ריצ'רד קייסי, ברון קייסי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ריצ'רד קייסי
Richard Casey
קייסי, 1954
קייסי, 1954
לידה 28 באוגוסט 1890
בריזביין, קווינסלנד, אוסטרליה
פטירה 17 ביוני 1976 (בגיל 85)
ברוויק, ויקטוריה, אוסטרליה
שם מלא ריצ'רד גווין גרדינר קייסי, ברון קייסי
מדינה אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה
מקום קבורה בית הקברות, מאונט מסדון, מלבורן
השכלה טריניטי קולג' עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי, דיפלומט עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת אוסטרליה המאוחדת (עד 1945)
המפלגה הליברלית האוסטרלית (לאחר 1945)
בת-זוג אתל מריאן סאמר ראיין
המושל הכללי של אוסטרליה ה-16
7 במאי 196530 באפריל 1969
(4 שנים)
מונרך בתקופה אליזבת השנייה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ריצ'רד גווין גרדינר קייסי, ברון קייסיאנגלית: Richard Gavin Gardiner Casey, Baron Casey; ‏ 28 באוגוסט 189017 ביוני 1976) היה מדינאי ודיפלומט אוסטרלי ששירת כמושל הקולוניאלי של בנגל בין השנים 19441946 וכמושל הכללי ה-16 של אוסטרליה בין השנים 19651969.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קייסי נולד בעיר בריזביין לאביו, ריצ'רד גרדינר קייסי, בעל מקנה עשיר ממוצא אירי וחבר הבית התחתון של הפרלמנט של קווינסלנד, ולאמו, אבלין, בתו של ג'ורג' האריס, גם הוא בעל מקנה עשיר וחבר הבית העליון של הפרלמנט של קווינסלנד. ב-1893 עברה המשפחה למלבורן ואביו היה לבעל חברה עשיר.

קייסי התחנך בבתי ספר במלבורן ונרשם לימודי הנדסה באוניברסיטת מלבורן, שם למד בשנים 19091910, אך לאחר מכן נסע לאנגליה ונכנס ללמוד בטריניטי קולג' בקיימברידג', שם הוא השלים את לימודי התואר הראשון שלו ב-1913 ואת לימודי התואר השני שלו ב-1918.[1]

קריירה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הצטרף קייסי לכוח האימפריאלי האוסטרלי כקצין בדרגת לוטננט.[2] הוא היה אחראי על שמירת השבויים הגרמנים מצוות הספינה אמדן לאחר הקרב באיי קוקוס. לאחר מכן הוא השתתף במערכת גליפולי כשלישו של מייג'ור גנרל ויליאם ברידג'ס. קייסי עמד בסמוך לברידג'ס כאשר זה נפגע מירי צלף ומת שלושה ימים מאוחר יותר. בהמשך הוא שירת בצרפת, שם זכה בעיטור הצלב הצבאי והועלה לדרגת מייג'ור. ב-1918 הוא קיבל את אות השירות המצוין. ביוני 1919 הוא פרש מהצבא והועבר לכוחות המילואים כשהוא משרת כקצין מודיעין במשרה חלקית במלבורן.[1]

באותה שנה מת אביו של קייסי והוא שב למלבורן כדי לקחת אחריות על עסקיו של אביו. הוא עסק בכך עד 1924, עד אשר ראש ממשלת אוסטרליה, סטנלי ברוס מינה אותו כקצין הקישור שלו בלונדון, תפקיד אותו מילא עד 1931 כשהוא שולח דוחות פוליטיים וכלכליים סודיים לברוס וליורשו ממפלגת הלייבור, ג'יימס סקאלין. ב-1926 הוא נשא לאישה את אתל מריאן סאמר ראיין, בתו של סר צ'ארלס ראיין. לזוג נולדו שני ילדים.[1]

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1931 שב קייסי לאוסטרליה ונבחר לפרלמנט האוסטרלי מטעם מפלגת אוסטרליה המאוחדת. ב-1933 מינה אותו ראש הממשלה, ג'וזף ליונס כעוזר שר וב-1935 הוא מונה להיות שר האוצר.[1]

ב-1939 נבחר רוברט מנזייס לתפקיד ראש הממשלה בפעם הראשונה. הוא ראה בקייסי כיריבו ומינה אותו לתפקיד הזוטר יותר של שר האספקה והפיתוח. ב-1940 התפטר קייסי מהפרלמנט כאשר מנזייס מינה אותו להיות השגריר הראשון של אוסטרליה בארצות הברית. תפקיד זה היה חשוב מאוד בתקופת המלחמה, אך גם שימש כאמצעי להרחיק את קייסי מהפוליטיקה המקומית האוסטרלית. קייסי היה בוושינגטון כאשר ארצות הברית נכנסה למלחמה והוא שיחק תפקיד חשוב בכריתת הברית בין אוסטרליה לבין ארצות הברית.

ב-1942 עבר קייסי לקהיר כאשר מינה אותו וינסטון צ'רצ'יל להיות "שר תושב" (Minister Resident) למזרח התיכון, למורת רוחם של ראש הממשלה ג'ון קרטין ושל גורמים במשרד החוץ הבריטי. בתפקיד זה הוא לקח חלק פעיל בניהול משא ומתן בין ממשלת בריטניה, ממשלות בעלות הברית, מנהיגים מקומיים ומפקדי כוחות בעלות הברית בשטח. ב-1944, כאשר הסתיימה הפעילות הצבאית במזרח התיכון, מינתה ממשלת בריטניה את קייסי להיות מושל בנגל, תפקיד אותו מילא עד 1946.[1] במהלך תקופת כהונתו היה עליו להתמודד עם תוצאות הרעב ששרר שם ב-1943. כמו כן היה עליו להתמודד עם הדרישות הקולניות לעצמאות הודו מבריטניה.

