נל ואן פליט
 | |||||||||||||||||||||||
| נל ואן פליט, 26 באפריל 1948 | |||||||||||||||||||||||
| לידה |
17 בינואר 1926 הילברסום, הולנד  | ||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
4 בינואר 2006 (בגיל 79) נארדן, הולנד | ||||||||||||||||||||||
| מידע כללי | |||||||||||||||||||||||
| מדינה |
ממלכת ארצות השפלה | ||||||||||||||||||||||
| ספורט | |||||||||||||||||||||||
| ענף ספורט | שחייה | ||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||
  | |||||||||||||||||||||||
פטרונלה "נל" ואן פליט (בהולנדית: Petronella "Nel" van Vliet; 17 בינואר 1926 – 4 בינואר 2006) הייתה שחיינית הולנדית. אלופה אולימפית (לונדון 1948), אלופת אירופה (מונטה קרלו 1947) ושיאנית עולם במשחה ל-200 מטר חזה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נל ואן פליט נולדה בהילברסום, במחוז צפון הולנד. היא החלה לשחות רק בגיל 16 במועדון השחייה המקומי, דה רובן, תחת הדרכתו של המאמן יאן שטנדר. הכישרון הטבעי שלה הוכיח שניתן להצליח גם כשלומדים לשחות בגיל כל כך מאוחר.
מספר חודשים מאוחר יותר זכתה ואן פליט באליפות הולנד בשחייה במשחה ל-200 מטר חזה.
לאחר מלחמת העולם השנייה היא הוכיחה שכוחה במותנה וקבעה שיאי עולם חדשים בסגנון החזה במשחה ל-100 מטר ול-200 מטר בבריכות קצרות.
ואן פליט לא יכלה להשתתף בתחרויות שחייה בינלאומיות בגלל שלא נרשמה כראוי בלידתה, עקב עיסוקיו של אביה. לכן, היא נאלצה להגיש בקשה לבית המשפט ולשלם על כך, ואז ניפתחה לה הדלת, להישגיה הגדולים.
אלופת אירופה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באליפות אירופה בשחייה שנערכה במונטה קרלו מונקו בספטמבר 1947 זכתה ואן פליט במדליית זהב במשחה ל-200 מטר חזה בתוצאה של 2:56.6 דקות, לפני אווה סקיי מהונגריה (2:57.9 דקות) ויני דה חרוט בת ארצה (3:00.5 דקות).
בינואר 1948 נסעה ואן פליט לשיקגו להתאמן במועדון המקומי עם המאמן וולט שלוטר. היא ניצחה בכל התחרויות שבהם השתתפה. שיאה העולמי ב-100 יארד חזה בתוצאה של 1:09.2 דקות.
אלופה אולימפית
[עריכת קוד מקור | עריכה]אל אולימפיאדת לונדון (1948) הגיעה ואן פליט כשיאנית עולם. במשחקים עצמם זכתה ואן פליט במדליית זהב במשחה ל-200 מטר חזה בתוצאה של 2:57.2 דקות (8 שניות איטי משיאה העולמי), לפני ננסי ליונס מאוסטרליה (2:57.7 דקות) ואווה נובק ז'ראר מהונגריה (3:00.2 דקות). רביעית סיימה אווה סקיי אף היא מהונגריה (3:02.5 דקות). סקיי הובילה במרבית המשחה[1], עד שון פליט החלה לעבור אותה. בשלב המוקדמות קבעה ואן פליט שיא אולימפי חדש בתוצאה של 2:57.4 דקות ובשלב חצי הגמר היא שיפרה את שיאה וקבעה תוצאה של 2:57.0 דקות.
זמן קצר לאחר חזרתה של ואן פליט לביתה, המדליה האולימפית שלה ניגנבה מבית הוריה. רק בשנת 2004 זכתה ואן פליט לקבל מדליה חלופית, מידי אריקה טרפסטרה, בעצמה שחיינית בעלת שתי מדליות אולימפיות מאולימפיאדת טוקיו (1964), בשם הוועד האולימפי ההולנדי על פני זו שניגנבה. בשנת 2006 ניפטרה ואן פליט בגיל 80.
תארים והשגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ואן פליט קבעה 18 שיאי עולם בסגנון החזה בכל המרחקים שנישחו אז ועוד 3 שיאי עולם כשחיינית חזה במשחה שליחים מעורב.
- ואן פליט הפסידה במשחה אחד בלבד מתוך למעלה מ-100 תחרויות שבהן השתתפה. "הפסדה" היה כשסיימה שנייה ב-200 מטר חזה באחת התחרויות הראשונות שלה לאחר שזכתה בחצי המרחק.
- בשנת 1973 זכתה ואן פליט להכלל בהיכל התהילה הבינלאומי של השחייה.[1]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל שחייה | ||
- התפתחות שיא העולם ב-100 מטר חזה (ויקיפדיה הגרמנית)
- התפתחות שיא העולם במשחה ל-200 מטר חזה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נל ואן פליט, באתר olympedia.org
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ סקלי הייתה האישה היחידה ששחתה חזה עם תנועות פרפר בידיים. סגנון זה היה חוקי ונחשב שיפור לסגנון החזה. רק בשנת 1952 הפרידו בין המשחים ורק באולימפיאדת מלבורן (1956) שחו במשחים ניפרדים.
 | |
|---|---|
|
