פילון (אדריכלות)
פילון (ביוונית: Pylon) הוא שער כניסה מונומנטלי למקדש המצרי העתיק.
מבוא[עריכת קוד מקור | עריכה]
באדריכלות, הפתחים: חלונות, דלתות ושערים, הם גורם חשוב בעיצובם של הקירות ושל החלל הכלוא בתוכם. הפתחים מחלקים את הקירות לגושים אטומים ולחללים שיש להם סדר וריתמוס. גודלם וצורתם של הפתחים נקבעים לפי שיקולים שונים: פונקציונליים, מבניים וצורניים. השער משמש לכניסה לקשר בין פנים הבית, העיר או המתחם, לבין החוץ.
בנייתם של מפתחים הייתה בעייתית מפאת הצורך לייצב את הפתח. בבנייה המסורתית הפתחים היו קטנים מפני שלא ידעו לייצב אותם. גודל המפתח היה קשור באורך הקורה המקסימלי.
פילון במצרים העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פתרון לבעיה גודל המפתח מוצאים בדרכים שונות, במצרים העתיקה הפתרון היה בניית פילון. פילון מורכב משני מגדלים המתחברים באמצעות קרניז, הנמוך מהם וסוגר את הפתח ביניהם. השער היה בדרך כלל במחצית הגובה של המגדלים. באמונה המצרית העתיקה, הפילון שיקף את האופק שבין שני הרים שמעברם זורחת ושוקעת השמש. הם סימלו מקום של בריאה ולידה מחדש.
הפילונים היו מקושטים בסצנות המדגישות את סמכויות השלטון של המלך מהיותם מקום פולחן ציבורי.
בפילון של מקדש איזיס בפילה (Philae), משנת 500 לפנה"ס, נראה פרעה מכניע את אויביו בעוד האלים: איזיס, חורוס וחתחור מתבוננים. דוגמאות נוספות נמצאות בלוקסור ואדפו.
פולחן אמון-רע אל השמש, התקיים פעמים רבות בראש פילון המקדש. פילונים אחדים הכילו גם חדרי מדרגות פנימיים.
הפילון הראשון שנמצא הוא מהמאה ה-13 לפנה"ס. זוג של אובליסקים היו מוצבים בדרך כלל לפני הפילונים.
