מארינר 9
 | |
| מארינר 9 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוכנות חלל | נאס"א |
| ארגון | JPL |
| מפעיל | JPL |
| יצרן | JPL |
| תאריך שיגור | 30 במאי 1971, 22:23:04 UTC |
| משגר | אטלס-קנטאור |
| אתר שיגור | LC-36B, נמל החלל קייפ קנוורל |
| משימה | |
| סוג משימה | חקר מאדים |
| נטייה |
64.4 מעלה  |
| זמן הקפה |
719.47 דק' |
| משך המשימה הכולל |
30 במאי 1971 – הווה (52 שנים) |
| מידע טכני | |
| משקל בשיגור | 997.9 ק"ג |
| משקל |
558.8 ק"ג |
| משקל מטע"ד | 558.8 ק"ג |
| קישורים חיצוניים | |
| מספר קטלוג לוויינים | 05261 |
| מאגר המידע הלאומי | 1971-051A |
  | |
מארינר 9 (באנגלית: Mariner 9) הייתה גשושית אמריקאית שנבנתה כחלק מתוכנית מארינר של נאס"א. הגשושית הייתה הגשושית הראשונה בהיסטוריה שהגיע למאדים והתייצבה במסלול סביב כוכב לכת. הגשושית פעלה עד לאוקטובר 1972 והחזירה 7,329 צילומים.
מהלך המשימה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מטרת המשימה הייתה להמשיך במיפוי מאדים ולהגיע לכיסוי של כ-70% מהשטח. במקביל לגשושית שוגרה גשושית נוספת "מארינר 8" אך שיגור נכשל.
השיגור נערך ב-30 במאי 1971 מכן שיגור 36B בנמל החלל קייפ קנוורל בעזרת משגר מדגם אטלס-קנטאור. הגשושית הופרדה מהמשגר כ-13 דקות לאחר השיגור.
מצלמת הגשושית הייתה ברגישות של 98 מ'. בנוסף על הגשושית הותקנו מכשירי מדידה שונים. ספקטרומטר אופטי בתחום אולטרה סגול נבנה באוניברסיטת קולורדו. ספקטרומטר בתחום תת אדום פותח במרכז החלל גודרד ונבנה על ידי טקסס אינסטרומנטס.
כאשר הגשושית הגיע ליעד ב-14 בנובמבר התברר שעל כוכב לכת מתרחשת סופת חול חזקה ולמעשה לא היה ניתן לבצע תצפיות קרקע. מחשב הגשושית תוכנן מחדש וביצוע צילומים החל רק כעבור מספר חודשים.
הגשושית פעלה במסלול כשנה והעבירה 7,329 צילומים שכיסו 85% מהשטח. בין היתר התגלה אולימפוס מונס בגובה של כ-22 ק"מ ומערכת ואליס מארינריס באורך של כ-4,000 ק"מ. בנוסף לצילומי מאדים בוצעו צילומי פובוס ודימוס
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| תוכנית מארינר | ||
|---|---|---|
|