מקדמיה
 מקדמיה
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | Proteales |
| משפחה: | פרוטאיים |
| סוג: | מקדמיה |
| שם מדעי | |
 Macadamiaמולר, 1858 | |
מָקָדֶמְיָה (שם מדעי: Macadamia) הוא סוג צמח הכולל שמונה מינים של עצים בעלי פרחים ממשפחת הפרוטאיים. המקדמיה גדל באופן טבעי במזרח אוסטרליה ובאינדונזיה.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]המקדמיה הוא עץ ירוק עד אשר גובהו נע בין 2–13 מטרים. עליו מסודרים בקבוצות של 3–6 והם דמויי רומח, בצורת ביצה הפוכה או דמויי אליפסה. אורך העלים נע בין 6–30 ס"מ ורוחבם בין 2–13 ס"מ ושוליהם משוננים או חלקים. העלים נישאים על פטוטרות באורך 6–25 ס"מ והם גלדניים וחלקים. הפרחים מסודרים באשכולות מוארכים באורך 5–30 ס"מ כאשר אורך כל פרח הוא 10–15 מ"מ. צבע הפרחים לבן עד סגול או ורוד ולהם 4 עלי כותרת. הפרי כדורי, מעוצה וקשיח מאוד, בעל קליפה מגובששת וכולל זרע אחד או שניים.
המקדמיה קרויה על שמו של ד"ר ג'ון מקאדאם, עמית של הבוטנאי פרדיננד פון מילר שהיה הראשון שתיאר אותה. השמות הנפוצים של הסוג הם מקדמיה, אגוז מקדמיה, אגוז קווינסלנד, ואגוז מרוצ'י. שמות ילידיים של הצמח הם קינדל קינדל וג'ינדילי.
לזרעי הצמח ערך חקלאי רב, אם כי רק לשני המינים: מקדמיה תמימה (M.integrifolia) ומקדמיה ארבע-עלית (M.tetraphylla) פוטנציאל מסחרי. ביתר המינים הזרע מכיל גליקוזידים ציאנוגנים הרעילים לאדם. ניתן לסלק את החומרים האלו באמצעות תהליך של השריה, שטיפה וסינון, והילידים האבוריג'ינים באוסטרליה משתמשים בתהליך זה על מנת לנצל את המינים האלו.
את שני המינים האכילים מכליאים בקלות רבה, וכתוצאה מכך המין מקדמיה ארבע-עלית נמצא בסכנת הכחדה. עץ המקדמיה הוא צמח המזון המקומי האוסטרלי היחיד המיוצר ומיוצא בכמות מסחרית.
על מנת להרבות את המקדמיה, חקלאים משתמשים בדרך כלל בשיטת ההרכבה. העץ מתחיל להניב כמות מסחרית רק בהיותו בן 7–10 שנים, אבל תוחלת החיים שלו גבוהה – עד כ-100 שנה. עץ המקדמיה צומח היטב בקרקעות פוריות ובעלות ניקוז מים טוב שבהן פחות מ 20% גיר. העץ גדל באזורים בהם כמות המשקעים היא 1,000–2,000 מ"מ בשנה, ותחום הטמפרטורות הוא 10–40 מעלות. העץ פגיע מאוד לרוחות חזקות, בשל היות ענפיו שבירים ובשל שורשיו שאינם מעמיקים בקרקע. עצים צעירים פגיעים מאוד לנזקי קרה, וטמפרטורות של 6- מעלות או פחות מכך יכולות לפגוע קשות גם בעצים בוגרים.
מחוץ לאוסטרליה מגדלים את המקדמיה בעיקר בהוואי אך גם בברזיל, קליפורניה, ישראל, קניה, בוליביה, ניו זילנד, דרום אפריקה ומלאווי.
עץ המקדמיה הובא לראשונה לארץ ישראל לפני כ-50 שנה ונשתל בחוות הניסיונות החקלאית ברחובות. בשנות השישים ניטעו מספר עצים בחצרות בתים בעיקר לאורך מישור החוף, ורק בשנים האחרונות החלו לגדל את עץ המקדמיה באופן מסחרי במטעים.
לאגוז המקדמיה ערך תזונתי גבוה ביותר: האגוז מכיל כ-60–80 אחוזי שומן והוא מהווה מקור מצוין לברזל, סידן, זרחן וויטמין B1. בשמן המופק מאגוז המקדמיה משתמשים בתעשיית התמרוקים בשל תכולת החומצה הפאלמיטולאית אומגה 7 שבו, ובשל העובדה שהוא עמיד מאוד בפני חימצון.
קליפת אגוז המקדמיה קשה במיוחד ודורשת השקעת כוח של כ-21 ק"ג לסנטימטר רבוע על מנת לפצחה. לאחר זמן מה במקום יבש וחם הקליפה עשויה לפתח חריצים גדולים המקלים על הפיצוח.
אגוזי המקדמיה הם המרכיב העיקרי בתזונת תוכי ארת ענק יקינתונית בשבי. תוכים גדולים אלו הם בין בעלי-החיים הבודדים המסוגלים לפצח את אגוז המקדמיה.
אגוזי מקדמיה רעילים לכלבים. אכילת האגוז תגרום להרעלה אשר תתבטא בחולשה עד כדי חוסר יכולת לעמוד כ-12 שעות לאחר האכילה. בדרך כלל זמן ההתאוששות מההרעלה הוא 48 שעות.
