צבי אשר כהנא שפירא

**צבי אשר כהנא שפירא**
לידה	1853; קרקוב, האימפריה האוסטרית
פטירה	19 בינואר 1938 (בגיל 85 בערך); ירושלים, פלשתינה (א"י)
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
מקום פעילות	קרקוב, ירושלים
תקופת הפעילות	? – 19 בינואר 1938
השתייכות	יהדות אורתודוקסית
תחומי עיסוק	הלכה, קבלה
חיבוריו	התורה והמצוה, שו"ת הריצב"א
צאצאים	הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, הרב שמואל כהנא שפירא, הרב אליעזר שפירא, הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא, הרב שלמה שפירא

הרב צבי הירש אשר כהנא שפירא (1853, ה'תרי"ג - 19 בינואר 1938, י"ז בשבט ה'תרצ"ח), היה ממייסדי ישיבת המקובלים שער השמים^{[דרושה הבהרה]}, מורה צדק בשכונת הבוכרים, מחבר הספרים "התורה והמצוה" על תרי"ג מצוות ושו"ת הריצב"א. סבו של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד וגדל בקרקוב לגיטל פרידא ולרב שמואל יהודה, ראש ישיבת דגל תורה, צאצא של רבי נתן נטע שפירא בעל המגלה עמוקות ודור 25 לרש"י. למד אצל רבי חיים נתן דמביצר. בשנת ה'תר"ל עלה לירושלים בגיל 16 יחד עם אביו ולמד שם בישיבות. שימש שנים רבות כראש ישיבת דגל תורה.

בירושלים היה ממקורביו ובאי ביתו של רבי מאיר אוירבך בעל ה"אמרי בינה". כן התקרב לגאון מלובלין, הרב שניאור זלמן פרדקין בעל ה"תורת חסד", שכתב עליו דברי שבח והערכה בהסכמתו לספר "התורה והמצוה".

ביוזמת ה"תורת חסד" נתקבל לר"מ ובוחן ראשי בישיבת "חיי עולם". לאחר מכן היה מייסד ישיבת דגל תורה ושיעוריו נתפרסמו בין חכמי ארץ ישראל. היה ממייסדי ישיבת המקובלים שער השמים.

בשנת ה'תרנ"ז נשלח מטעם סגל חבורת תלמידי חכמים בירושלים לחו"ל למסור שיעורי תורה, ולגייס תרומות לישיבות וכן לספריו. בהמשך כיהן כמורה צדק בשכונת הבוכרים בירושלים. רוב ימיו ישב בבתי הכנסת בירושלים ולמד תורה עטוף בטלית ותפילין.

נפטר ב-19 בינואר 1938, י"ז בשבט ה'תרצ"ח,^[1] ונקבר בהר הזיתים.^[2]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב כהנא-שפירא נשא לאישה את חיה מיכלא, בת הרב שלמה זלמן לעווי, ממייסדי שכונת מאה שערים, ובנו של הרב יעקב יהודה לייב לעווי, אב"ד בירושלים ומחבר הספר "בית לאבות", ונכדת רבי משה מגיד-ריבלין. כמה מילדיהם: