חלון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ניסוח, הערכות מצב שאינן במקומן.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
חלון
חלון הוא פתח בקיר המאפשר מעבר אור, ציור משנת 1880
חלונות אלבסטר בכנסיית Santa Maria La Major בעיירה Morella (ספרד)
חלון אלבסטר בקתדרלה של ולנסיה (ספרד). המבנה האסימטרי של פתח הקיר מאפשר לקרני השמש להגיע לאזור המזבח
חלון גליל במגדלור Sumburgh Head (שטלנד)

חלון הוא פתח מתוכנן בקיר או בתקרה של מבנה, שמאפשר לאור ולרוב גם לאוויר להיכנס דרכו אך מונע חדירת מים ואבק. על פי רוב, פתח החלון יכול להסגר ולהפתח. המושג "חלון" מיוחס לפתח, למכסה וגם למסגרת.

מרכיבי החלון[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי רוב החלון יהיה מורכב ממשקוף קבוע המקיף את הפתח, חלק קבוע או נפתח המכונה כנף שבמרכזה מזוגגת זכוכית, עדן חלון המשמש לפינוי מים וליופי. מרכיבי החלון עשויים ממתכת, עץ, אבן או פולימר. כדי לשפר את ביצועי החלון לעתים נוספים עזרים נוספים, תריסים, וילונות שמונעים או מרסנים את כניסת אור השמש. רשתות למניעת כניסת חרקים וסורגים למניעת כניסת בני אדם לא מורשים. כדי לשפר את איכות ההצללה מעל חלק מהחלונות מותקן גגון או פרגולה.

התפתחות החלון[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצורה של זכוכית שטוחה באופן תעשייתי הוותה זרז להתפתחות במגוון תחומים ובמיוחד בתחום הבניה, הזכוכית מתאימה לזיגוג חלונות מבחינות רבות:

  • מאפשרת חדירת אור טבעי למבנה.
  • שקופה ומקנה קשר עם החוץ.
  • חזקה ועמידה לאורך שנים ארוכות.
  • אטומה למים ורוח.

בתחילה החיסרון העיקרי של הזכוכית היה באי עמידתה בפני מכות פתאומיות, דבר שגרם לניפוצה ולשבירתה. אך עם ההתפתחות הטכנולוגית נוספו תהליכים המשפרים את תכונות הזכוכית. כמו תהליך החיסום המגדיל באופן משמעותי את עמידתה בפני מכות.

החל משנות ה-60 של המאה ה-20 החלו להתפתח מערכות של חלונות המשלבות אלומיניום וזכוכית. שמאפשרים לבנות חלונות גדולים העמידים לאוויר ומים. מערכת החלון המתקדמת מסוגלת למנוע חדירת אוויר ומים ולנקז את עודפי המים המצטברים אל מחוץ לחלון.

ככל שתכונות הזכוכית והחומרים של מרכיבי המסגרת השתפרו כך זה הישפיע באופן ישיר על גודלם של החלונות. איכות הזכוכית המשופרת ושימוש באלומיניום איפשר לבצע פתחים גדולים יותר ויותר. החלון המודרני חוסם את האוויר והמים שבאים מבחוץ ומכניס את האור, כך יש שליטה על כניסת כמות האור והאוויר למבנה.

האתגר המשמעותי של החלון בן ימינו מצד אחד לאפשר כניסת אור ומצד שני למנוע כניסת מים ולווסת את כניסת האוויר. אתגר משמעותי נוסף הוא להפוך את החלון כמונע איבוד אנרגיה. בחורף בריחת חום מיתוך הבית ובקיץ כניסת חום אל הבית. אתגרים אלה מועצמים כאשר גודל החלון הולך וגדל ומיקום החלון במגדלים גבוהים מגדיל את הלחצים העצומים שחלונות נדרשים לעמוד בהם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

TeaHouseWindowInuYama.jpg
JapaneseWindow.jpg

הצורך בחלון החל בגלל הצורך הבסיסי להיות בקשר עם החוץ לכניסת אור ואוויר וגדל עם מעבר האדם להתיישבות במקומות קבע. תחילה, במבני עץ ומבנים העשויים בוץ וחומר, לפני עיבוד הזכוכית השטוחה, החלון היה פתח בלבד (לפעמים חסום במספר עצים שמשמשים מעין סורגים) אך עם השנים החלון התפתח.

אחרי שלמד האדם לעבד זכוכית שטוחה, הופיעו חלונות עץ וברזל עם זיגוג. חלונות אלו היו בנויים ממשקוף עץ או ברזל, כנף העשויה עץ או ברזל ובתוכה תושבת לזכוכית.
יתרונות העץ: זמין, קל לעיבוד, נותן תחושה ביתית חמימה

חסרונות העץ: רגישות העץ ללחות וליובש - הוא אינו שומר על גודל קבוע וגורם לניפוץ הזכוכית. דורש טיפול שנתי (צביעה של שכבת הגנה). השימוש בעץ כחומר טבעי גורם להקטנת היערות בכדור הארץ, לכן גם פחות אקולוגי

יתרונות הברזל: זמין, קל לעיצוב, חזק מאפשר מפתחים גדולים

חסרונות הברזל: כבד, קשה לעיבוד, מחליד דורש תחזוקה לאחר התקנה

כדי להתגבר על הדרישה לחלונות גדולים אך עם מגבלת גודל משטח הזכוכית, כנפי החלון חולקו למספר חלקים ושובצו בהם משטחי זכוכית קטנים. כך התפחה אומנות הוויטראז׳ תוך ניצול המגבלה של גודל משטחי הזכוכית.

