נשר בנגלי
 נשר בנגלי
| |
|---|---|
_Pair_2_Photograph_by_Shantanu_Kuveskar.jpg)
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | דורסי יום |
| משפחה: | נציים |
| סוג: | נשר |
| מין: | נשר בנגלי |
| שם מדעי | |
 Gyps bengalensis(יוהאן פרידריך גמלין, 1788) | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
נשר בנגלי (שם מדעי: Gyps bengalensis) הוא מין בסוג נשר. הנפוץ בתת-היבשת ההודית ובדרום-מזרח אסיה. החל משנת 2000 מצב השימור של הנשר הבנגלי הוא סכנת הכחדה חמורה בגלל צניחה משמעותית בגודל האוכלוסייה: בשנות ה-80 גודל אוכלוסייתו נאמד בכמה מיליונים ועדכנית ל-2016 אוכלוסייתו נאמדת בכ-10,000 פרטים וככל הנראה נכחד מדרום סין ומלזיה. הסיבה העיקרית לכך היא הרעלות, בעיקר אי-ספיקת כליות שנגרמת מאכילת פגרי בעלי-חיים מבויתים שטופלו בדיקלופנק[2]. אורך החיים של פרטים בשבי הוא 12 שנים[3].
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
נשר בנגלי הוא המין הקטן ביותר בסוג נשר (Gyps). משקלו בין 3.5–7.5 ק"ג. אורכו בין 75–85 ס"מ[4]. ומוטת כנפיו 1.8–2.1 מטר[5][6] . ללא הבדל בין זכרים ונקבות. ראשו וצווארו ללא נוצות, וצבעם סגלגל. הנוצות בבסיס צווארו בצבע לבן (ומכאן שמו באנגלית White-rumped vulture). צבע נוצות גופו נע בין ירוק מתכתי לטורקיז בוהק, ושחור עד אפור כסוף. גבו בצבע לבן. מקורו כסוף. זנבו קצר וכהה. החלק הפנימי של כנפיו בצבע לבן. עיניו בצבע צהוב-חום. פרטים צעירים כהים יותר ולוקח להם 4–5 שנים עד שהם מקבלים את צבעי הפרטים הבוגרים[4].
התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאכלס בעיקר אזורים פתוחים המיוערים בדלילות, לעיתים נצפה בקרבת ערים וכפרים. פעיל בעיקר בשעות הבוקר כאשר השמש מחממת את האוויר ויוצרת את זרמי האוויר הדרושים לו לדאייה. מהירות הדאייה הממוצעת היא בין 80–90 קמ"ש, וגובה התעופה המקסימלי עד כ-9,000 רגל[7]. בדומה ליתר הנשרים, גם נשר זה אוכל נבלות, ולעיתים ניזון גם מעצמות יבשות ושברי גולגולות[8]. בהודו ניזון בעיקר מפגרי בקר וגופות בני אדם הנקברים בקבורת שמיים[7]. מין זה נחשב מזיק למטעים, מפני שנשרים ממין זה נוהגים לנוח בקבוצות על עצים, שמתכסים בצואתם[9].
רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עונת הרבייה בין אוקטובר למרץ. הזכר בונה קן בקוטר של כמטר אחד בדרך כלל על צמרות עצים ולעיתים במצוקים. המין נוהג לקנן בקבוצות – מספר זוגות מקננים על עצים סמוכים[5]. לרוב, הנקבה מטילה ביצה אחת ושני ההורים שומרים עליה. כעבור 45–52 ימים בוקע מן הביצה גוזל בגודל של כ-15 ס"מ. שני ההורים מאכילים את הגוזל. הגוזלים עוזבים את הקו לאחר תקופה של כשלושה חודשים[10].
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
נשר בנגלי במעוף -
נשרים בנגליים ליד פגר בהודו -
נשר בדאייה -
תקריב ראש של נשר בנגלי -
נשר בנגלי -
נשר בנגלי
.jpg)
.jpg)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נשר בנגלי, באתר ITIS (באנגלית)
- נשר בנגלי, באתר NCBI (באנגלית)
- נשר בנגלי, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- נשר בנגלי, באתר GBIF (באנגלית)
- Vulture Territory Facts and Characteristics: Asian white-backed vulture
- BirdLife Species Factsheet
- media on Arkive
- Indian white-backed vulture media on the Internet Bird Collection
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נשר בנגלי באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ http://www.iucnredlist.org/details/summary/22695194/0
- ^ https://sora.unm.edu/sites/default/files/journals/auk/v065n03/p0402-p0405.pdf
- ^ 1 2 Rasmussen, P. C.; Anderton, J. C. (2005). Birds of South Asia: The Ripley Guide. Volume 2. Smithsonian Institution and Lynx Edicions. pp. 89–90.
- ^ 1 2 Hume, A. O. (1896). "Gyps Bengalensis". My scrap book or rough notes on Indian ornithology. Calcutta: Baptist Mission Press. pp. 26–31.
- ^ Ferguson-Lees, J. and Christie, D.A. (2001). Raptors of the world. Houghton Mifflin Harcourt. ISBN 0-618-12762-3
- ^ 1 2 http://animaldiversity.org/accounts/Gyps_bengalensis/
- ^ Grubh, R. B. (1973). "Calcium intake in vultures of the genus Gyps". Journal of the Bombay Natural History Society. 70 (1): 199–200.
- ^ Ali, Sálim; Ripley, S. D. (1978). Handbook of the birds of India and Pakistan, Volume 1 (2nd ed.). Oxford University Press. pp. 307–310. ISBN 978-0-19-562063-4.
- ^ Sharma, I. K. (1970). "Breeding of the Indian white-backed vulture at Jodhpur". Ostrich. 41 (2): 205–207. doi:10.1080/00306525.1970.9634367.
