לדלג לתוכן

קורפורטוקרטיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קורפורטוקרטיה (מאנגלית: Corporate, תאגיד, ומיוונית: κρατία, שלטון), הוא מונח המשמש לתיאור מערכת כלכלית, פוליטית ומשפטית הנשלטת על ידי תאגידים או פוליטיקאים, המקדמים אינטרסים של תאגידים על חשבון הציבור.[1] המושג מתאר בכלליות את התופעה של יחסי הון-שלטון, ובפרט חילוץ וסיוע כספי של בנקים, חברות תעופה, וחברות ענק אחרות אשר מבקשות סיוע כספי מהמדינה כשהן נקלעות למצוקה ולסכנת קריסה, במקום להתייעל או להיסגר.

יש המתבלבלים בין קורפורטוקרטיה לקורפורטיזם בגלל השם הדומה.

קורפורטוקרטיה הוא גם נושא נפוץ בספרות מדע בדיוני-דיסטופי ובייחוד בספרות הסייברפאנק, שם נפוץ המוטיב על תאגידים רבי עוצמה שסמכות השלטון בפועל נמצאת בידיהם ולעיתים אף מחזיקים בידיהם כוחות צבאיים ונלחמים זה עם זה.

ארצות הברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש המתארים את ארצות הברית כקורפורטוקרטיה, גם מן הימין הכלכלי, שטוען שהממשלה האמריקאית מסייעת שלא בצדק לתאגידי הענק כשהם עומדים לקרוס, וכך היא מונעת מהשוק "לעשות את שלו", וגם מן השמאל הכלכלי, שטוען כי כספי המיסים שהמדינה מחלקת לחברות הענק צריכים להגיע לאזרחים בדמות שירותים ציבוריים. המדיניות הכלכלית של נשיא ארצות הברית ג'ורג' ווקר בוש בתגובה למשבר הכלכלי בשנת 2008 היא דוגמה מובהקת לאלמנט הקורפורטוקרטיבי בכלכלה האמריקאית.

ישנן דוגמאות רבות לקורפורטוקרטיה בישראל, כגון המענק הממשלתי להראל ויזל ורשת פוקס בתקופת הקורונה, שבוטל לאחר ביקורת ציבורית וחרם צרכנים,[2][3][4] או הסיוע הכספי לחברות התעופה, ובעיקר אל-על,[5][6][7] שנעשה לשגרה וחוזר לכותרות אחת לכמה שנים,[8] או התמיכה ההיסטורית של ממשלות ישראל במפעלי טקסטיל ותעשייה, וגם הלאמת הבנקים.

הוגים ליברלים וליברטריאנים מבקרים את השיטה הכלכלית-פוליטית הזאת, משום שלדעתם המדינה צריכה לא להתערב בכלכלה, ומתארים אותה כשיטה שמפריטה את רווחי החברות אך מלאימה את הפסדיהן. המושג שגור גם בקרב סוציאל-דמוקרטים כדי להתלונן על מכירת משאבי טבע למפעלים, חברות ואנשים פרטיים.[9] השתמשו בו גם מבקרי הגלובליזציה מהפופוליזם הימני שדוגל בפרוטקציוניזם, לעיתים מאותן הסיבות, משום שלטענתם משאבי הטבע שייכים למדינה ולעם, ולא לאנשים פרטיים.[10]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Corporatocracy". Oxford Dictionaries. נבדק ב-29 במאי 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ עמירם ברקת, ‏לחץ הקמעונאים עבד? קרן בהיקף 6 מיליארד ש' להחזרת עובדים מחל"ת, באתר גלובס, 26 באפריל 2020
  3. ^ דנה ירקצי‏, בעקבות הביקורת: פוקס מוותרת על המענק מהמדינה, באתר וואלה, 26 ביוני 2020
  4. ^ המחדל, הוא רק של ממשלת ישראל - פרשת ויזל, באתר בעיקר כלכלה, ‏2020-06-26
  5. ^ מיכל רז-חיימוביץ', ‏אושר סיוע ממשלתי נוסף בגובה 44 מיליון דולר לחברות התעופה, באתר גלובס, 21 בנובמבר 2021
  6. ^ מיכל רז-חיימוביץ', ‏כשנה אחרי שענף התעופה הושבת: אושר לאל על לקבל סיוע מהמדינה, באתר גלובס, 9 במאי 2021
  7. ^ מיכל רז-חיימוביץ', ‏מנכ"לי חברות התעופה בפנייה לבנט: "לא נוכל לשרוד ללא סיוע ממשלתי", באתר גלובס, 23 בספטמבר 2021
  8. ^ אתר למנויים בלבד עידן ארץ, להלאים את אל על, באתר TheMarker‏, 8 במרץ 2020
  9. ^ John Perkins (2 במרץ 2011). "Ecuador: Another Victory for the People". Huffington Post. נבדק ב-2012-01-04. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ Roman Haluszka (12 נוב' 2011). "Understanding Occupy's message". Toronto Star. נבדק ב-2012-01-04. {{cite news}}: (עזרה)