אליעזר שפירא (דיין)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב אליעזר שפירא
אין תמונה חופשית
לידה 1929
ה'תרפ"ט
ירושלים, פלשתינה (א"י)
פטירה 20 בפברואר 1988 (בגיל 59 בערך)
ב' באדר ה'תשמ"ח
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה ישיבת מרכז הרב
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק דיין
צאצאים הרב שלמה שפירא
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
קברו בהר הזיתים

הרב אשר אליעזר כהנא שפירא (ה'תרפ"ט, 1929ב' באדר ה'תשמ"ח, 20 בפברואר 1988) היה רב ודיין בבית הדין הרבני הגדול וחבר במועצת הרבנות הראשית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים לרב אהרון יהושע פישל, אחיהם הגדול של הרב שמואל שפירא, אב"ד בבית הדין הרבני בירושלים, ושל הרב אברהם שפירא ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי לישראל. הוא נינו של הרב צבי אשר כהנא שפירא.

למד בישיבת תפארת צבי, בישיבת חברון ובישיבת מרכז הרב. בעת לימודיו במרכז הרב, זכה בפרס משרד הדתות לשנת ה'תשי"ב (1952) שחולק ל-18 "עילויי הישיבות".[1] בשנת ה'תשי"ג נסמך לרבנות. לאחר מכן היה חבר במכון הארי פישל, ומשנת ה'תשי"ז שימש חבר בוועדת השופטים לפרס ירושלים לספרות תורנית של שמם של הרב קוק והרב עוזיאל.[2] היה מקורב לרב הראשי הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג.[3]

בשנת ה'תשי"ח (1958), בהיותו כבן 29 בלבד, התמנה לכהן כדיין בבית הדין האזורי, תחילה בבאר שבע[4] ולאחר כשלוש שנים ברחובות, לצד הדיינים שמואל דביר וזבולון גרז.[5] בהמשך כיהן כאב"ד בבית הדין הרבני בירושלים וכחבר בית הדין הגדול. שימש כחבר מועצת הרבנות הראשית משנת ה'תשל"ג (1972)[6] ועד פטירתו. במסגרת תפקידו במועצת הרבנות, ייצג אותה גם בעניינים פוליטיים.[7] שימש בבית הדין הגדול לצד רבנים דוגמת הרב שאול ישראלי, יוסף קאפח, אליעזר יהודה ולדנברג, מרדכי אליהו, עובדיה יוסף, ועוד.

בשנת 1974, על רקע תמיכתו ברב שלמה גורן,[8] נתקבלה בביתו מעטפת נפץ. מעטפות נוספות נשלחו לרבנים נוספים.[9]

הרב שפירא נמנה עם עשרת הרבנים שפסקו להיתר בעילום שמם בפרשת האח והאחות, ושעל חוות דעתם ביסס הרב שלמה גורן את ההיתר בפרשה.[10].

נפטר בחטף בהיותו כבן 59 ביום ב' באדר ה'תשמ"ח.[11] קבור בחלקת גליציה בבית הקברות היהודי בהר הזיתים.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 1953 נשא לאישה את רחל דויטש.[12] התגורר בשכונת קריית שמואל בירושלים. בנו הוא הרב שלמה שפירא, חבר בית הדין הרבני הגדול.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חולקו פרסים לח"י עילויי ישיבות, שערים, 10 ביוני 1952.
  2. ^ פרסי הרב קוק והרב עוזיאל של עירית ירושלים - לרבנים יוסף קפח ועובדיה יוסף, הצופה, 20 בספטמבר 1957
  3. ^ הדיינים רבים זה עם זה ובית הדין משותק 8 חודשים, מעריב, 31 במרץ 1976
  4. ^ תשעה דיינים חדשים, הצופה, 18 ביוני 1958
  5. ^ שבעת הדיינים החדשים נכנסים היום לתפקידיהם, הצופה, 21 בנובמבר 1961
  6. ^ יעקב אבן חן, 'תולדות הרבנות הראשית לתקופותיה', בתוך: הרבנות הראשית לישראל, איתמר ורהפטיג ושמואל כ"ץ עורכים, כרך ג, ירושלים תשס"ב, עמ' 1117.
  7. ^ יהושע ביצור, סיעת הליכוד החליטה לפעול עם גורמים אחרים למען הקמת ממשלת ליכוד לאומית, מעריב, 26 בפברואר 1974
  8. ^ הרב שפירא מבקש לתבוע לדין את הראשון לציון, מעריב, 13 בינואר 1976; העדרו של דיין מסייע להפעיל את בית הדין, מעריב, 1 ביולי 1976
  9. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:על המשמר

    פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים
    מכתבים עם נפצים לרבנים תומכי גורן, על המשמר, 26 ביוני 1974; מעטפת־נפץ ומכתב־איום נשלחו אל הרב קוק, מעריב, 2 ביולי 1974
  10. ^ הרב איתם הנקין, "זה פאליטיק, לא הלכה" – הרב שלמה גורן, פרשת "האח והאחות" והרב יוסף אליהו הענקין, אסיף א (תשע"ד).
  11. ^ נפטר הרב אליעזר שפירא, מעריב, 21 בפברואר 1988
  12. ^ היחיד והציבור, חרות, 26 באוגוסט 1953
Maimonides-2.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.