פייטרו קאנדיאנו הרביעי
 | |||||
| לידה |
המאה ה־10 ונציה, הרפובליקה של ונציה  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
11 באוגוסט 976 ונציה, הרפובליקה של ונציה | ||||
| מדינה |
הרפובליקה של ונציה | ||||
| מקום קבורה |
Sant'Ilario Abbey | ||||
| בן או בת זוג |
Waldrada of Tuscany (?–976) Giovanniccia Candiano (?–961) | ||||
| |||||
  | |||||
פייטרו קאנדיאנו הרביעי (באיטלקית: Pietro IV Candiano; נפטר בשנת 976) היה הדוכס ה-22 של ונציה. פייטרו כיהן כדוג'ה בין השנים 959–976.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]פייטרו היה בנו הבכור של פייטרו קאנדיאנו השלישי אשר כיהן כדוג'ה לפניו. פייטרו הרביעי כיהן תקופה קצרה במקביל לאביו, כמקובל, ולאחר מות אביו נבחר לתפקיד הדוג'ה וירש אותו.
הורשת התפקיד לא עברה על מי מנוחות. כאשר פייטרו קאנדיאנו השלישי ניסה להכריז על בנו כיורש באספת עם, זעמו אנשי ונציה על הניסיון להפוך את עירם למונרכיה וכמעט הרגו את הדוג'ה. פייטרו הרביעי התערב והציל את חיי אביו.
פייטרו הרביעי זכה לפופולריות רבה לאחר שהגן על העיר מפני התקפה עליה, וזמן קצר לאחר מכן נבחר לדוג'ה.
לאחר בחירתו, עיוור וגירש את הבישוף של קסטלו שהואשם בשוחד דתי. ביוני 960 כינס אספת עם ואישר חוק האוסר על סחר עבדים בוונציה.
משיקולים פוליטיים גירש פייטרו את אשתו הראשונה, יואן, ושלח אותה למנזר הסמוך לכנסיית סן זכריה. מיואן נולדו לו שני ילדים: בן - ויטאלה, לימים דוג'ה, ובת אשר נישאה לטריבונו ממו, לימים דוג'ה נוסף.
בשנת 966 נשא פייטרו לאישה את ואלדראדה, בתו של הוברט, דוכס ספולטו, וקרוב משפחה של קיסר האימפריה הרומית הקדושה אוטו הראשון. ואלדראדה, שהייתה קרובת משפחה של מלך איטליה, הביאה עימה נדוניה גדולה שכללה את הערים טרוויזו, פרולי ופרארה.
ב-2 בדצמבר 967 פייטרו נשא ונתן עם הקיסר וקיבל זכויות מסחר רבות, הן עבור הסוחרים הוונציאנים בכלל, אולם גם עבור בני משפחתו ועצמו. זכויות אלה גרמו לקרע ביחסי ונציה עם קיסר האימפריה הביזנטית יוחנן הראשון צימיסקס. יוחנן איים לפתוח במלחמה כנגד ונציה, בעיקר לאור קשרי המסחר של הוונציאנים עם המוסלמים (כנגדם נלחם יוחנן). בעקבות הלחץ הביזנטי הסכים פייטרו בשנת 971 להפסיק את הסחר של ונציה עם האסלאם.
בשנת 973 נפטר הקיסר הקארולינגי אוטו הראשון אשר העניק חסות לפייטרו הרביעי. יורשו, אוטו השני, השקיע את זמנו בהרגעת מרידות בגרמניה, ותושבי ונציה ניצלו את ההזדמנות להדיח את פייטרו השנוא, והם נעלו אותו בארמונו ושרפו את הארמון עליו.
השרפה התפשטה במהרה ופגעה בבזיליקת מרקוס הקדוש הסמוכה, ואף שרפה חלקים ניכרים מרובע סן מרקו של העיר. גופתו של פייטרו הרביעי, ובנו הצעיר (ילדה של ואלדראדה) נמצאו לאחר השרפה, והם נקברו בכנסיית סנט'אילאריו. ואלדראדה שרדה את השרפה ופייטרו אורסאולו הראשון, הדוג'ה הבא, לא פגע בירושה שלה (בין היתר על מנת שלא להכעיס את קיסר האימפריה הרומית הקדושה ומלך איטליה).
ויטאלה, בנו הבכור של פייטרו, נמלט לסקסוניה ומשם פעל להדיח את פייטרו אורסאולו.
| הקודם: פייטרו קאנדיאנו השלישי |
דוכסי ונציה 959–976 |
הבא: פייטרו אורסאולו הראשון |