פול הזלק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פול הזלק
Paul Hasluck
לידה 1 באפריל 1905
פרימנטל, אוסטרליה המערבית, אוסטרליה
פטירה 9 בינואר 1993 (בגיל 87)
פרת', אוסטרליה המערבית, אוסטרליה
שם מלא פול מירנה סידוולה הזלק
מדינה אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה
מקום קבורה בית הקברות קאראקטה, פרת', אוסטרליה המערבית, אוסטרליה
השכלה
מפלגה המפלגה הליברלית האוסטרלית
בת זוג אלכסנדרה דרקר
המושל הכללי של אוסטרליה ה־17
30 באפריל 196911 ביולי 1974
(5 שנים ו־10 שבועות)
מונרך בתקופה אליזבת השנייה
פרסים והוקרה
  • אביר הצלב הגדול במסדר הוויקטוריאני המלכותי (29 במאי 1970)
  • אביר הבירית (24 באפריל 1979)
  • אביר הצלב הגדול במסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש (21 בפברואר 1969)
  • Arthur Lovekin Prize in Journalism עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סר פול מירנה סידוולה הזלקאנגלית: Paul Meernaa Caedwalla Hasluck;‏ 1 באפריל 19059 בינואר 1993) היה מדינאי, היסטוריון, משורר ועובד מדינה אוסטרלי שכיהן כמושל הכללי ה-17 של אוסטרליה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזלק נולד בעיר פרימנטל שבאוסטרליה המערבית למשפחה של חברי ארגון צבא הישע, ארגון שערכיו השפיעו עליו לאורך כל הקריירה שלו. הוא התחנך בבית הספר המודרני של פרת', בית ספר יוקרתי שלימים התחנכו בו גם ראש ממשלת אוסטרליה, בוב הוק והסנאטורים ג'ון וילדון וג'ון סטון. לאחר מכן למד הזלק באוניברסיטת אוסטרליה המערבית והשלים את לימודי התואר השני שלו.

בעודו סטודנט, הצטרף הזלק לצוות הספרותי של העיתון הראשי של פרת', The West Australian. כמו כן הוא החל לפרסם מאמרים (בעיתון זה ובאחרים) על ההיסטוריה של המדינה. לאחר שקיבל את התואר השני שלו, הוא שימש כמתרגל במחלקה להיסטוריה של אוניברסיטת אוסטרליה המערבית וב-1939 הוא קודם להיות מרצה במחלקה. שבע שנים קודם לכן הוא נשא לאישה את אלכסנדרה דרקר ואיתה הוא הביא לעולם שני בנים. אלכסנדרה הזלק הייתה להיסטוריונית וסופרת בזכות עצמה והייתה לאישה הראשונה שמונתה להיות גבירה של מסדר אוסטרליה.

ב-1939 הקים הזלק את הוצאת הספרים Freshwater Bay Press, שבאמצעותה הוא פרסם את ספרו הראשון "אל המדבר" (Into the Desert). עקב פרוץ מלחמת העולם השנייה הוקפאה פעילותה של הוצאת הספרים. שנים לאחר מכן חודשה פעילותה של ההוצאה על ידי בנו של הזלק, ניקולס, ובין פרסומיה היה ספר השירה של הזלק, Dark Cottage, שיצא לאור ב-1984.

ב-1941 הצטרף הזלק לסגל של משרד החוץ האוסטרלי ושירת כחבר של כמה משלחות אוסטרליות בוועידות בינלאומיות שונות, כולל וועדת האומות המאוחדות בנושא מוסד בינלאומי שהתכנסה בסן פרנסיסקו ב-1945 ובה נוסד ארגון האומות המאוחדות. במסגרת זו הוא היה במגע הדוק עם שר החוץ מטעם ממשלת הלייבור, ה. ו. אבט, שכלפיו הייתה לו סלידה באופן קבוע, רגש שבאותה מידה היה לאבט כלפיו.

לאחר המלחמה שב הזלק ללמד במחלקה להיסטוריה של אוניברסיטת אוסטרליה המערבית והוא הוזמן לכתוב שניים מתוך 22 הכרכים של סדרת הספרים שעסקה במעורבות של אוסטרליה במלחמה, "Australia in the War of 1939–1945". עבודתו זו נקטעה עקב החלטתו להיכנס לפוליטיקה, החלטה שהונעה בין השאר מחוסר שביעות רצונו ממדיניות החוץ של אבט.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות הכלליות של 1949 זכה הזלק במושב בפרלמנט מטעם המפלגה הליברלית האוסטרלית במחוז הבחירה שנקרא על שמו של ג'ון קרטין באזור פרת'. למרות שתאורטית היה מחוז בחירה זה מעוז של הלייבור, הוא היה ממוקם באזור מגורים עשיר על חוף ימה של פרת' והזלק זכה בו בניצחון מזהיר ביתרון של כמעט 14% במסגרת הניצחון שנחלה המפלגה הליברלית באותה שנה.