בשנות ה-60 במאה ה20 עם כניסת טכנולוגיות מתקדמות לעיבוד אלומיניום חלונות העץ והברזל הוחלפו לחלונות האלומיניום. האלומיניום עמיד למזג האוויר שבחוץ, זמין וזול יחסית לעץ. תעשיית האלומיניום איפשרה פיתוח של חלונות הניתנים להרכבה במהירות ובמגוון עיצובים בהשוואה לחלונות עשויים עץ או ברזל. פרופיל האלומיניום מבודד פחות מעץ ומוליך חום וקור. במדינת ישראל בה הפרשי הטמפרטורות בין חוץ לפנים הבית ברוב אזורי הארץ קטנה מ 25°c ההשפעה של איבוד אנרגיה באמצעות פרופילי האלומיניום היא כ-3% מכלל מרכיבי החלון בעוד הזכוכית מהווה את רוב התווך שמעביר אנרגיה. לכן בתנאי האקלים בארץ יש חשיבות גדולה על בחירת הזכוכית המתאימה להגדלת הבידוד האנרגטי.

ברחבי העולם בתעשיית חלונות אלומיניום משתמשים עם פרופילי אלומיניום עם שבר תרמי[1] - באירופה נפוצים חלונות פולימרים או בשמם האירופאי חלונות U-pvc. בארצות הברית מכונים חלונות הויניל. חלון U-pvc זול יותר מחלון אלומיניום עם שבר תרמי[2] אך יקר יותר מחלון אלומינים בלי שבר תרמי. בנוסף לחלונות הU-pvc יש מגבלות לגודל הפתח ומגבלות עיצוב[3] שאינם קיימים בחלונות אלומיניום. אלה הסיבות העיקריות שחלון ה U-pvc לא נפוץ בארץ.

שוק החלונות בארץ מגלה מודעות גוברת והולכת לחשיבות הבידוד האנרגטי ובליווי חקיקה ירוקה מתאימה, השוק הישראלי ילך בעקבות שאר העולם וישקיע יותר בחלונות מבודדים אנרגטית. המרכיב המרכזי שמשפיע על הבידוד האנרגטי במדינת ישראל[4] הוא הזכוכית. קיימים מגוון רחב של זכוכיות בעלות מגוון ציפויים ועיבודים המשפעים באופן דרמטי על הבידוד האנרגטי.

סוגי חלונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויטראז' בבית הכנסת לכו-נרננה ברעננה
  • חלון פתיחת ציר פנימה חד-כנפי
  • חלון פתיחת ציר פנימה דו-כנפי
  • חלון הזזה כנף על כנף
  • חלון נגרר לכיס גרירה חד/דו-כנפי
  • חלון הרמה ("גיליוטינה")
  • חלון צרפתי (חלון המגיע לרצפה. מקובל בסלונים, למטרת אור ונוף)
  • חלון קיפ נפתח כלפי מעלה לחריץ (חלון עם ציר תחתון. מקובל בחדרי אמבטיה, להשגת פרטיות)
  • חלון דריי-קיפ (נפתח כקיפ או כציר על פי בחירה)
  • קירות-מסך (קונסטרוקציה וזכוכית במפתחים גדולים)
  • חלון סקיילייט (חלון להכנסת אור בתקרת המבנה)
  • חלון פיווט, חלון בעל ציר מרכזי, יכול להגיע עם ציר אנכי או אופקי, בעיקר לשם איוורור
  • חלון תרמומטר, חלון אנכי צר הנמשך לאורך כמה קומות. מקובל בחדרי מדרגות.

מונחים, חלקים וחומרים בחלונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלון מורכב מהחלקים הבאים:

  • משקוף עיוור- משקוף המוטמע בבניין ומהווה חיבור בין החלון לקיר
  • משקוף- מסגרת המורכבת מפרופילים. המשקוף מתחבר למשקוף העיוור ונשאר קבוע במקומו בין אם הוא מקבל זכוכית ובין אם הוא מקבל כנף.
  • כנף- מסגרת המורכבת מפרופילים. הכנף מזוגגת ונעה על גבי מסילה או צירים.
  • סרגל זיגוג- פרופיל המשמש לחלוקת הכנף לחלקים קטנים יותר לזיגוג הזכוכית.
  • אטמים- פסי EPDM (גומי) שחורים שאוטמים את המרווח בין הכנף למשקוף ובין הזכוכית לכנף.
  • אביזרים- אטמים מנגנונים, מנועים או גלגלים שמסייעים בפתיחתו של החלון.
  • פרזול- חלקים המרכיבים את החלון הנראים לעיין כמו ידיות מנעולים וכ״ד
  • קבוע- חלק מהחלון המזוגג בזכוכית אך נשאר ללא תזוזה. (קבוע עליון, קבוע תחתון, קבוע צד וכ״ד)
  • זכוכית או זיגוג.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דוד קרויאנקר, פתחים בירושלים, שערים, דלתות, חלונות וסורגים, זמורה ביתן, 1987.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מקטע פולימרי המייצר נתק בפרופיל אלומינים שמונע מעבר אנרגיה
  2. ^ נפוץ בעיקר במדינות בעלי הפרשי טמפרטורה מעל 25°c בין פנים הבית לחוץ
  3. ^ צורת הפרופיל, מגוון צבעים ומגוון מרקמים
  4. ^ ברוב אזורי מדינת ישראל הפרשי הטמפרטורה הם פחות מ 25°c בין פנים הבית לחוץ