מרק רוז'אוולדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרק רוז'אוולדי
Rózsavölgyi Márk
לידה 1789
בלשגיארמט, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 בינואר 1848 (בגיל 59 בערך)
פשט, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה כינור עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים דיולה רוז'אוולדי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מַרְק רוֹזַ'אווֹלְדִי[1] (במקור מרדכי "מוטקה" רוזנטל, בהונגרית: Rózsavölgyi Márk; (בַּלַשַדִיאַרְמַט, 14 באוגוסט 1787פשט, 23 בינואר 1848) היה מלחין וכנר יהודי-הונגרי. הוא כונה כבר בחייו "אבי הצ'ארדש". בנו, דיולה (יוליוס) רוז'אוולדי, ייסד בשנת 1850 יחד עם נורברט גרינצוייל, חברה להוצאה לאור של מוזיקה ולארגון קונצרטים, החברה והחנות המפורסמת קיימות עד היום במרכז בודפשט[2]. בן אחר של מרק, ליאופולד, הפך לרופא. שם משפחתו ההונגרי הוא תרגום מדויק של שמו הגרמני המקורי, רוזנטל, דהיינו "עמק ורדים".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוצאו ממשפחת סוחרים יהודית. הוא התחיל את לימודיו בגיל צעיר וסיים אותם בפראג, שם התפרנס מ"כתיבה תמה". הוא הגיע לפשט בשנת 1808 והתחיל לעבוד בתפקיד כנר ראשון ב"חברת התיאטרון ההונגרי" בשנת 1813 הוא עבר לעיר באיה שם היה מקום מושבו עד לשריפה הגדולה בשנת 1819. שוב עבר לפשט, ושוב המשיך בנדודים, כי קיבל משרת כנר בתזמורת התיאטרון בעיר טימישוארה. במשך הזמן הוא עבר כמעט בכל הונגריה ככנר וירטואוז. הוא ניגן ניגונים הונגריים ישנים, ניגן את יצירותיו ואת עבודות הצ'רדש שלו בכל מקום, לעיתים קרובות מאוד אפילו ללא ליווי מוזיקלי נוסף.

יצירותיו הפכו ידועות ופורסמו במספר אוספים. בשנת 1833 חזר שוב לפשט, אך המשיך גם את מסעות הקונצרטים שלו ברחבי המדינה. בשנת 1837 כתב יצירה בשם "קולות שמחה לאומית" (22 באוגוסט 1837) לפתיחת "התיאטרון ההונגרי של פשט" שהפך מאוחר יותר ל"תיאטרון הלאומי". הוא מונה לכנר הראשון של תזמורת התיאטרון וגם למנהלה המוזיקלי. נשמתו הנודדת לא מצאה את מקומה בתוך ההגנה של תיאטרון קבוע בנוי אבן ועד מהרה יצא שוב לדרך.

בשנת 1845 הוא עדיין הופיע בערים אוראדיה, אגר, קאריי והחל סיור קונצרטים כפריים חדש, אך בשל מחלתו נאלץ לשוב לפשט, שם חי בעוני ומת במחלתו. עד מותו הייתה לו ידידות קרובה עם שנדור פטופי שהפך לימים למשורר הלאומי של הונגריה. פטופי כתב מאמר בשנת 1844 עליו ועל יצירתו בגיליון המגזין "האופנה ההונגרית". את זכרו הנציח פטופי בשירו "מוזיקאי זקן, מה חטאתי לך".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרק רוז'אוולדי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מילון אנציקלופדי של מוזיקה ומוזיקאים בשפה הגרמנית. מילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים
  2. ^ http://www.rozsavolgyi.hu/