קארל האליר
 | |
| לידה |
1 בפברואר 1859 ורכלאבי, צ'כיה  |
|---|---|
| פטירה |
21 בדצמבר 1909 (בגיל 50) ברלין, הקיסרות הגרמנית |
| שם לידה |
Karel Halíř |
| מקום קבורה |
בית הקברות וילמרסדורף |
| מוקד פעילות |
ציסלייטניה (ארצות אוסטריה) |
| מקום לימודים |
הקונסרבטוריון של פראג |
| סוגה |
מוזיקה קלאסית |
| כלי נגינה |
כינור |
  | |
קארל האליר (בצ'כית: Karel Halíř; 1 בפברואר 1859 – 21 בדצמבר 1909) היה כנר בוהמי, שחי בעיקר בגרמניה. ("קארל" נכתב גם כ"קרול" או "קרל").
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קארל האליר נולד בהוהנלבה, בוהמיה (כיום ורכלאבי, הרפובליקה הצ'כית), ולמד אצל אנטונין בנוויץ בפראג (1867–1873) ואצל יוזף יואכים בברלין (1874–1876). בארבע השנים הבאות (1876–1879) ניגן בקאפלה של בנימין בילזה בברלין. הוא היה קונצרטמייסטר של התזמורות בקניגסברג (1879), במנהיים (1881) ובוויימאר (1884–1894). ביצוע הקונצ'רטו הכפול של באך עם יואכים, בפסטיבל באך באייזנך ב-1884, הציג אותו לראשונה כסולן.[1] ב-1893 התמנה האליר לנגן ראשי של תזמורת האופרה של ברלין, התזמורת המלכותית, והצטרף לסגל המורים של בית הספר הגבוה המלכותי למוזיקה של ברלין. בתקופה זו הקים רביעיית מיתרים משלו בברלין, עם קרל מרקיז, אדולף מילר והוגו דכרט, שהגישה סדרת קונצרטים למנויים במשך חמש-עשרה שנים. בהמשך ייסד גם שלישיית פסנתר עם עמיתיו מבית הספר הגבוה למוזיקה, גאורג שומאן הפסנתרן והוגו דכרט הצ'לן. האליר היה לכנר השני ברביעיית יואכים בשנת 1897, יחד עם יואכים, עמנואל וירת' הוויולן ורוברט האוזמן הצ'לן.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האליר המשיך לטפח כל חייו את הקריירה שלו כסולן במקביל לנגינה בתזמורות ובהרכבים קאמריים. הוא סייר בארצות הברית בשנים 1896 ו-1897, וקצר שבחים בעיקר על נגינת הקונצ'רטו לכינור של בטהובן,[2] שאותו ביצע בהופעת הבכורה שלו עם הפילהרמונית של ניו יורק ב-13 בנובמבר 1896;[3] הופעתו תוארה כ"אחת הדוגמאות המעניינות והמוערכות ביותר לנגינת כינור שנשמעו אי פעם בניו יורק." הביצוע צוין לטובה בהשוואה עם הביצוע הקודם של ביצירה בניו יורק בידי אז'ן איזאיי, והביקורת הסתיימה במילים, "לשמוע את האליר מנגן ... פירושו להבין למה הכוונה בנגינת כינור קלאסית."[4] ב-4 בדצמבר 1896 ניגן את הביצוע הראשון בקרנגי הול של הקונצ'רטו לכינור מס' 8 מאת לואי שפור, עם התזמורת הסימפונית של ניו יורק בניצוח וולטר דאמרוש.
אף כי לא היה הסולן בביצוע הבכורה של הקונצ'רטו לכינור של צ'ייקובסקי (היה זה אדולף ברודסקי), קארל האליר תמך ביצירה, שלא הייתה פופולרית בשנותיה הראשונות.[5] כשצ'ייקובסקי שמע את האליר מנגן את הקונצ'רטו בלייפציג, בשנת 1888, הוא תיאר את האירוע כ"יום ראוי להיזכר". ב-19 באוקטובר 1905, ניגן האליר בביצוע בכורה את הגרסה המעודכנת של הקונצ'רטו לכינור ברה מינור מאת סיבליוס בברלין, עם הפילהרמונית של ברלין בניצוח ריכרד שטראוס. באותו קונצרט ניגן האליר את הדיברטיסמאן לכינור ותזמורת" מאת צ'ארלס מרטין לפלר בביצוע בכורה, לאחר שפריץ קרייזלר ואז'ן איזאיי סירבו לנגן אותו בגלל הדרישות הטכניות שהוא מציב. האליר ביצע לראשונה עוד יצירות, בהן הקונצ'רטו לכינור אופוס 87 מאת המלחין הדני אדוארד לאסן, שהוקדש לו, ב-1889 בפרנקפורט. הוא ניגן את הבכורה באירופה של הסונאטה לכינור של איימי ביץ', ב-28 באוקטובר 1899, עם טרזה קארנו. הוא כתב קדנצה לקונצ'רטו לכינור ברה מז'ור של ברהמס.[6]
כחבר ברביעיית יואכים, הרבה האליר במסעות קונצרטים. הרביעייה הופיעה בסדרת קונצרטים שנתית בלונדון, והייתה אורחת קבועה בפסטיבל הדו-שנתי בבית בטהובן בבון. ב-1905 ניגנה הרביעייה את מכלול רביעיות המיתרים של בטהובן בלונדון, פריז ורומא. הרביעייה התפרקה לאחר מות יואכים באוגוסט 1907. האליר מת באופן פתאומי בברלין ב-21 בדצמבר 1909, בגיל חמישים ואחת.
מחליפו של האליר בבית הספר הגבוה למוזיקה היה תלמידו של יואכים, וילי הס, שירש את מקומו גם בהרכבים של האליר, הרביעייה והשלישייה.
בשנת 1888 נשא האליר לאישה את תרזה צרבסט (1859–1910), זמרת סופרן נודעת מברלין.[7] בין תלמידיו של האליר היה דייוויד מאנס.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קארל האליר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ W. L. Hubbard, The American History and Encyclopedia of Music ל. הובארד, "והאנציקלופדיה האמריקאית להיסטוריה ולמוזיקה"
- ^ New York Times archives ארכיב הניו יורק טיימס
- ^ תוכנייה של הפילהרמונית של ניו יורק מ-13–14 בנובמבר 1896
- ^ ניו יורק טיימס: קונצרט הפילהרמונית: בכורה אמריקאית לקארל האליר - תוכנית מעולה.
- ^ הרברט ויינשטוק, ביקורת של אדוארד הנסליק ב"צ'ייקובסקי", הוצאת לדורי 1990, עמ' 191
- ^ Cadenza Collection רוצ'סטר, אוסף קדנצות של ברהמס
- ^ Theodore Baker, A Biographical Dictionary of Musicians תאודור בייקר, מילון ביוגרפי של מוזיקאים