מירי שליסל

מירי שליסל
	מירי שליסל
לידה	1963 (בת 61 בערך)
ענף מדעי	תנ"ך
מקום מגורים	ישראל
תרומות עיקריות
	הקמת מדרשת אור תורה

מירי שליסל (נולדה ב-1963) היא אשת חינוך ציונית-דתית, לשעבר יושבת ראש המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מירי שליסל (לבית אדלר) נולדה בירושלים ולמדה בתיכון הדתי פלך. לאחר שירותה הצבאי כמש"קית הוראה, למדה לימודי תעודת הוראה במכללה לבנות בירושלים ולתארים ראשון, שני ולשלישי בהיסטוריה, מדרש ומקרא באוניברסיטה העברית. שליסל בוגרת מחזור ד' של בית ספר למנהיגות חינוכית".

שליסל לימדה בפלך (בית ספר), ניהלה את בית הספר במשך שנה ובשנת 1996 הקימה וניהלה את התיכון - מדרשת אור תורה סטון לבנות בירושלים. בהמשך ניהלה את תוכנית ההוראה לנשים עם הקמתה מטעם המכללה האקדמית הרצוג באלון שבות ולימדה בבית המדרש לנשים מגדל עוז. היא למדה ב"מכון מנדל למנהיגות חינוכית" ומשנת 2008 החלה לעבוד ביד הנדיב (קרן רוטשילד), כמנהלת תחום החינוך בקרן.

בשנת 2011 מונתה שליסל למפמ"רית תנ"ך בחינוך הדתי. בשנת 2015 פרשה שליסל מתפקיד המפמ"רית והתמנתה לתפקיד סמנכ"לית פדגוגית בעמותת "דעת - רשת לחינוך ולהכשרה מקצועית".

בשנת 2018 הודיע שר החינוך נפתלי בנט על מינויה של שליסל ליושבת ראש המזכירות הפדגוגית,^[1] המינוי אושר בישיבת ממשלה. בסוף דצמבר 2022 פרשה מתפקידה כיושבת ראש המזכירות הפדגוגית.

היא נשואה למשה שליסל ומתגוררת בירושלים. לזוג ארבעה ילדים.

מפועלה החינוכי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת מדרשת אור תורה סטון לבנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הספר התיכון לבנות "אור תורה" המשויך לרשת אור תורה סטון בראשות הרב שלמה ריסקין, הוקם על ידי מירי שליסל בשנת 1996, כתיכון שחזונו "אליטיזם לא סלקטיבי", אשר בא לתת מענה ולהוביל למצוינות את כלל התלמידות, ללא העדפה לתלמידות מרקע חזק. שליסל ניהלה את בית הספר במשך תשע שנות פעילותו הראשונות עד להתבססותו.

פעילותה כמפמ"רית לתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

מינויה של מירי שליסל למפמ"רית תנ"ך בחינוך הדתי הוביל לסערה ולשורת מחאות.^[2] אחת הסערות התעוררה סביב אתר חומרי לימוד שהועלה בתחילת כהונתה של שליסל ושהכיל, לדעת מתנגדיה, חומרים המעודדים קריאת פשט "בגובה העיניים".

בין המובילים את ההתנגדות לכהונתה של שליסל כמפמ"רית היה הרב שלמה אבינר. היא זכתה לתמיכתם של הרב איתן אייזמן והרב ישעיהו הדרי, שגם כיהנו בוועדת המקצוע, ושל רבנים נוספים.

בשנות כהונתה חלו שינויים בתוכנית הלימודים בתנ"ך, תוך התאמתה למספר הריאלי של שעות ההוראה ומגוון האוכלוסיות הלומדות בחמ"ד.^[2] שונו פרקי הלימוד, התווספו פרקים הקשורים לשיבת ציון וניתנה בחירה רחבה למורים בהוראה ולמידה. שונו פרקי הלימוד, התווספו פרקים הקשורים לשיבת ציון וניתנה בחירה רחבה למורים בהוראה ולמידה. בצמוד לחידוש תוכנית הלימודים הוקם האתר ללמוד וללמד שיצר לראשונה סביבת תוכן למורי התנ"ך. התכנים כולם נכתבו על ידי מורי תנ"ך וצוות ההדרכה.

פעילותה כיו"ר המזכירות הפדגוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת עבודתה כיו"ר המזכירות הפדגוגית הייתה שותפה בעיצוב תפיסת הלמידה וקידמה תפיסה פדגוגית הרואה צורך במעבר ממיקוד בתוכניות הלימודים (המדגישות את התכנים הנלמדים בכל אחד מתחומי הדעת בנפרד) למיקוד בתוכניות למידה (המדגישות את הלומד ומכלול הלמידה שלו/שלה בכל תחומי הדעת ומעצימות את חשיבות מיומנויות הלמידה). תפיסה זו כוללת מעבר ללמידה סביב רעיונות גדולים, שילוב בין למידה דיספיצפלינרית ללמידה חוצת תחומים ודגש על פיתוח לומד עצמאי ושיתופי.
במהלך 2022 הובילה את תהליך התחדשות הלמידה בלימודי המח"ר עליו הכריזה שרת החינוך ד"ר יפעת שאשא ביטון.^[3]