לדלג לתוכן

מכתש סטיקני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מכתש סטיקני
Stickney
מכתש סטיקני (צולם על ידי MRO, ב-23 במרץ 2008)
מכתש סטיקני (צולם על ידי MRO, ב-23 במרץ 2008)
מידע כללי
סוג מכתש פגיעה
על שם אנג'לין סטיקני הול
נתונים ומידות
קוטר 9 ק"מ
מיקום
גוף שמיימי פובוס
קואורדינטות 1°N 49°W / 1°N 49°W / 1; -49

מכתש סטיקני הוא המכתש הגדול ביותר על פובוס, ירח של מאדים. המכתש בקוטר 9 ק"מ,  ומהווה חלק ניכר מפני השטח של הירח (הירח עצמו בקוטר שנע בין 18 ל-24 ק"מ).

המכתש נקרא על שם אנג'לין סטיקני הול, אשתו של מגלה הירחים פובוס ודימוס, אסף הול.[1] סטיקני סייעה להול בחישובים ובתצפיות, והול כתב בשנת 1878, שאילולי תמיכתה ועזרתה של אשתו הוא היה נוטש את החיפוש אחר הירחים של מאדים.[2]

המכתש צולם לראשונה על ידי מארינר 9, והוחלט להעניק למכתש את השם סטיקני בשנת 1973, על ידי ועדה של האיגוד האסטרונומי הבינלאומי בראשות קרל סייגן.[3]

סטיקני מכיל בתוכו מכתש קטן יותר בקוטר 2 ק"מ הנובע מהתנגשות יותר מאוחרת. בשנת 2006 הוא קיבל את השם לימטוק (Limtoc), על שם דמות מהספר מסעי גוליבר, כיוון שבספר במסע השלישי ללפוטה, נחזה גילוי ירחי מאדים ומסלולם לפני שגילו אותם במציאות.[4]

ממכתש סטיקני ניתן לראות כאילו יוצאים ממנו חריצים ושרשראות מכתשים (אנ'). חוקרים העלו השערות בהתחלה שהפגיעה שיצרה את מכתש סטיקני כמעט והובילה להשמדת פובוס. אולם מתצפיות נוספות שבוצעו על ידי המארס אקספרס הביאו למסקנה כי השרשאות כנראה אינן קשורות ליצירת המכתש וכי הם נוצרו כנראה מחומר שנפלט במהלך פגיעות אסטרואידים במאדים.[5] תאוריה יותר עדכנית מציעה שהחריצים נוצרו כתוצאה מכוחות הכבידה שיביאו בסופו של דבר להתפרקותו של הירח.[6]

ניתן לראות את מכתש סטיקני מתצפיות על השטח של מאדים בגלל מיקומו, בצד פובוס הפונה למאדים, גודלו וקרבתו של פובוס לשטח.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מכתש סטיקני בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Planetary Names: Crater, craters: Stickney on Phobos". Gazetteer of Planetary Nomenclature. 29 נוב' 2006. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Hall, Asaph, Observations and orbits of the satellites of Mars, Washington: Government Printing Office, 1878 (quoted in Hall, Angelo, An astronomer's wife, Baltimore: Nunn and Company, 1908, p. 112).
  3. ^ Veverka, Joseph; Noland, Michael; Sagan, Carl; Pollack, James; Quam, Lynn; Tucker, Robert; Eross, Botand; Duxbury, Thomas; Green, William (1974). "A Mariner 9 atlas of the moons of Mars". Icarus. pp. 206–289. doi:10.1016/0019-1035(74)90006-2.
  4. ^ "Planetary Names: Crater, craters: Limtoc on Phobos". Gazetteer of Planetary Nomenclature. 1 מרץ 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Murray, J. B.; Iliffe, J. C.; Muller, J.-P. A. L.; Neukum, G.; Werner, S.; Balme, M. R. (במרץ 2006). "NEW EVIDENCE ON THE ORIGIN OF PHOBOS' PARALLEL GROOVES from HRSC MARS EXPRESS" (PDF). 37th Annual Lunar and Planetary Science Conference, March 13-17, 2006, League City, Texas, abstract no.2195. {{cite journal}}: (עזרה)
  6. ^ "Mars' Moon Phobos is Slowly Falling Apart". NASA's Goddard Space Flight Center. NASA. נבדק ב-11 בנובמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)