ב-1946 שב קייסי לאוסטרליה בתקווה להיבחר שוב לפרלמנט ולהיות מנהיג המפלגה הליברלית האוסטרלית החדשה שמנזייס הקים ב-1944 כחלק מהארגון מחדש של המחנה השמרני. קייסי סירב לקבל תואר אצולה כדי לשמר את סיכוייו בשדה הפוליטיקה. עם זאת, הוא הגיע מאוחר יותר כדי לארגן את בחירתו לתפקיד בו הוא חשק. בספטמבר 1947 הוא שוכנע להיות הנשיא הפדרלי של המפלגה הליברלית והוכיח עצמו כמגייס תרומות מוכשר, בין השאר עקב קשריו החברתיים והעסקיים.[1] אף על פי שמנזייס עדיין ראה בו כיריב, ואף על פי שקייסי ראה עצמו כמועמד עתידי לראשות הממשלה, יצרו השניים מערכת של שיתוף פעולה הדדי.

בבחירות של 1949 ניצחו הליברלים וקייסי שב לבית הנבחרים. מנזייס מינה אותו להיות שר האספקה והפיתוח ושר העבודות הציבוריות והשיכון. במרץ 1950 הוא מונה להיות שר הפיתוח הלאומי. ב-1951, כאשר נשלח שר החוץ, פרסי ספנדר (יריב נוסף של מנזייס), להיות השגריר בוושינגטון, מונה קייסי להחליפו. קייסי כיהן כשר החוץ בתקופת השיא של המלחמה הקרה, של משבר סואץ, של מלחמת וייטנאם ושל אירועים בינלאומיים נוספים. הוא יצר מערכת יחסים קרובה עם אנתוני אידן, עם ג'ון פוסטר דאלס ועם מנהיגים נוספים. החל ממרץ 1950 כיהן קייסי גם כשר האחראי על ארגון המחקר התעשייתי והמדעי (CSIRO) והיה לו חלק בהצלחת הארגון.

בינואר 1960 הוענק לקייסי תואר לורד לימי חיו והוא נכנס לבית הלורדים של בריטניה בהמלצת ראש ממשלת בריטניה, הרולד מקמילן.[3] חודש לאחר מכן הוא התפטר מתפקידו כשר וכחבר הפרלמנט האוסטרלי. עבור רוב האוסטרלים הייתה בריטניה עדיין ארץ האם, אך באותה תקופה מינוי של אוסטרלי כחבר בפרלמנט של ארץ אחרת נחשב כמעשה חריג. מדי שנה נסע קייסי ללונדון כדי להשתתף בדיוני בית הלורדים.

המושל הכללי של אוסטרליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1965 מינתה המלכה אליזבת השנייה את קייסי, בהמלצתו של מנזייס, לתפקיד המושל הכללי של אוסטרליה במקומו של הלורד דה-ל'ייל שסיים אז את תפקידו. הייתה זו הפעם הראשונה בה ראש ממשלה שמרן באוסטרליה המליץ על אוסטרלי לתפקיד זה, אך מינוי זה גם ציין את סוף העידן בו מונו בריטים לתפקיד. בתחילה דחה קייס את ההצעה, אך כאשר הוא הסכים, הוא ביקש שכהונתו תארך שנתיים בלבד במקום חמש השנים המקובלות, עם אפשרות להארכת הכהונה על פי רצונו. בסופו של דבר הוא כיהן כמושל הכללי במשך כמעט ארבע שנים.[3] אחד הטיעונים נגד מינויו של אוסטרלי לתפקיד המושל, במיוחד פוליטיקאי לשעבר, היה תמיד הטיעון שהם עלולים להיות מקורבים מדי לאישים האוסטרלים ולסוגיות הפוליטיות באופן שישבש את ביצוע תפקידיהם החוקתיים. טיעון זה היה משמעותי בדצמבר 1967, כאשר הוכרז על מותו של ראש הממשלה הרולד הולט.

קייסי היה יכול למנות את ויליאם מקמהון, סגן מנהיג המפלגה הליברלית, כראש ממשלה בפועל או כממלא מקום. תחת זאת הוא בחר למנות את ג'ון מקיואן, מנהיג מפלגת הכפר, שותפתה לקואליציה של המפלגה הליברלית. במעשהו זה הוא חזר על התקדים שנוצר ב-1939 כאשר מונה ארל פייג' להחליף את ג'וזף ליונס שהלך לעולמו בעודו מכהן כראש הממשלה. אך מאוחר יותר נטען שקייסי מינה את מקיואן כדי למנוע ממקמהון לזכות ביתרון בבחירות הפנימיות במפלגה הליברלית, מאחר שהוא היה שותף לדעותיהם של כמה מאנשי המפלגה שמקמהון יהיה יורש בלתי ראוי להולט. על פי הביוגרף של קייסי, ו.ג' הדסון, הודיע מקיואן לקייסי בצורה מפורשת שמפלגתו לא תהיה מוכנה לשבת בממשלה בראשותו של מקמהון וקייסי היה מעוניין לשמור על שלמותה של הקואליציה. מאידך לא היה ברור אם הייתה מפלגה שהייתה מסוגלת להשיג רוב בפרלמנט במקרה שהקואליציה הייתה מתפרקת.

שנותיו האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קייסי סיים את תפקידו כמושל הכללי ב-1969. באותה השנה, זכה בפרס איש השנה של אוסטרליה.[4] הוא ואשתו פרשו לחווה שבבעלותם שבפרברי מלבורן. ב-1974 הוא נפגע בתאונת דרכים שממנה לא החלים מעולם באופן מלא. ריצ'רד קייסי מת ב-17 ביוני 1976.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]