קולונוסקופיה

קוֹלוֹנוֹסְקוֹפְּיָה (Colonoscopy, על פי האקדמיה ללשון העברית: שקיפת המעי הגס) היא בדיקה רפואית פולשנית ממשפחת הבדיקות האנדוסקופיות, שבה נבדקת מערכת העיכול התחתונה (ובפרט המעי הגס) באמצעות צינור פלסטי גמיש המוחדר דרך פי הטבעת. צינור הבדיקה מכיל סיב אופטי לצורך תאורה ובקצהו מותקנת מצלמת וידאו זעירה. באמצעות בדיקה זו ניתן לראות את הדופן הפנימית של המעי הגס ולהגיע אף עד לתוספתן ולאיליאום הטרמינלי.

במהלך הבדיקה ניתן להחדיר, באמצעות הצינור, מכשירים שבעזרתם ניתן לקחת דגימת רקמה מדופן המעי לבדיקה פתולוגית (ביופסיה), ואף לכרות פוליפים. הציוד מאפשר גם לשאוב החוצה שאריות של צואה נוזלית (ככל שנשארו במעי). בדיקה זו עשויה להוות את הבדיקה האולטימטיבית בהכרעה בין מחלת קרוהן לבין קוליטיס כיבית, וכן משמשת כבירור לסרטן המעי הגס^[1]^[2]. כיום, בדיקה זו מומלצת מגיל 45 כבדיקה שגרתית מונעת, אחת לכמה שנים, לשם גילוי וזיהוי מוקדם של בעיות במעיים^[3].

ההכנה לבדיקת קולונוסקופיה כרוכה בצום, בשתייה של ליטרים של חומר מרוקן ולעיתים גם בנטילת תרופה משלשלת או שימוש בחוקן מרוקן, לשם ניקוי המעי הגס משאריות^[4]. בדיקת קולונוסקופיה יכולה להיות מלאה, שבה נבדק המעי הגס לכל ארכו, או קצרה, שבה נבדק רק חלק מהמעי הגס הקרוי "סיגמואיד" (Sigmoid). הבדיקה הקצרה קרויה גם סיגמואידוסקופיה. הבדיקה נעשית בטשטוש, בדרך כלל באשפוז יום. בגלל הטישטוש יש להגיע לבדיקה יחד עם מלווה, וחל איסור על נהיגה מספר שעות לאחר תום הבדיקה.

החל מראשית העשור השני של המאה ה-21, מוצעת גם בדיקה באמצעות טומוגרפיה ממוחשבת (המכונה גם קולונוסקופיה וירטואלית), שההכנות לה זהות לאלה של קולונוסקופיה רגילה, אך היא אינה פולשנית^[5]. בנוסף ניתן לבדוק את המעי בעזרת מצלמה זעירה דמוית גלולה, פרי פיתוחה של חברת "גיוון אימג'ינג". הנבדק בולע את הקפסולה האנדוסקופית, וזו עוברת לאורך המעי ומשדרת את המראות לרופאים הבודקים^[6], החסרון בבדיקת המעי באמצעים אלו שבמידה ונמצא פוליפ במעי יש לחזור ולבצע קולונוסקופיה כדי להסירו לבדיקה. כמו כן פותחו מערכות בינה המלאכותית המתממשקות עם מערכת קולונוסקופיה ומשפרות משמעותית את יכולת הזיהוי של פוליפים^[7].