אסף הול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אסף הול
Asaph Hall
T-asaph-hall.jpg
לידה 15 באוקטובר 1829
ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 בנובמבר 1907 (בגיל 78)
אנאפוליס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי אסטרונומיה
ארצות מגורים ארצות הברית
פרסים והנצחה מדליית זהב של החברה המלכותית לאסטרונומיה (בריטניה) משנת 1879
תרומות עיקריות
גילוי פובוס ודימוס

אסף הול השלישי (אנגלית: Asaph Hall III;‏ 15 באוקטובר 182922 בנובמבר 1907) היה אסטרונום אמריקני שעיקר תהילתו באה לו מגילוי שני ירחי מאדים (פובוס ודימוס) בשנת 1877. בין הישגיו האחרים נמנים חישוב מסלוליהם של לווייני כוכבי לכת ושל כוכבים כפולים, חישוב סיבובו העצמי של צדק וחישוב מסתו של מאדים.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הול נולד בעיירה גושן שבקונטיקט, ובצעירותו עבד כנגר. מאוחר יותר הצטרף למכללה המרכזית שבמדינת ניו יורק. הוא נישא לאנג'לינה סטיקניי בשנת 1856.

בשנת 1856 התגלה הול כחשב מסלולים מעולה, לאחר שזכה במשרה במצפה מכללת הרווארד. הוא התמנה לעוזר האסטרונום במצפה הצי האמריקני שבוושינגטון הבירה בשנת 1862, ומונה לפרופסור תוך שנה בלבד מיום שהגיע.

בשנת 1875 התמנה לתפקיד האחראי על טלסקופ ה-62 ס"מ, הגדול בעולם באותה עת. הול הבחין בנקודה על פני צדק, בה השתמש כסימון למדידת זמן הסיבוב של כוכב הלכת.

ב-11 באוגוסט 1877 גילה את פובוס, ירחו של מאדים, ולאחר מספר ימים את ירחו השני של מאדים, דימוס.

בשנת 1884 הראה הול כי מיקום מסלולו של אחד מירחי שבתאי, היפריון, משתנה ב-20 מעלות מדי שנה. הוא עסק בחקר היסטים כוכביים ומיקומם של כוכבים בצביר הגלקסיות פלאידות.

פרסים והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הול זכה בפרס ללנד של האקדמיה הצרפתית למדעים ב-1878, זכה במדליית זהב של החברה המלכותית לאסטרונומיה בשנת 1879 והוכתר כאביר לגיון הכבוד ב-1896. מכתש הול שעל פני הירח ומכתש הול על פובוס קרויים על שמו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]