מרגרטה פון טרוטה
 | |
| טרוטה, 2007 | |
| לידה |
21 בפברואר 1942 (בת 77) ברלין, גרמניה |
|---|---|
| מדינה |
גרמניה  |
| פרסים |
קצינה בלגיון הכבוד אביר מסדר האמנויות והספרות מדליית ליאו בק (2012) פרס קונרד וולף (1993) פרס הלמוט קוטנר (2017) צלב המפקד במסדר ההצטיינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
| שפה מועדפת |
גרמנית |
| עיסוק |
במאית קולנוע, שחקנית, תסריטאית |
| בן/בת זוג |
פולקר שלונדורף |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
מרגרטה פון טרוטה (גרמנית: Margarethe von Trotta; נולדה ב-21 בפברואר 1942 בברלין), שחקנית, במאית ותסריטאית קולנוע גרמנייה פמיניסטית הנחשבת לחשובה שבין הבמאיות המשתייכות לקולנוע הגרמני החדש. פון טרוטה נחשבת לפורצת דרך באופן שבה הציגה נשים בסרטיה - דמויות אמיתיות ולא דמויות סטריאוטיפיות של נשים כפי שהן נתפסות בעיני גברים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היא נולדה מחוץ לנישואין לאליזבט פון טרוטה ולצייר הגרמני אלפרד רולוף. מרגרטה גדלה לבד עם אמה בדיסלדורף, מה שלדבריה חיזק אצלה את הרגישות והמודעות לסולידריות נשית, כפי שבאה אחר כך לידי ביטוי בסרטיה.
בין יצירותיה החשובות: "הכבוד האבוד של קתרינה בלום" (במקור: Die verlorene Ehre der Katharina Blum oder Wie Gewalt entstehen und wohin sie führen kann, לפי ספר באותו שם מאת היינריך בל), "מריאן וג'וליאן" (Die bleierne Zeit), "רוזה לוקסמבורג" (Rosa Luxemburg), סרט הטלוויזיה "האישה האחרת" (Die andere Frau), ו"רוזנשטראסה" (Rosenstraße), על מחאת אלפי נשים גרמניות בגרמניה הנאצית, שתבעו לשחרר את בעליהן היהודים שנעצרו ועמדו להיות משולחים למחנות.
את תחילת הקריירה הקולנועית שלה החלה כשחקנית בסרטים של ריינר ורנר פסבינדר ופולקר שלנדורף (Volker Schlöndorff), לו נישאה בשנת 1971, מהבולטים שבאנשי הקולנוע הגרמני החדש.
בנובמבר 2012 קיבלה פרס על מפעל חיים בפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים רחובות.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרגרטה פון טרוטה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- מרגרטה פון טרוטה, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
מרגרטה פון טרוטה, באתר AllMovie (באנגלית)- מאמר באנגלית על מרגרטה פון טרוטה
- nrg מעריב, מפעל חייה: הבמאית מרגרטה פון טרוטה תתארח בפסטיבל סרטי נשים ברחובות, באתר nrg, 15 באוקטובר 2012
- נטעלי בראון, שתי נשים - ואין גבר ביניהן, באתר ynet, 5 בנובמבר 2012
