פרס תאודור אדורנו
 | |
| מרגרטה פון טרוטה זוכה בפרס ב-2018 | |
| מדינה | גרמניה |
|---|---|
| הגוף המעניק | עיריית פרנקפורט |
| סכום הזכייה |
50,000 אירו  |
| תקופת הפרס | 1977–הווה (כ־47 שנים) |
| נקרא על שם | תאודור אדורנו |
| אתר רשמי | |
  | |
פרס תאודור אדורנו (בגרמנית: Theodor-W.-Adorno-Preis) הוא פרס גרמני שנועד להכיר בהישגים יוצאי דופן בפילוסופיה, בתיאטרון, במוזיקה, בקולנוע ובתיאוריה ביקורתית. הוא נוסד בשנת 1977 על ידי עיריית פרנקפורט כדי להנציח את הפעילות ואת תחומי העניין של הסוציולוג והפילוסוף תאודור אדורנו, מבכירי אסכולת פרנקפורט, שלימד באוניברסיטת גתה פרנקפורט במשך כעשרים שנה. הפרס מוענק מדי שלוש שנים ב-11 בספטמבר, יום הולדתו של אדורנו. סכום הפרס הוא 50,000 אירו.
הזוכים בפרס
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1977: נורברט אליאס (סוציולוג)
- 1980: יורגן הברמאס (פילוסוף וסוציולוג)
- 1983: גונטר אנדרס (אנ') (פילוסוף)
- 1986: מיכאל גילן (מנצח)
- 1989: ליאו לובנטאל (סוציולוג)
- 1992: פייר בולז (מלחין)
- 1995: ז'אן-לוק גודאר (קולנוען)
- 1998: זיגמונט באומן (סוציולוג)
- 2001: ז'אק דרידה (פילוסוף)
- 2003: ג'רג' ליגטי (מלחין)
- 2006: אלברכט ולמר (אנ') (פילוסוף)[1]
- 2009: אלכסנדר קלוגה (קולנוען)
- 2012: ג'ודית באטלר (פילוסופית)[2][3][4]
- 2015: ז'ורז' דידי-הוברמן (אנ') (חוקר אמנות)[5]
- 2018: מרגרטה פון טרוטה (קולנוענית)[6]
- 2021: קלאוס ת׳וולייט (אנ') (סוציולוג ותאורטיקן תרבות)[7][8]
ביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]הענקת הפרס לשנת 2012 ג'ודית באטלר נתקלה בביקורת תקשורתית וחברתית נרחבת בשל ההצהרותיה של באטלר בעד ארגוני הטרור האיסלאמיסטיים חמאס וחזבאללה, ותמיכתה בקמפיין ה-BDS.[9] שטפן קרמר הטיל ספק בלגיטימיות של ההחלטה ואחרים אף קראו לבטל את ההחלטה להעניק לה את הפרס.[10] נגד טקס הענקת הפרס נחתמה עצומה מקוונת ובמהלך טקס נערכו והפגנות. מנגד הסוציולוגית הישראלית אווה אילוז טענה כי אף שהיא מתנגדת לעמדתה של באטלר אין מניעה להעניק לה את הפרס, לאור הישגייה בתחומי התאוריה הביקורתית וכי "המקום שבו יש להילחם בדעות כמו אלה של ג’ודית באטלר הוא הזירה הציבורית".[10]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של פרס תאודור אדורנו (בגרמנית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Frankfurt: Adorno-Preis geht an Philosoph Wellmer". FAZ.NET (בגרמנית). 3 ביולי 2006. נבדק ב-9 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Judith Butler - Israel Palestine Paradoxes of Academic Freedom". אורכב מ-המקור ב-2 בפברואר 2014. נבדק ב-3 בפברואר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Butler, Judith. "Judith Butler: Can One Lead a Good Life in a Bad Life? / Radical Philosophy".
- ^ "Judith Butler wins Adorno Prize". Berkeley News. 12 בספטמבר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Spotlight on the Nameless". 28 בדצמבר 2011 – via Haaretz.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "KulturPortal Frankfurt: Theodor-W.-Adorno-Prize". kultur-frankfurt.de.
- ^ "Klaus Theweleit erhält Theodor-W.-Adorno-Preis". Deutschlandfunk Kultur (בגרמנית). 15 באפריל 2021. נבדק ב-9 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Klaus Theweleit erhält Theodor-W.-Adorno-Preis". Teller Report (בגרמנית). 15 באפריל 2021. נבדק ב-9 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Brumlik, Micha (2012-06-04). "Kolumne Gott und die Welt: Die Philosophin im Brunnen". Die Tageszeitung: taz (בגרמנית). ISSN 0931-9085. נבדק ב-2024-02-03.
- ^ 1 2 אווה אילוז, ג'ודית באטלר טועה ובגדול - אז מה?, באתר הארץ, 13 בספטמבר 2012