוניות הלירית והחדשנית שלו. השימוש הפיוטי, הנועז והחדשני שלו ברישום ובצבע, הבדיל אותו מהציור המקובל שהיה בזמנו.

המיליונר האמריקאי רוי נאוברגר נחשף לעבודותיו של אייברי וחשב שהן ראויות להכרת הציבור. נחוש בהחלטה זו, נאוברגר רכש מעל 100 מציוריו של אייברי, אותם השאיל ותרם למוזיאונים נחשבים בכל רחבי העולם. דבר זה הביא לאייברי הכרה מיידית, פרסום והצלחה עולמית.

אוסף פיליפס (אנ') בוושינגטון, היה למוזיאון הראשון שרכש ציורים של אייברי בשנת 1929. מוזיאון זה ערך לו תערוכת יחיד ראשונה ב-1944.

בשנת 1952 ביקר באירופה והחל לייצר עבודות והדפסים בשיטת חיתוך עץ.

באמצע שנות ה-50 של המאה ה-20 החל לצייר בבדים גדולים והתמקד בהרמוניה ויחסי צבע באופן כללי ולא בקשרי הגומלין או יצירת אשליית עומק כגון הציור המערבי הקונבנציונלי. "אני מנסה לבנות תמונה בה צורות, מרחבים וצבעים, יוצרים מערכת יחסים ייחודית, ללא תלות בכל נושא שהוא".

היסטוריונית האמנות ברברה האסקל, אשר פרסמה ביוגרפיה על אייברי בשנת 1982, תיארה את עבודתו כ"שלווה והרמונית" במיוחד את עבודתו המאוחרת, הנעדרת רגשות שליליים.

לדברי הצייר מארק רותקו – "מה השפיע על עבודתו של אייברי? סלון ביתו, סנטרל פארק, משפחתו, החופים וההרים שבהם בילו וציירו, פרות, דגים ציפורים, חבריו ועולמם, שמתוך השפע הזה נולדו בדים גדולי ממדים נטולי הרואיות, ובהם יש ליריות מרתקת אשר מדמים לעיתים את עוצמת המונומנטליות של אמנות מצרים".

העבודות שלו מופיעות באוספים רבים ברחבי ארצות הברית כגון – המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק, מוזיאון הירשהורן בוושינגטון, מוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו יורק ועוד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]