פובוס (ירח)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פובוס
221831main PIA10368.png
גילוי
מגלה: אסף הול
תאריך גילוי: 18 באוגוסט 1877
מאפיינים מסלוליים
רדיוס מסלול: 9377.2 ק"מ
אקסצנטריות: 0.0151
זמן הקפה: 7 שעות ו־39.2 דקות
0.31891023 ימים
נטיית מסלול: 0.046°
ירח של: מאדים
מאפיינים פיזיים
קוטר ממוצע: 22.2 ק"מ
שטח הפנים: 6,084 קמ"ר
מסה: ‎1.07×1016ק"ג
צפיפות ממוצעת: 1.87 גרם/סמ"ק
כוח משיכה: 0.0084-0.0019 מ/ש2
נטיית ציר הסיבוב:
אלבדו: 0.071
לחץ אטמוספירי: אין אטמוספירה
מהירות מילוט: 11.39 מטר/שנייה
41 ק"מ/שנייה

פוֹבּוֹסאנגלית: Phobos) הוא הגדול מבין שני ירחיו של מאדים והוא קרוי של שמו של פובוס, בנו של ארס מהמיתולוגיה היוונית.

פובוס ודֵימוֹס (הקטן מבין שני הירחים) נתגלו שניהם על ידי האסטרונום האמריקאי אסף הול. את שמותיהם הציע הנרי מדאן, מתוך הספר ה־15 של האיליאדה, בו ארס מזמן את הפחד (דימוס) והאימה (פובוס).

פובוס קרוב מאוד למאדים, ורדיוס מסלולו הממוצע 9,377 קילומטר, כלומר מרחקו מפני מאדים הוא כ־6,000 קילומטר. זהו אחד הירחים הקטנים ביותר במערכת השמש ומידותיו הן 26.8 × 21 × 18.4 קילומטר.

חיזוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרו של ג'ונתן סוויפט, מסעי גוליבר מצויות שתי עובדות מדהימות מתחום האסטרונומיה שנתגלו דורות רבים אחרי כן. האסטרונומים של לאפוטה גילו אצל הכוכב מאדים שתי הילות, כפי שגילו מדענים 156 שנים אחרי כן, כי למאדים שני ירחים. כמו כן הצליח לנבא באופן משונה את משך סיבובם של ירחים אלה. אחד מהם, פובוס, מקיף את מאדים בשליש הזמן שנמשך סיבובו של מאדים סביב צירו. על ידי כך נוצר הרושם כי הוא עולה במערב ושוקע במזרח. זהו הגוף היחיד הידוע עד כה שמקיף גוף אחר מהר יותר מאשר מסתובב הגוף האחר סביב צירו.

גילוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פובוס נתגלה ב־11 באוגוסט 1877 וצולם מקרוב לראשונה על ידי מארינר 9 ב־1971. פובוס צולם גם על ידי ויקינג 1 ב־1977, על ידי פובוס 2 ב־1988, על ידי ה־מארס גלובל סרוויור ב־1998 ו־2003, על ידי Mars Reconnaissance Orbiter ב־2008 ועל ידי מארס אקספרס ב־2010.

מאפייני מסלול[עריכת קוד מקור | עריכה]

מונטז' של שלוש תמונות שצולמו בנפרד על ידי ויקינג 1 ב־19 באוקטובר 1978. המכתש הגדול (שרובו בחשיכה) שנמצא בצד שמאל למעלה בתמונה הוא סטיקני

פובוס נע סביב מאדים מהר יותר מסיבובו של מאדים סביב עצמו. לכן הוא עולה במערב, נע במהירות יחסית על פני השמיים (ב־4 שעות ו־15 דקות או פחות) ושוקע במזרח, בערך פעמיים ביום (כל 11 שעות ו־6 דקות). פובוס כה קרוב לפני השטח, עד כי איננו נראה מעל האופק מקווי רוחב גדולים מ־70.4°. מסלול נמוך זה מציין כי פובוס עתיד להיות מושמד: כוחות הגאות והשפל שמאדים מפעיל עליו מאטים את מהירות הקפתו, וכפועל יוצא מנמיכים את מסלול הסיבוב שלו. כיום מרחקו הממוצע קטן בקצב של כמטר בכל מאה שנה, וככל הנראה בעוד מיליוני שנים הוא ייקרע לגזרים ויהפוך לטבעת פלנטרית שתקרוס באיטיות לתוך מאדים[1].

ככל הנראה פובוס הוא אסטרואיד אשר נלכד על ידי מאדים.

במעבר מארס אקספרס ב־2010 התגלה כי הירח הוא בעל מבנה ספוגי, עובדה המסבירה את משקלו הסגולי הנמוך.

מאפיינים גאולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פני השטח של פובוס מרובים במכתשים. המכתש הגדול ביותר נקרא "סטיקני" על שם אשתו של הול, אנג'לינה סטיקני (Angeline Stickney). קוטרו 9 קילומטר[2]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]