ב-1951 מינה אותו ראש הממשלה רוברט מנזייס לתפקיד שר הטריטוריות, תפקידו אותו מילא הזלק 12 שנים. במסגרת תפקיד זה הוא היה אחראי על הקולוניות של אוסטרליה, טריטוריית פפואה גינאה החדשה והטריטוריה הצפונית, מולדתם של אוכלוסיית האבוריג'ינים הגדולה ביותר באוסטרליה. למרות שהוא החזיק בגישה הפטרנליסטית של התקופה בנוגע לטיפול בילידי גינאה החדשה והלך בעקבות מדיניות ההתבוללות של האבוריג'ינים, הוא ביצע רפורמות משמעותיות בדרך שבה התייחסו לשני העמים הללו. ראש ממשלת פפואה גינאה החדשה הראשון, מייקל סומארה, אמר שארצו הצליחה להיכנס לממשל עצמי ללא חשש בזכותו של פול הזלק.[1]

לזמן קצר בין השנים 19631964 כיהן הזלק כשר ההגנה ולאחר מכן מונה להיות שר החוץ. הוא שימש בתפקיד זה בתקופת השיא של מעורבותה של אוסטרליה במלחמת וייטנאם, שהוא היה תומך נלהב שלה. הוא עמל לחזק את יחסיה של אוסטרליה עם ארצות הברית ועם הממשלות האנטי-קומוניסטיות של דרום-מזרח אסיה והתנגד להכרה של אוסטרליה ברפובליקה העממית של סין.

בעקבות ההכרזה על מותו של ראש הממשלה, הרולד הולט, בדצמבר 1967, הזלק הודיע על התמודדותו לתפקיד, בעיקר כדי למנוע משר האוצר, ויליאם מקמהון, שעליו הייתה לו דעה שלילית, להתמנות כראש הממשלה. הזלק לא זכה בתפקיד, כיוון שנחשב במפלגה הליברלית כמבוגר מדי, כשמרן יתר על המידה וכבעל חזות לא מתאימה להתמודדות מול מנהיג מפלגת הלייבור, גוף ויטלם. בהתאם לכך, בחרה המפלגה הליברלית את ג'ון גורטון הצעיר והנמרץ יותר.

המושל הכללי של אוסטרליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נטענה הטענה שגורטון חש שלא בנוח עם נוכחותו בממשלה של הזלק, שהיה יריב פוליטי שלו בפוטנציה. בראשית 1969 הוא הציע להזלק את תפקיד המושל הכללי והוא קיבל את ההצעה. ב-10 בפברואר הוא התפטר מהפרלמנט וב-30 באפריל הוא הושבע כמושל.

בבחירות הכלליות של 1972 הביס ויטלם את מקמהון. בכך נוצר פוטנציאל למצב מביך, מאחר שויטלם והזלק היו יריבים מרים במשך שנים. בתקרית מפורסמת שאירעה בפרלמנט ב-1965 השליך ויטלם כוס מים לעברו של הזלק לאחר שזה אמר: "אתה אחד החפצים המטונפים ביותר שהוכנסו אי פעם לחדר זה". באופן מפתיע הצליחו ראש הממשלה והמושל הכללי לשמור על יחסים מתורבתים ביניהם ועד מהרה נוצרו ביניהם יחסים של כבוד הדדי ולא היו להם קשיים בניהול היחסים הפורמליים ביניהם. עדות לשינוי זה הגיעה זמן קצר לאחר ניצחונו של ויטלם. על פי הנוהג המקובל היה מקמהון צריך להישאר כראש ממשלה בפועל עד אשר מפלגת הלייבור תבחר את שרי הממשלה. אף על פי כן, ויטלם לא היה מוכן לחכות עד שזה יקרה וביקש מהזלק להשביע אותו ואת סגנו, לאנס ברנרד כממשלת ביניים של שני שרים, מרגע שהיה ברור שניצחון הלייבור הוא מעל כל ספק. הזלק הסכים מיד וויטלם וברנרד חלקו ביניהם 27 תפקידי שרים עד שהושבעה הממשלה במלואה.

ב-1973 פרש המזכיר הרשמי למושל הכללי של אוסטרליה, סר מוראי טירל, לאחר ששירת שישה מושלים כללים במשך 26 שנים. הוא הוחלף על ידי דייוויד סמית.

באפריל 1974 נעתר הזלק לבקשתו של ויטלם לפיזור כפול של הפרלמנט, לאחר שהמפלגה הליברלית שהייתה באופוזיציה איימה לעכב את אישור חוק התקציב בסנאט. תקופת כהונתו של הזלק כמושל הכללי הייתה אמורה להסתיים ביולי אותה שנה. ויטלם הציע להאריך את כהונתו, אך הזלק דחה את ההצעה, בנמקו זאת בסירובה של אשתו להישאר במעון המושל מעבר לחמש השנים המקוריות.[2] היסטוריונים בני התקופה טוענים שאם הזלק היה מקבל את ההצעה וב-1975 הוא היה עדיין מכהן כמושל הכללי, היה המשבר החוקתי נגמר אחרת. הזלק עצמו ציין זאת בספר שכתב על תקופת כהונתו כמושל.

מותו ומורשתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפעולה הרשמית האחרונה שביצע הזלק כמושל הכללי הייתה פתיחת הפרלמנט ה-29 ב-9 ביולי 1974. יומיים לאחר מכן הושבע יורשו בתפקיד, סר ג'ון קר. הזלק פרש לפרת', שם הוא המשיך להיות פעיל נושאים תרבותיים ופוליטיים עד למותו ב-1993. הוא נטמן בבית הקברות קאראקטה שבפרת'.

לאחר מותו פרסם בנו, ניקולס הזלק, מבחר מכתבי אביו תחת השם "ההזדמנות של הפוליטיקה" (The Chance of Politics). ספר זה כלל מספר רב של הערות ביקורתיות, פוליטיות ואישיות, על רבים מבני תקופתו של הזלק. פרסום הספר גרם לעלבון מצדם של כמה אנשים. אחרים ראו בספר מקור מידע היסטורי שימושי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פול הזלק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]