לדלג לתוכן

מציצנות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ילד מציץ מהחלון. ציור מהעשור השני של המאה ה-20

מציצנות היא פאראפיליה המתבטאת בהתנהגות (הנקראת גם "סקופופיליה" או "אינספקציונליזם") המכוונת להשגת הנאה מינית על ידי הצצה בסתר באנשים.

לעיתים המציצנות מלווה באוננות. המציצן אינו אדם שהזדמן לו להציץ ולספק סקרנות באורח חד פעמי, אלא אדם היוצא לסיורים וחיפושים אחר מקומות להציץ תוך כדי הפרת פרטיות. המציצן יכול למחזר את מושא העוררות ואינו חייב להציץ בכל פעם על מנת להתגרות. התנהגות המציצנות מתחילה בדרך כלל בגיל ההתבגרות ודועכת בסביבות גיל 40[1].

בדרך כלל המציצן לא רוצה לקיים יחסי מין עם האדם בו הוא צופה, ואינו אלים. הצפייה באדם מושכת, מעוררת אותו, וגם הפרטיות והמסתורין שאופפים את הפעילות המינית מוסיפים ריגוש, כך גם המתח והסכנה הכרוכים בהצצה. המציצנות מהווה תחליף לבעלי סקרנות שחשים בלתי כשירים ביחסים עם אחרים - מסופק גם יצר הסקרנות וגם היצר המיני ללא הסכנה בדחייה וכישלון.

המציצנות נחשבת לסטייה חברתית ואף לפשע במדינות מסוימות, למשל בבריטניה החל ב-1 במאי 2004. בקוריאה הדרומית נדרשים כל הטלפונים הסלולריים המצוידים במצלמה להשמיע קול בעת הצילום, על מנת שלא יהיה ניתן לצלם בהם בסתר בני אדם עירומים במלתחות ומקומות דומים[2].

בסרט הישראלי "מציצים" משנת 1972, בכיכובם של אריק איינשטיין ואורי זוהר, נושא המציצנות הוא אחד המוטיבים החוזרים, ומכאן שמו של הסרט. בסרט מוצגים מספר צעירים הנתפסים בזמן שמנסים להציץ אל תוך מלתחות הנשים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ עירית עין-טל, קורס "עבירות וסטיות מין"
  2. ^ יש לו מצלמה בעניבה: קוריאנית, מישהו מציץ לך, באתר ynet, 5 באוגוסט 2018
ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החברה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.