מרחצאות פאסילידס
 | |||||
 אתר מורשת עולמית | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| |||||
| מידע כללי | |||||
| סוג |
מרחצאות  | ||||
| על שם |
פאסילידס, קיסר אתיופיה | ||||
| מיקום |
גונדר | ||||
| מדינה |
אתיופיה | ||||
| קואורדינטות | 12°37′03″N 37°27′26″E / 12.617461111111°N 37.457155555556°E | ||||
  | |||||
מרחצאות פאסילידס (באמהרית: ፋሲል መዋኛ) הם בית מרחץ השוכן בעיר גונדר שבצפון אתיופיה, שהקמתו מיוחסת לקיסר פאסילידס. בית המרחץ נמצא כקילומטר וחצי צפונית-מערבית לפאסיל גמב, המתחם המלכותי ההיסטורי בעיר, והוכרז יחד עמו, בשנת 1979, כאתר מורשת עולמית מטעם ארגון אונסק"ו. מדי שנה, ב-19 בינואר או ב-20 בו, נערכות במרחצאות פאסילידס חגיגות חג הטמקת בגונדר.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי הגרסה המקובלת וכפי שמעיד עליו שמו, הוקם בית המרחץ בידי הקיסר פאסילידס, ששלט באתיופיה בין השנים 1667-1632, וייסד את גונדר בשנת 1635 או בשנה שלאחר מכן[1] . גרסה אחרת גורסת כי האתר הוקם מאוחר יותר, בימיו של הקיסר ייאסו השני שמלך בין השנים 1755-1730 בחסות אמו, הקיסרית מאנטאוואב. מנגד, הנוסע והרוקח הצרפתי שארל פונסה (Charles-Jacques Poncet), ששהה בגונדר משך תשעה חודשים, בשנים 1700-1699, תיאר בית מרחץ שמיקומו הגאוגרפי ותיאורו מתאימים לאלה של מרחצאות פאסילידס. פונסה הוסיף כי הקיסר ייאסו הראשון ואנשי חצרו חגגו במרחצאות את חג הטמקת. נראה כי חגיגות הטמקת היו המטרה שלשמה הוקמו המרחצאות מלכתחילה, אם כי סביר שהמקום שימש גם את הקיסר ואת בני משפחתו כאתר מנוחה ומרגוע. בימיו של הקיסר סלומון השני, ששלט בין השנים 1779-1777, שימש המקום ככנסייה.
האתר
[עריכת קוד מקור | עריכה]
המרחצאות שוכנים בין ערוצו של נהר אנגאראב התחתון ממערב, לאצטדיון כדורגל ממזרח. צורתו הכללית של המתחם היא כשל מחומש לא משוכלל, אורכו המרבי מדרום-מזרח לצפון-מערב מגיע ל-160 מטרים, ורוחבו עומד על כ-120 מטרים. המתחם מוקף חומה ומבנה שער בן שתי קומות קבוע בצדו הצפוני. בחומה משולבים שישה מגדלי שמירה קטנים, המזכירים מלחיות בצורתם, ובראשם כיפות. עוד משולב בחומה, בפינה הצפון-מערבית של המתחם, מבנה ששימש כאורווה, גם הוא בן שתי קומות.
בלב המתחם נחפרה בריכה גדולה, באורך של 50 מטרים[2]. וברוחב של 30 מטרים. עומקה של הבריכה נע בין שני מטרים ל-2.5 מטרים, והיא ניזונה מערוצו של האנגראב התחתון דרך תעלה תת-קרקעית. תעלה בפינה הדרום-מזרחית של האגן משמשת לפינוי מים עודפים. הבריכה מוקפת בחומה המשמשת גם כמרפסת, ומדרגות יורדות ממנה אל האגן. בצידה הצפוני של הבריכה הותקן גשרון עשוי משתי קשתות, המוביל אל המבנה המרכזי. מבנה זה, שלו שתי קומות, ניצב גם הוא על-גבי קשתות בלבה של הבריכה, ואלה מהוות את קומתו הראשונה. הגשר מתחבר אל הכניסה המרכזית השוכנת בקומה השנייה שבחזית הצפונית של המבנה. בקומה זו שלושה חדרים. משני צדי הכניסה קבועים שני חלונות, וכל שלושת הפתחים מעוטרים בקשת עשויה אבן אדומה ובמשקופים לבנים. מעל דלת הכניסה קבוע פתח דומה במרכזו של מעין גמלון, המשמש כמעקה לגג המבנה השטוח. בחזית הדרומית תולה מרפסת עץ שאליה נפתחים דלת וחלון, מעוטרים באופן זהה לפתחי החזית הצפונית. מעל מרפסת זו, בפינה הדרום-מזרחית של המבנה, הוקם מגדלון, המוסיף למבנה קומה השלישית, וגם בו קבוע פתח המוביל אל מרפסת קטנה יותר. גג המגדלון נושא שינות. שני גרמי מדרגות - אחד בפנים המבנה והאחר מחוצה לו - מובילים מהקומה השנייה אל גג המבנה והמגדלון.
מחוץ למתחם, בצדו המזרחי, שוכן מבנה עגול הכולל כיפה הנישאת על-גבי עמודים. המבנה מכונה "קבר הסוס", אך ייתכן ששימש כעמדת תצפית ופיקוד לקיסרים עת סקרו את חייליהם. מקור שמו של המבנה באגדה על סוסו של אחד הקיסרים, שנקרא "סוביל" או "זובל", שנלכד על ידי סולטאן ממלכת סנאר בעת מערכה צבאית. הסוס לא נכנע לסולטאן ולא ניתן היה להשתלט עליו, והסולטאן החליט להורגו. הקיסר, אז עדיין נסיך צעיר, חילץ את הסוס ורכב על-גבו עד לגונדר. בהגיעם ליעדם, נפל הסוס ומת מתשישות; והקיסר הקים את מבנה הקבר במקום שבו הוטמן הסוס.
הבריכה והמבנה המרכזי במרכז. שער הכניסה מימין וסמוך מעליו ומשמאל - מבנה האורווה הדו-קומתי.
בקדמת התמונה מימין, מחוץ למתחם, נראה "קבר הסוס".
גלריה: חגיגות טמקת במרחצאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
-
-
-
-
מראה החזית הדרומית של המבנה המרכזי במרחצאות פאסילידס
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "Ethiopia, the unknown land", Stuart Munro-Hay, I.B.Tauris publishers (2008) ISBN 9781860647444
- "Lonely Planet - Ethiopia and Eritrea", Frances Linzee Gordon & Jean-Bernard Carillet (2003) ABN 36005607983
- "A voyage to Æthiopia made in the years 1698, 1699, and 1700", Charles Jacques Poncet, William Lewis (1709)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Ethiopia, the unknown land, Stuart Munro-Hay, I.B.Tauris publishers, 2008 ISBN 9781860647444.
- ^ "I Castelli di Gondar", Alessandro Augusto Monti Della Corte, Societa' Italiana Arti Grafiche Editrice in Roma (1938), עמ' 44.
